בית החולים אסותא בראשון לציון, שבו אירע מחדל העוברית, התכונן מראש לביקורת שערך משרד הבריאות בעקבות הפרשה, ונקט צעדי הטעיה כדי ליצור את הרושם שהכל שם מתנהל כשורה. כך טוענים עובדים המועסקים בבית החולים.
המחדל התרחש במחלקה להפריה חוץ-גופית, שבו מוציאים במסגרת ההליך ביציות מגופן של נשים, מפרים אותן, ומכניסים אותן לרחמן. בדיעבד התברר כי לרחמה של אחת הנשים הוכנסה ביצית שאינה שלה. הפרשה עוררה סערה, ובעקבותיה ערך בשבועיים האחרונים משרד הבריאות ביקורת באסותא ראשון לציון - שממצאיה פורסמו בשבוע שעבר.
מעדויות עובדים עולה כי בית החולים נקט פעולות שונות כדי להטעות את מבצעי הביקורת ולהציג מציאות שונה מהמצב האמיתי העגום. "ההנהלה הייתה בהיסטריה ובאובדן עשתונות לקראת הביקורת", מספר עובד בכיר. "אם בבית חולים ציבורי יש בדרך כלל שש הפריות חוץ-גופיות ביום, הרי שכאן היו לפני המשבר 30 ביום. מדוע? משום שמדובר בהרבה כסף שזורם לבית החולים". לדבריו, המדיניות הזו העמידה בסכנה חולים המאושפזים בבית החולים: "חדרי ניתוח רגילים הוסבו לטובת שאיבות זרע".
לטענתו, "בימי הביקורת לא שיבץ בית החולים עובדים שנחשבים 'חלשים' כמו למשל לבורנטים ואחיות, מחשש לפליטות פה מיותרות מצידם שיחשפו את האמת המכוערת. "חששו שאם יציגו בפניהם שאלות הם לא יידעו לענות את 'התשובות הנכונות'". עוד טען כי "בנוסף לכך, רענן בית החולים בטירוף את הנהלים, פעולה שלא נעשתה זמן רב. פתאום הם האיצו את זה, ולא במקרה".
חלק מהעובדים טוענים כי "משרד הבריאות תיאם עם בית החולים את הפרמטרים של הבדיקה, ובכך אפשר להנהלה להתארגן מראש. בפועל, זאת לא הייתה ביקורת בהפתעה".
מחדל ההפריה באסותא - ריאיון עם מומחה לביואטיקה
(צילום: נויל האריס)
הם ציינו כי בעקבות הביקורת הוריד בית החולים את מספר המטופלות בהפריה חוץ-גופית מ-30 לעשר ביום, וכי שעות העבודה של העובדים צומצמו בהתאם, כפי שצריך להיות. "כל זה היה צריך להתבצע עוד הרבה לפני המשבר", האשימו. "היו כאן קודם מקרים של עובדים שהועסקו 12 שעות ביום, כעת הורידו להם לשמונה שעות. הרבה טריקים הם עשו כאן, אבל המחדל הזה הוא תוצאה של תאוות בצע חזירית".
משרד הבריאות עצמו הודיע בתום הביקורת כי "קיימים נושאים העומדים בסטנדרט הרפואי ונדרש לשמרם, ומאידך קיימים תחומים שבהם נמצאו ליקויים בטיחותיים משמעותיים שתיקונם נדרש באופן מיידי, כמו למשל ליקויים הנוגעים לבטיחות הטיפול, לתהליכי זיהוי מטופלות ולתיעוד רפואי חסר". בין השאר נמצא כי התקינה ביחידה להפריה חוץ-גופית חסרה, היחידה סובלת מצפיפות פיזית ומתשתיות הנדסיות שאינן בהלימה לכמות המקרים המטופלים ביחידה - "וכל אלה מהווים גורמים תורמים לליקויים בבטיחות הטיפול".
מאסותא נמסר בתגובה: "מאז שנודע האירוע התחלנו בתהליכי בדיקה פנימיים וקפדניים ונעזרנו באנשי המקצוע המובילים במחלקה על מנת למפות את הנתונים ולזהות את הדרוש שיפור. כך פעלנו גם במהלך ביקורת המשרד. כל התהליכים והביקורות נעשו בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא מצידנו".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כלי הבקרה כוללים פרמטרים רבים ונקבעים על פי סטנדרט רפואי בינלאומי בהובלת אגף רפואה כללית. כלי הבקרה ידועים למוסדות הנבדקים ומפורסמים באתר משרד הבריאות".
בית המשפט בביקורת על היולדת: מעכבת את תוצאות הבדיקה הגנטית
ובעוד עובדי אסותא מעלים טענות נגד התנהלות בית החולים בפרשת העוברית, מתרחשת דרמה בבית המשפט המחוזי בלוד, שדן בפרשה: השופטים צבי ויצמן, אבי גורמן וצבייה גרדשטיין פפקין שדנים בתיק מתחו אתמול (ראשון) ביקורת על היולדת, זו שלרחמה הוחזרה בטעות ביצית שאיננה שייכת לה. הלידה צפויה בימים הקרובים.
לדבריהם, היולדת ופרקליטיה מנסים לעכב את תוצאות הבדיקה הגנטית שמתבצעת בימים האחרונים במרכז הרפואי תל השומר. במהלך הבדיקה מתבצעת השוואה ל-DNA של ההורים "הגנטיים" של העוברית, אלה הטוענים שהיא שייכת להם, כדי לוודא שכך אכן.
השופטים קבעו שהיולדת לא הציגה נימוק משמעותי לעיכוב הבדיקה. היא עצמה הגישה בקשה לעכב את פרסום תוצאות הבדיקה, בנימוק שפרסום תוצאות הבדיקה כעת יפריעו לה במהלך הלידה מבחינה נפשית.
השופטים קבעו כי אם תוצאות הבדיקה יתקבלו היום, יפרסם בית המשפט את התוצאה החל מהשעה 13:00. הפרסום יאפשר לדעת אם העוברית אכן שייכת להורים הטוענים שהיא שלהם, או שמדובר בעוברית של אנשים אחרים. במקרה שכזה יידרשו בדיקות נוספות להבהרת התמונה. ההורים "הגנטיים" הגישו מצידם בקשה למנות את משרד הרווחה כאפוטרופוס של התינוקת לאחר לידתה, כדי למנוע מהיולדת לרשום אותה כבתה.
עוה"ד ליאל גולני ברנס, אביטל ברוקר-ימין ואפרת שפירא אורן ממשרד יגאל ארנון–תדמור לוי מסרו: "בית המשפט קיבל את עמדת אסותא כי קיימים אינטרסים משמעותיים המצדיקים את ביצועה המיידי של הבדיקה ופרסום תוצאותיה".
עוה"ד דורי כספי, שירה פרידן, ושמואל מורן המייצגים את ההורים "הגנטיים" אמרו: "טובת הילדה מחייבת זיהוי גנטי ודאי של הוריה באופן מיידי לפני הלידה. כך קבעו ארבעה שופטים בשני פסקי דין. מי שפועל לסכל ולעכב זיהוי מיידי של ההורים פועל בניגוד לטובת הילדה".
