בסיומו של לילה לבן בכנסת, אושר סופית אחד החוקים המרכזיים שדרשו השותפים הקואליציוניים של נתניהו, לפני כינון הממשלה ביום חמישי הקרוב: הבוקר, לאחר דיון ארוך ורצף הצבעות שמיות, אושר בקריאה שנייה ושלישית "חוק דרעי-סמוטריץ'", שיאפשר ליו"ר ש"ס לכהן כשר חרף הרשעתו בפלילים וליו"ר הציונות הדתית לכהן כשר נוסף במשרד הביטחון. אמש אישרה מליאת הכנסת את פיצול "חוק בן גביר", אחרי שהשר המיועד לביטחון לאומי הודיע כי יסכים לדחות את ההצבעה על הסעיף מעורר המחלוקת שיכפיף את המשטרה למרותו.
חוק דרעי-סמוטריץ' שאושר הוא מיזוג בין שתי הצעות חוק שונות: הראשונה היא תיקון חוק יסוד: הממשלה, כך שלא יהיה ניתן להטיל קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על-תנאי – ובכך לאפשר לדרעי, שהורשע בתחילת השנה בעבירות מס ונגזר עליו מאסר על-תנאי, לכהן כשר הבריאות והפנים (עם רוטציה עתידית, בעוד שנתיים, בתפקיד שר האוצר שבו יכהן תחילה סמוטריץ'). ההצעה השנייה היא זו שתאפשר מינוי שרים נוספים במשרדי ממשלה, כך שסמוטריץ' יוכל לכהן כשר נוסף במשרד הביטחון, עם סמכויות על המנהל האזרחי ומשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים. החוק המשולב ייכנס לתוקף באופן מיידי עם אישורו, אבל בית המשפט העליון החליט - בעקבות עתירה נגד מינויו של דרעי לשר - כי הרכב מורחב של 11 שופטים ידון ביום חמישי הבא בנושא.
חברי האופוזיציה העתידית ערכו פיליבסטר ממושך נגד החוקים, והדיון בחוק דרעי-סמוטריץ', שהחל בסביבות 21:30, נמשך אל תוך הלילה. ההצבעות עליו החלו בשעות הבוקר, ובסופו של דבר החוק אושר ברוב של 63 ח"כים מול 55. היום אחר הצהריים תתכנס המליאה מחדש, כדי להצביע בקריאה שנייה ושלישית על חוק בן גביר ה"מרוכך".
מי שסיכם את השעות הארוכות שבהן נאמו במליאה חברי האופוזיציה המיועדת, הוא שר הביטחון היוצא ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שאמר כי "מתוך התנאים המסתמנים, הנחיתי את צה"ל להיערך להסלמות האפשריות, ביקשתי בסעיף האחרון של ההנחיה המדינית הזו, להביא את הדבר לעדכונו של השר הנכנס וזה חלק מהתיק חפיפה שלי. אני חושב שהסלמה כזו, נוכח הפיצול המסתמן וחוסר הניהול הקוהרנטי היא דבר צפוי לחלוטין שיקרה פה במדינת ישראל. דם עלול להשפך, חבל שאנחנו לא שמים לב לזה, עוד יותר חבל שנשלם את המחיר הזה".
ביש עתיד הגיבו לאישור החוק ואמרו: "חוק דרעי הוא הוכחה נוספת לחולשתו המביכה של נתניהו מול שותפיו הקיצוניים. ביבי חלש ודרעי ידע שהוא ייכנע לו, כמו שהוא נכנע לכולם. לא חיילי צה"ל, ניצולי שואה או מאבק ביוקר המחיה מעניינים אותם. לא הרצון להיטיב איתכם, אזרחי המדינה, אלא רק להכשיר אדם מורשע בפלילים להיות שר בממשלה בהפרעה".
בתגובה לאישור החוק עתרה הבוקר התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ שוב, נגד השינויים שהעבירה הקואליציה המסתמנת, ונועדו להכשיר את כהונתו של דרעי לשר. בעתירתם ציינו כי במענה לעתירת התנועה לאיכות השלטון ערב הבחירות, קבע יו"ר ועדת הבחירות השופט יצחק עמית, כי לדרעי קיימת חזקת קלון בשל עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו. עמית ציין בפסיקתו כי אם מרכיב הממשלה ירצה למנות את דרעי לשר, יהיה עליו לפנות לשופט עמית ולבקש את הסרת חזקת הקלון. "ראש הממשלה המיועד נתניהו בחר שלא לפנות לשופט עמית ובמקום זאת העבירה הלילה הקואליציה המסתמנת בהליך בזק שינוי רטרואקטיבי בחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי קלון יוטל רק כאשר נגזר עונש מאסר בפועל", נכתב. עתירה קודמת של התנועה, שהוגשה רק בתחילת השבוע, נדחתה בטענה ש"הקדימה את זמנה".
כדי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף, אישור החוקים השונים נדרש עד יום רביעי בלילה. כדי למנוע פיליבסטר ממושך מדי, אישרה אמש הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש מהליכוד, להגביל את הדיון שייערך היום, אבל לא את זה שנערך כעת. במסגרת ההחלטה יופעל סעיף 98 בתקנון הכנסת, באופן שבו הדיון על חוק בן גביר היום יוגבל ל-16 שעות בלבד. כיוון שהמליאה תחל היום בשעה 16:00, המשמעות היא שההצבעה הסופית על חוק בן גביר צפויה כנראה ביום רביעי בבוקר.
לפני הדיון על החוק המשולב הכנסת אישרה כאמור את פיצול חוק בן גביר. יו"ר עוצמה יהודית אמנם הבטיח לאורך הדיונים בוועדה המיוחדת שבה הוכנה הצעת החוק כי לא יתפשר מעבר לכמה שינויים מזעריים, אבל ביום חמישי האחרון הודיע כי מחשש שהחוק ייפסל בבג"ץ, בגלל המהירות שבה קודם, החוק יפוצל. ההצבעה על הסעיף שעורר יותר מכל מחלוקת, זה שיקבע את הכפפת מפכ"ל המשטרה לשר, וכן סעיף הנוגע למשך זמן הטיפול בתיקים, תידחה – והדיון בהם יימשך רק לאחר השבעת הממשלה.
הסעיפים בהצעת החוק שיובאו היום לאישור סופי יעגנו את סמכותו של השר לביטחון פנים (שם המשרד צפוי להשתנות בהמשך, לפי ההסכם עם בן גביר, למשרד לביטחון לאומי) להתוות את מדיניות המשטרה, בתחומים כגון סדרי עדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, הוראות המשטרה לפי הפקודה ומימוש סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה. השר, כך לפי נוסח החוק, יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה. בתחום החקירות השר יהיה רשאי להתוות מדיניות כללית, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות, ולאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והתייעץ עם המפכ"ל.
החוק המוצע קובע כי מדיניות השר לא תגרע מחובתה של המשטרה לפי כל דין לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם של חקירה או תיק. המפכ"ל יפקח על המשטרה, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, יהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה, בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר. בחוק מצוין כי פקודות המשטרה יפורסמו, אלא אם כן המפכ"ל, באישור היועץ המשפטי לממשלה, סבר כי אין לפרסם פקודה מסוימת. מדיניות השר תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון פנים ועל השר יהיה לדווח על מדיניותו בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
למרות פיצול החוק, הוא עדיין נתקל בהתנגדות מצד הייעוץ המשפטי לממשלה. נציגתו בוועדה המיוחדת שדנה בהצעה, עו"ד רעות גורדון כץ, הזהירה אתמול כי החוק עדיין "אינו מאוזן". לדבריה, "הבעיות של היעדר איזונים בהצעה המקודמת עומדות בעינן. הגדרת סמכות שר בנוגע להתוויית מדיניות היא פירוט מרחיב שמכרסם בסמכויות המפכ"ל, ואין מנגד פירוט של הסמכויות שיהיו בידי המפכ"ל. בנוסף, חסר סעיף ממלכתיות ומרות לחוק שהוא סעיף חיוני על מנת למנוע התערבות ופוליטיזציה".
"חוק לא-אפוי" מול "אל תטיפו מוסר": הדיון במליאה
יו"ר הוועדה המיוחדת שדנה בחוק, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, הציג אמש את הצעת הפיצול במליאת הכנסת וטען כי בן גביר גילה "לכל אורך הדרך" נכונות להקשיב לביקורת וכי עדות לכך היא הסכמתו לפיצול ההצבעה. כץ הודה לייעוץ המשפטי של הוועדה שלו, אבל מנגד תקף את אנשי הייעוץ המשפטי לממשלה – וטען שהם התנגדו אליו מהרגע הראשון בגלל זהותו של מציע ההצעה, כלומר בן גביר. "זה לא היה ייעוץ, הם לא התייחסו לגופו של החוק אלא לגופו של מציע החוק", טען.
בדיון דיברה גם ח"כ אורנה ברביבאי מיש עתיד, שטענה כי הפיצול המדובר הוא בסך הכול הבדל בין "חוק רע לחוק גרוע מאוד". לדבריה, "כל האריזה בנייר צלופן מרשרש, כאילו זה איזה חוק חיובי – היא הטעיה אחת גדולה. אנחנו מדברים לא רק על פיצול מקומי של חוק אחד, אנחנו מדברים על תוכנית אסטרטגית של חיסול מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק". בהתייחסות לסעיף בהסכמים הקואליציוניים, שהוסף לדרישת הליכוד ולפיו על כל הסיעות להעניק עדיפות לרפורמות המשפטיות שיקדם שר המשפטים הבא, היא טענה כי מדובר בעדות לכוונה לערוך "חיסול ממוקד" של מערכת המשפט: "מי שלא תומך בדריסת מערכת המשפט לא ייכנס לממלכת נתניהו השישית", אמרה ברביבאי.
שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בדיון כי "מי שעומד בראש הקואליציה הזו הוא התבוסתן הכי גדול, אין ספק שבנימין נתניהו תבוסתן. אצלו הייתה פעם ראשונה שממשלה או קבינט מחליטים על הקפאה ביהודה ושומרון. ההתחייבות להחיל ריבונות על בקעת הירדן – אמרנו לו תביא, יש לך רוב מוצק, אנחנו נתמוך מהאופוזיציה. מה קרה עם זה? כשר ביטחון קיבלתי החלטה לפנות את חאן אל-אחמר, 24 שעות לפני זה 'תבטל את זה'". לטענתו, "יגיע זמן ונקים קואליציה ימנית-ציונות אמיתית, ללא גורמים אנטי-ציוניים כמו יהדות התורה וש"ס. הממשלה שאני יושב בה עשתה ניסים ונפלאות. אתם הרמתם להנחתה לכל שונאי ישראל, עוסקים רק בדיבורים ולא בניתם יחידה אחת".
שר המשפטים גדעון סער הוסיף כי "מדובר בחוק דרדלה, לא אפוי ולא סגור. ככה לא בונים חומה וככה לא משנים את פקודת המשטרה. ממה כל החוקים האלה נובעים? כי ה לא מאמינים לנתניהו. אנחנו רואים ראש ממשלה מיועד המתנער מסעיפים שהוא בעצמו חתם עליהם בהסכמים הקואליציוניים, ואז אומר 'אני אעשה סעיף חדש'. אבל חתמת, לא ראית על מה אתה חותם? כך אתם מבזבזים את האשראי שקיבלתם מהציבור".
מיד לאחר אישור פיצול חוק בן גביר המשיכה המליאה לדיון לפני ההצבעה הסופית על אישור חוק דרעי-סמוטריץ'. את הצעת החוק הציג יו"ר הוועדה המיוחדת שדנה בהכנתה, ח"כ שלמה קרעי מהליכוד. הוא ציין כי מכיוון שמדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, יש לאשרו ברוב של 61 חברי כנסת, ובהמשך דבריו תקף את חברי האופוזיציה המיועדת: "טובת הארץ הזו לא מעניינת את חייליו של לפיד, אלו שכמעט מכרו את המדינה לאחים המוסלמים, דריסת אופוזיציה שלא הייתה כדוגמתה, הסכם עם חיזבאללה ועוד ועוד. הם יטיפו לנו מוסר? אז שיצקצקו, שירימו גבה, לא נמנע מהם לעשות צחוק מעצמם. אנו נאשר כאן את התשתית להקמת הממשלה ונביא את מדינת ישראל לשחר של יום חדש".
במהלך הדיון בלילה, נאם גם ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי), וטען כי יש אנשים שלא סומכים על נתניהו, ובעקבות זאת נדרשים לחתום על הסכמים קואליציוניים איתו. הוא הוסיף כי יודעים ש"נתניהו שחרר מחבלים ונאם בעד שתי מדינות". קרעי השיב לו כי "נתניהו שמר על ישראל כמו שאתם לא שמרתם". כהנא הגיב לדבריו ואמר כי "על מה שמר? איזה שמר? בזה שהצביע שלוש פעמים בעד ההתנתקות? גם כשהיה פינוי חומש...". לאחר מכן, קטע אותו קרעי, ואמר כי "מחזירים את פינוי חומש בקרוב". ההתיישבות חומש פונתה במסגרת חוק ההתנתקות, ולאחרונה הניחו חברי הקואליציה העתידית על שולחן הכנסת את "חוק חומש", שעיקרו חזרה להתיישבות בצפון השומרון.
בהמשך, התייחסה ח"כ מיכל שיר (יש עתיד) ל"חוק דרעי-סמוטריץ'", ואמרה כי "חברי כנסת נמצאים פה עבור מטרה אחת - לאשר חוק שמכשיר עבריין שפשע פעמיים כנגד הציבור. אנחנו כאן כדי להחזיר אותו חזרה לכיסא שממנו פשע". שיר פנתה לחברי האופוזיציה, ושאלה: "אתם אומרים שאנחנו מגזימים ומלחיצים את הציבור לקראת הממשלה שעומדת לקום. אם אנחנו מגזימים, למה ראש הממשלה המיועד יוצא כל שתי דקות להתנצל על משהו אחר?".
ח"כ קרעי, יו"ר הוועדה המיוחדת שדנה ב"חוק דרעי-סמוטריץ'", פנה לחברי האופוזיציה המיועדת במליאה, ואמר כי "הציבור שבחר בכם עשה זאת כי שטפו לו את המוח". קרעי הוסיף כי "שטיפת המוח" באה לידי ביטוי ב"הנדסת תודעה נגד נתניהו והמחנה הלאומי".
אחרי קרעי, מתח שר המשפטים גדעון סער ביקורת על ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו במליאת הכנסת. הוא אמר כי "כל שעה עגולה ראש הממשלה המיועד מפרסם או התנצלות, או הבהרה, או הסתייגות". סער הוסיף כי "אם יש שעה פנויה, צריך לבדוק מה ההבהרה שפורסמה בשעה האחרונה - כל פעם לגבי שותף אחר מהשותפים הקואליציוניים".
סוגרים את הקצוות: לוין מתפטר, גולדקנופף מוותר
"בליץ החקיקה" נעשה כאמור לקראת הקמת הממשלה ביום חמישי הקרוב, ובינתיים פועלים נתניהו ובכירי הקואליציה לסגור את ה"קצוות": בין היתר הודיע אמש יו"ר יהדות התורה ושר השיכון המיועד יצחק גולדקנופף כי יוותר על חברותו בקבינט המדיני-ביטחוני, למרות ההסכם הקואליציוני שהעניק לו את התפקיד. בכך נעתר למעשה לדרישת ח"כ משה גפני, יו"ר דגל התורה (הפלג הליטאי ביהדות התורה), שמחה על הענקת התפקיד הבכיר לגולדקנופף, אשר מוביל את הפלג החסידי במפלגה (אגודת ישראל). בדגל התורה מתנגדים באופן עקרוני לקבלת תפקידים בכירים כל-כך בממשלה, כאלו שמטילים עליהם אחריות על החלטותיה, ובצל המשבר הפנימי במפלגה אף איים גפני לפתוח מחדש את המשא ומתן מול הליכוד.
במקביל, אמש הודיע יו"ר הכנסת יריב לוין מהליכוד כי יתפטר היום מתפקידו - ובבוקר הודיע מזכיר הכנסת על התפטרות לוין. ההתפטרות, שתיכנס לתוקף לאחר 48 שעות, סוללת את דרכו למשרד המשפטים. בכירים אחרים בליכוד שמועמדים לתפקיד הם אמיר אוחנה, דודי אמסלם, יואב קיש ואופיר אקוניס. נתניהו יידרש עד יום חמישי אחר הצהריים, אז תיערך ההצבעה על כינון הממשלה, לערוך סבב תיקים לחברי מפלגתו, שם הביעו לא אחת תרעומת על כך שרבים מהתיקים הבכירים הועברו לשותפות הקואליציוניות, ושהתיקים שכן נותרו איבדו מהשפעתם (בשל פיצול סמכויות במשרדים כגון הביטחון והחינוך).
באופוזיציה מבטיחים כאמור מאבק עיקש, אם כי העובדה שלקואליציה המיועדת יש רוב גדול יחסית של 64 ח"כים מקלה עליה מאוד לאשר את החוקים השונים. אמש נפגשו ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד, שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת התחבורה מרב מיכאלי ויו"ר רע"מ מנסור עבאס. בתום המפגש הם פרסמו הודעה משותפת שבה הבטיחו: "ננהל ביחד מאבק נגד הממשלה החשוכה והאנטי דמוקרטית המוקמת בימים אלה, שתפרק את ישראל מבפנים. כשנחזור לשלטון, אנחנו מתחייבים לבטל את כל החקיקה הקיצונית שפוגעת בדמוקרטיה, בביטחון, בכלכלה ובחברה הישראלית". במפגש לא השתתפו מנהיגי חד"ש-תע"ל איימן עודה ואחמד טיבי.
עוד לפני פתיחת המליאה, לפיד תקף בישיבת סיעת יש עתיד את הקואליציה העתידית ואמר כי "מה שאנחנו רואים בימים האחרונים זה לא משא ומתן קואליציוני, אלא ביזה של הקופה הציבורית והערכים הדמוקרטיים. ביזה שמבזה אותנו מול כל העולם. זו לא ממשלת ימין על מלא, זו ממשלת טירוף על מלא".
נתניהו השיב ללפיד ואמר: "להפסיד בבחירות זה לא קץ הדמוקרטיה, זה מהות הדמוקרטיה. אתה מסרב לקבל את הכרעת העם וממריד את הציבור נגד הכרעתו. אתה מפיץ שקרים אינסופיים נגד הממשלה הנבחרת. מה יהיה השלב הבא שלך, לשלוח את המפגינים שלך לטפס על גדרות הכנסת? אני קורא לך לנהוג באחריות, לקבל את הכרעה העם ולהעביר את השלטון בצורה מסודרת כדי שאנחנו נתקן את כל מה שהרסת בשנה וחצי האחרונות".
פורסם לראשונה: 19:23, 26.12.22