הנשיא הרצוג השני: יצחק (בוז'י) הרצוג הושבע אחר הצהריים (רביעי) לנשיאה ה-11 של מדינת ישראל, והחליף את ראובן (רובי) ריבלין שסיים קדנציה בת שבע שנים. הרצוג - שאביו חיים הרצוג היה נשיא המדינה השישי - הצהיר אמונים בישיבה מיוחדת במליאת הכנסת ונשא נאום שבו קרא לאחדות בין חלקי העם והזהיר כי "שנאת חינם מכרסמת היום בחוסן הלאומי שלנו". אולפן ynet העביר משדר מיוחד מטקס ההשבעה.
הישיבה המיוחדת במליאה כנסת נפתחה ב-16:30, לאחר מסדר כבוד שנערך להרצוג בכניסה למשכן. לקראת השעה 17:00 הוזמן הנשיא החדש על ידי יו"ר הכנסת מיקי לוי כדי להישבע על אותו תנ"ך ששימש את אביו בטקס ההשבעה שלו ב-1983. בתום ההצהרה תקעו שני רבנים מהרבנות הצבאית בשופרות, יו"ר הכנסת קרא: "יחי נשיא מדינת ישראל" - וחברי הכנסת והקהל הרב ביציעים השיבו בתשואות המסורתיות: "יחי, יחי, יחי".
לאחר שנשבע הרצוג נשא את נאום הבכורה שלו כנשיא ופתח את דבריו בתפילת הנכנס אל בית המדרש: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי, וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה, וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי, שֶׁלֹּא אֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא, וְלֹא עַל מֻתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם. כִּי יְיָ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאֹת מִתּוֹרָתֶךָ".
הרצוג פנה לחברי הכנסת ולקהל הרב במשכן: "אני ניצב לפניכם היום, עניו ונרגש, מקבל עלי בהוקרה את אמונכן ואמונכם, חברות וחברי הכנסת, ואת האחריות הכבדה לכהן כנשיא מדינת ישראל האחד עשר. אפתח בדברי תודה לכבוד נשיא המדינה העשירי, ידידי הקרוב ראובן ריבלין, על כהונה מבורכת ועל תרומתך הגדולה ורבת השנים לעם ולמדינה שלנו. כהונה במהלכה איבדת את רעייתך האהובה נחמה ז"ל ואזלו המילים מלנחם.
"רובי, ידעת להדביק באהבתך את נפלאות הארץ הזו, את בניה ובנותיה; ייצגת בכבוד רב את מדינתנו במשפחת העמים, כולל בחודש האחרון לכהונתך. זיהית בכאב את קווי השבר בחברה הישראלית; הצבת מראה בפנינו, גם אם מראותיה לא תמיד נעמו לכולנו. חברי היקר, תודה לך על העצות הטובות שהשאת לי, לכל אורך שנות היכרותנו הארוכות, וביתר שאת בשבועות האחרונים מאז היבחרי. תודה לך על בית נשיא שהיה בית אמיתי לכל אזרחיות ואזרחי ישראל, מכל מוצא ואמונה, מכל מגדר וגיל. אני מאחל לך בריאות איתנה ורוב נחת ממשפחתך היקרה ודרך צלחה".
הרצוג איחל הצלחה לממשלה החדשה בראשות נפתלי בנט, ולשאר חברי הקואליציה: "אין לי ספק כי כל אדם בישראל שואף שתוכלו לאתגרים הגדולים בפניהם ניצבת מדינת ישראל שלנו וכי אם תידרשו לכך - תעמדו איתן מול כל אויב. ישנם בישראל ויכוחים רבים ולא פשוטים בתוך הבית פנימה – זהו יופייה של הדמוקרטיה הישראלית. בטוחני שכל הבית הזה רוצה בהצלחתכם, שתהיה הצלחתה של מדינת ישראל כולה".
הקריאה לאחדות: "אברהם, יצחק ויעקב - וגם ישמעאל"
מיד אחר כך שלח הרצוג "ברכת הצלחה" גם ליו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ולשאר חברי האופוזיציה: "אין דמוקרטיה ללא אופוזיציה. המציאות הפוליטית זימנה לי לא אחת למלא את התפקיד, שההיסטוריה הועידה הפעם לכתפיכם. אני סמוך ובטוח שתמלאו את שירותכם לעם מהאופוזיציה – בממלכתיות, באחריות ובענייניות".
הנשיא הנכנס הבטיח להיות "הנשיא של כולם". בנאומו אמר כי אזרחי ישראל הם-הם השליחות שלו: "עם הציפייה שלכם, עם התקוות והחלומות שלכם, אצא למלא את המשימה בכל בוקר, להיות נשיא של כולם". הוא הוסיף: "בימים כתיקונם, זו משימה הנשמעת כמעט כנאיבית. אך הימים האלה, לצערי, אינם ימים כתיקונם. אלה הם ימים בהם הממלכתיות ניגפת בפני הקיטוב. ימים בהם האתוס המלכד והערכים המשותפים שבריריים יותר מתמיד.
"ימים לא פשוטים, המגיעים לאחר שנתיים וחצי של מערכות בחירות סוערות שרדפו זו את זו, משבר פוליטי שלא היה כמותו במדינת ישראל. משבר, שההיסטוריה של העת המודרנית מלמדת אותנו, שהצליח בעבר להחריב אומות ותיקות ומבוססות הרבה יותר ממדינת ישראל הצעירה, רק בת 73. גם לוח השנה קורא לנו לעצור, שהרי ימים אלה הם ימי בין המצרים.
"ימים בהם אנו מצווים לזכור ששנאת חינם היא שהביאה לחורבנם של הבית הראשון והבית השני. אותה שנאת חינם, אותם פלגנות וקיטוב, אשר גובים מאיתנו מחירים כבדים מאוד - גם היום, בכל יום. המחיר הכבד מכולם הוא הכרסום בחוסן הלאומי שלנו: כשכל קבוצה חשה מאוימת, כשכל אחד מתכנס בעמדותיו ובהשקפותיו - ובטוח שהצדק רק איתו, הניכור מעמיק מיום ליום. ניכור בין אנשים ובין קבוצות, שעלול חלילה להידרדר לכדי ניכור בין אזרחים למדינתם.
"מילים כמו: דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט ואכיפת-חוק עצמאיות ובלתי-תלויות, אתוס ומורשת – הן מילים גדולות, מופשטות שקשה לכמת לסיסמה קצרת מילים. אך הן הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל אי-ההסכמות שבינינו. זהו מרחב של הסכמה שבלעדיו - אין קבוצה אנושית שיכולה לחיות יחד. ואנחנו חייבים לחיות כאן יחד, כמו מה שאמר הנשיא ריבלין - בגלל שזו איננה גזירת גורל - זוהי שותפות גורל".
הרצוג אמר עוד: "במסע הזה, כפי שעשיתי לאורך כל שנותיי בציבוריות הישראלית, אני מסרב ואסרב לראות באדם העומד מולי רק בשל זהותו. כתמיד, אבחר לראות את תוכו של העומד מולי. בן אדם. בת אדם. בני אדם. את מהותם. את הסיפור של כל אחת ואחד, המורכבות והייחוד, ההצלחות הקטנות והגדולות, הקשיים והכאבים שנערמו בדרך. אשא עמי את מילותיו הנפלאות של המשורר ג'ובראן חליל ג'ובראן: 'המציאות של אדם איננה נמצאת במה שהוא חושף בפניך, אלא במה שאיננו מסוגל לחשוף. אל תקשיב רק למה שהוא אומר, תקשיב גם למה שאיננו אומר'.
"מכובדיי, הפצעים שנפערו בחברה שלנו - לאורכה ולרוחבה - עודם שותתי דם. הבעיות המבניות והחברתיות שהופכות קבוצות שלמות למוחלשות - מנציחות את הקושי. עלינו להכיר בכך שישנם רבים בינינו, רבים מדי, שהיום-יום שלהם איננו פשוט ואיננו הוגן. רבים שאינם זוכים לסיכוי אמיתי, רבים ששוויון הזדמנויות הוא מונח הרחוק שנות אור ממציאות-חייהם".
הרצוג הזכיר בנאומו גם את ערביי ישראל: "כמדינה יהודית ודמוקרטית, עלינו לעשות הכול למען השתלבותם של המיעוטים החיים בתוכנו. כאן, בארץ בה צעדו אברהם, יצחק ויעקב. כאן, בארץ בה צעד גם ישמעאל. עלינו לעשות הכול - כדי למלא את חובתנו לאפשר לתקרות זכוכית להתנפץ. למגר, בכל הכוח, כל תופעה חמורה, כמו האלימות הנוראה והרצחנית הפוקדת את היישובים הערביים. לצמצם את הפערים ולהרחיב את ההוגנות ביחס, מצד מוסדות וגורמי השלטון".
הרצוג על רעייתו מיכל: "עוגן חיי"
בהמשך נאומו הזכיר הרצוג את ייחוסו המשפחתי: אביו חיים היה כאמור הנשיא השישי של ישראל, וסבו הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג היה הרב הראשי לישראל. "גדלתי בבית שלימד אותי את כל גווני הקשת הרחבה של תפוצות העם היהודי: מדורות של רבני קהילות במזרח אירופה וברוסיה, דרך חלוצים ולוחמים שהיו בין מייסדי מוצא וחדרה, מיהדות מצרים וסודן, מקהילות אירלנד, אנגליה, וצרפת", אמר הרצוג. "מהוריי למדתי את המחויבות העצומה לעשייה הממלכתית הישראלית, את חובת העשייה הבלתי פוסקת, יום וליל, למען עם ישראל ולמען מדינת ישראל. אך השיעור החשוב מכולם, היה ההכרה העמוקה בנצח ישראל ובנס קיומה של מדינת ישראל".
הוא הזכיר את מיכל רעייתו: "עוגן חיי, הרואה תמיד את הטוב שבאדם ומאירת דרך לרבים מאוד. בת למשפחות חקלאים מייסדי עפולה וכפר יונה. שילוב מופלא של הוריה, הפלמ"חניק והמחנכת, שאול וצביה אפק, זכרם לברכה, מהם נפרדנו בצער ובסמיכות זמנים כואבת, אך לפני חודשים אחדים".
בדבריו ציין הרצוג כי התנ"ך שעליו נשבע עובר במשפחתו כבר דורות, ושימש כאמור גם את אביו בטקס ההשבעה שלו לנשיא. הרצוג ציין כי התנ"ך הזה ליווה גם את סבו הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג "במסע הצלה גדול, עם תום מלחמת העולם השנייה, אלפי ילדים יהודים אבודים, שהוחבאו במהלך השואה על ידי הוריהם, בבתי יתומים, מנזרים ומשפחות נוצריות. אותם ילדים וילדות - שארית הפליטה, נאספו אחד אחד, והובאו לארץ ישראל ברכבות ההצלה ובדרכים שונות".
הרצוג, שכיהן עד להיבחרו לתפקיד הנשיא כיו"ר הסוכנות היהודית, הבטיח לפתוח לחיזוק הקשר עם התפוצות, והוסיף: "בתפקידי כנשיא המדינה אני מתחייב לסייע לממשלת ישראל - לכל ממשלה - בהגנה על צדקתה של ישראל בעולם ועל זכותה להגן על עצמה. לסייע ולהיאבק באנטישמיות ובשנאת ישראל ובהשגת השלום המיוחל עם שכנינו. לעמוד לצידם של חיילי צה"ל ומפקדיו, גם במאבקים הניטשים בזירה המשפטית הבין-לאומית ובמאבק מול האיומים האסטרטגיים כנגד ישראל, ובראשם תוכנית הגרעין של איראן".
קולו של ריבלין נשבר, חברי הכנסת הצדיעו
בהשבעה בכנסת נכחו ילדיהם של יצחק ומיכל הרצוג - נועם, מתן ורועי. בקהל נראתה אשת ראש הממשלה גילת בנט לצד שרה נתניהו, אשתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ושתיהן לחצו ידיים - אך ישבו במרחק של כיסא אחד זו מזו. בקהל המוזמנים ישבה גם אלמנתו של בכיר חיל האוויר, תת אלוף ארלוזור (זוריק) לב ז"ל, שנהרג במלחמת יום הכיפורים ומקום קבורתו בסיני לא נודע. זוריק לב נחשב לנעדר צה"ל הבכיר ביותר במלחמות ישראל, ומיכל הרצוג היא קרובת משפחתו.
את הישיבה המיוחדת פתח יו"ר הכנסת מיקי לוי בתיאור חשיבות תפקיד הנשיא: "תפקידו של נשיא המדינה בא לידי ביטוי במלוא תפארתו וחשיבותו דווקא בימים של התרוממות רוח וגאווה לאומית מחד ובימים של משברים מלחמה יגון פילוג ושסע מאידך. אז מתגלה הצורך בדמות ממלכתית שהעם נושא אליה את עיניו ומקבל ממנה תקווה, קריאת כיוון ודברי נחמה. אין להקל בכך ראש".
הוא שיבח את הנשיא היוצא ריבלין, ואמר כי חברי הכנסת "מצדיעים לו באהבה" על תפקידו. בהמשך פנה לוי לנשיא החדש הרצוג: "צברת ניסיון פוליטי ודיפלומטי עשיר והוכחת במעשים ראייה חברתית, חומלת, שבאה לידי ביטוי יותר מכל בתפקידך כשר הרווחה, שבו זכית לתשבחות מכל עבר. אין לי ספק שתצליח לצקת תוכן משלך לתפקיד הסמלי והחשוב הזה וכי תממש את תפיסת עולמך החברתית שמבקשת לסייע יותר מכל לחלשים בחברה.
"מכובדי, אתה נכנס לתפקידך בתקופה קשה בה החברה הישראלית מפוצלת ומפלוגת מאי-פעם. זהו איום קיומי של ממש על מדינת ישראל. סכנה שגדולה אף יותר מהגרעין האיראני. כולי תקווה שדווקא בכוח אישיותך ובנועם הליכותיך, במתינותך ובשיח המכבד שאתה ידוע בו, תצליח להוביל לשיח חדש ואחר בחברה הישראלית. שיח ענייני שמבוסס על עובדות והשקפות עולם ושמנוהל מכבדו הדדי. מי ייתן שתוסיף אחדות בין השבטים עליהם דיבר ריבלין בנאומו. בשם הכנסת כולה אני מאחל לך ולרעייתך מיכל בריאות והצלחה רבה בתפקיד. מי ייתן ותמצאו את הקול הייחודי שלכם באמצעותו תפיצו אור בחברה הישראלית".
בהמשך נשא דברים הנשיא היוצא ריבלין, ולעתים קרובות נשמע כולו נרגש למדי ואף שבור מבכי. בתום נאומו של ריבלין חברי הכנסת נעמדו על רגליהם במשך דקה ארוכה ומחאו לו כפיים. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ורעייתו שרה לא מחאו לו כפיים, על רקע היחסים העכורים ביניהם לבין ריבלין.
בנאומו התייחס גם ריבלין לחשיבות השמירה על אחדות בעם, תוך שהוא מזכיר את "נאום השבטים" שנשא בתחילת כהונתו, נאום שלדבריו ראוי גם לשם "נאום השותפות". הוא הוסיף: "השבטים השונים בחברה הישראלית - נמצאים כאן כדי להישאר. עלינו להבטיח, תמיד, שבמתח הטבעי בין ממלכה לשבטיות, תהיה זו הממלכה, המדינה, שתגבר תמיד על האוטונומיה התרבותית ועל השבטיות הקהילתית שהיא אפשרית. השאלה היא: מה כל אחד ואחת מאתנו מוכן וחייב לעשות, כדי להבטיח זאת. כדי שייבנה כאן אמון. כדי לאפשר וויכוח בונה – ולא מפרק. מתוך הבנה, שלא נגזר עלינו, אלא, נועדנו, לחיות יחד. אנחנו מוכרחים לתת סיכוי אמיתי, כנה, מחויב לכללי המשחק, לתהליך הזה. כי זה הסיכוי, האופק והעתיד של הילדים והילדות שגדלים כאן".
ריבלין הדגיש כי "מדינה יהודית היא לא דבר מובן מאליו. מדינה דמוקרטית היא לא דבר מובן מאליו. ולא תהיה ישראל אם היא לא תהיה דמוקרטית ויהודית, יהודית ודמוקרטית, כל זה בדיבור אחד ובלשון אחת. המתח הפנימי שמבעבע בנו, בין שלמות העם, לשלמות החברה, לשלמות הארץ, הוא מחלוקת שסופה להתקיים, רק אם לא נתכחש לה. נצליח, רק אם נדע להחזיק במורכבות - ולדחות את הפשטנות, שהיא תמיד מפתה כל כך. נצליח, רק אם נדע להחזיק במתח הזה, למצוא בתוכו את האיזונים והפשרות, רק אז, נוכל לשמור על הנס הזה, שהוא הבית שלנו".
הנשיא היוצא פנה למחליפו ואמר: "כבוד הנשיא האחד עשר, חברי הטוב, יצחק. אני לא יכול כנשיא להגיד חברי הצעיר. יצחק, אני לא אומר בוז'י. אני מפקיד בידיך הטובות את העם היקר הזה. העם בישראל, כולו. מי ייתן ותהיה לו לרועה באהבה, בבינה ובדעת. בנאום ההשבעה שלי התפללתי, כי הלוואי ותהיה לי הזכות ללמוד וללמד, הקשבה, שותפות ותקווה. את כל אלה מכל הלב למען העם כולו, אני מאחל גם לך".
בתום דבריו הזכיר ריבלין את רעייתו המנוחה נחמה ז"ל, וברגע זה נשמע נרגש למדי: "אזרחיות ואזרחי ישראל, אתם הנשמה היתירה של מדינת ישראל. תודה לכם על הזכות שנתתם בידי, לשרת אתכם כנשיא העשירי של מדינת ישראל. תודה לכם על אינספור רגעים של התרגשות עמוקה. של צחוק, כן, אנחנו בירושלים גם יודעים לבכות. של אהבה. של חזון ותקווה. ילדים שלי, תודה לנחמה שלנו, שאליה אני מתגעגע בכל יום ויום. תודה לבנות ולבנים שלי. תודה לנכדים ולנכדות שלי. עכשיו אני חוזר להיות, אבא וסבא רק שלכם, בגאווה אדירה".
סערת הדובר: הפגנה מחוץ למשכן
אל משכן הכנסת הגיע הרצוג מבנייני המוסדות הלאומיים בירושלים, שם נפרדו הוא ורעייתו מיכל מאנשי הסוכנות היהודית שבראשה עמד. רכב השרד שבו נסעו לווה באופנועי משטרה ובפרשים. משני צדי השטיח האדום נופפו בדגלים והריעו להרצוג בני הנוער שעלו לאחרונה לישראל.
עם הגעת הנשיא הנבחר לכנסת, משמרי הכבוד של המשכן ושל צה"ל דיגלו את נשקם ושלוש תרועות חצוצרה נשמעו. 45 נגני תזמורת צה"ל ניגנו את "התקווה". הנשיא הנבחר הרצוג סקר את משמרי הכבוד, והונפו נס הנשיא ונס יו"ר הכנסת לצד דגלי הלאום. טקס קבלת הפנים ייחתם בהנחת זרים לרגלי הגלעד לזכר מערכות ישראל.
למרות החגיגיות, כמה עשרות מפגינים התכנסו במקביל לטקס בכנסת בגן הוורדים בירושלים, ששוכן מול המשכן, וצעקו קריאות בגנות החלטתו של הרצוג למנות לתפקיד דובר הנשיא את נאור יחיא, ששימש בעבר כדובר של תנועת הליכוד ושל ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. המפגינים צעקו בין היתר "לא נוותר עד שיחיא יתפטר", "מינית בוגד, חייל של מאפיונר" ו"אין חנינה לאויב המדינה/מלאך החבלה".
שעה קלה לאחר ההשבעה נערכה הרמת כוסית לכבוד הנשיא הרצוג בטרקלין שאגאל במשכן, שבמהלכה העניק יו"ר הכנסת להרצוג את מדליית "המלך דוד" של האומן מארק שאגאל. יו"ר הכנסת העניק גם לנשיא העשירי ריבלין שי הוקרה: תמונה של משכן הכנסת עשוי חוטי תיל, מעשה ידי האומן נועם ליפשיץ. במהלך הטקס שר הזמר קובי אפללו את השירים "תפילה" ו"מכתב לאחי" בליווי גיטרה ופסנתר. בסופו, הוזמנו האורחים ללחוץ את ידו של הנשיא בטרקלין המזרחי של המשכן ולברך אותו.
לאחר ההשבעה בכנסת, טקס חילופי הנשיאים יתקיים לראשונה במשכן נשיאי ישראל. הרצוג יתקבל במקום בסביבות 19:30 בשלוש תרועות כבוד. ריבלין יקבל את פניו בכניסה לאולם קבלת הפנים הרשמי בבית הנשיא, ולאחר מכן השניים יישאו דברים. בתום האירוע ריבלין ייפרד מבית הנשיא ויעזוב אותו, ומאותו רגע יהיו דיירים חדשים במשכן. הרצוג ורעייתו מתכננים להיכנס באופן מעשי לבית הנשיא רק לאחר צום ט' באב, בעוד כשבועיים. בתקופה זו תעבור הדירה במשכן רענון וחידוש מסוים, לרבות צביעת קירות ותיקונים חיוניים בתשתיות מתבלות שהמתינו זמן רב לביצוע לאחר פינוי הדירה.
לטקס בכנסת הגיעה גם - בהזמנתו האישית של הרצוג - מרים פרץ, שהתמודה מולו על תפקיד הנשיא. האם השכולה אמרה במשדר המיוחד של אולפן ynet כי אינה חשה אכזבה מההפסד בבחירות לתפקיד: "יצאתי להתמודדות מול אדם ראוי, ואני חושבת שזו הייתה זכות בכלל שילדה כמוני שגדלה שם במעברה, אני לא גדלתי בבית של נשיאים, שתגיע בכלל למעמד של התמודדות – זו זכות גדולה. היום אני כאן רק בשביל דבר אחד – לומר שזה הנשיא שלי, ואני אוהבת אותו, וזאת זכות בשבילי להיות בטקס הזה שהוא הזמין אותי אליו באופן אישי".
בתשובה לשאלה מה פרץ מייעצת לנשיא החדש, השיבה: "קטונתי מלייעץ לו, אני רוצה להתפלל עבורו שהקדוש-ברוך-הוא ייטע בליבו תבונה, חוכמה ועין טובה להוביל את העם שלנו ואת הרוח של העם הזה למקומות טובים יותר, לנסות לאחד ולבנות קשרים ללבבות. זה כל מה שאני מאחלת לו".
פורסם לראשונה: 15:25, 07.07.21