יבגני קוסרייב, ילד אוקראיני יתום בן 11, נמצא שוב במאבק משפטי מול משרד הפנים הישראלי. המאבק הנוכחי מזכיר את המקרה באוגוסט 2023, כשיבגני ודודו האפוטרופוס אלכסנדר נעצרו בנמל התעופה בן גוריון ונדרשו לעזוב את הארץ. בעקבות הפרסום ב-ynet, נשקל עניינם מחדש, וניתן להם אז אישור כניסה זמני בתמורה להפקדת ערבות כספית בסך 40 אלף שקל לצורך הסדרת מעמדם בישראל.
1 צפייה בגלריה
יבגני משמאל, דודו אישתו ושתי בנותיה
יבגני משמאל, דודו אישתו ושתי בנותיה
יבגני (משמאל) עם דודו, אשתו ושתי בנותיה
(צילום: אוסף משפחתי)
כיום, למרות שיבגני חי עם משפחתו של דודו בישראל, רשות האוכלוסין וההגירה דחתה את בקשתו להיכלל בהליך המדורג כחלק ממשפחת הדוד, בטענה שאלכסנדר אינו ההורה הביולוגי. עורכי הדין של המשפחה, תומר ורשה ואסף וייצן, טוענים שההחלטה מנוגדת לעקרון טובת הילד וגורמת לפירוק התא המשפחתי ולאפליה.
מאז שאמו של יבגני מתה מסרטן, דודו אלכסנדר הוא האפוטרופוס שלו, ואין לו בני משפחה אחרים שיכולים לדאוג לו באוקראינה, שם סבתו הקשישה במצב בריאותי קשה. המשפחה טוענת שמדינת ישראל מכירה בבני זוג זרים של אזרחים ישראלים, אך אינה מכירה ביבגני כבן משפחה חרף היותו יתום הנתון תחת חסות המשפחה המאמצת.
מצב הלחימה באוקראינה מקשה על אימוץ פורמלי, ולכן מבקשת המשפחה שהאפוטרופסות החוקית של אלכסנדר תוכר כהוכחה לקשר המשפחתי. עורכי הדין מזכירים שעקרון טובת הילד חייב להישקל באופן משמעותי באיחוד משפחות, ובית המשפט העליון כבר קבע זאת בעבר.

החשש לחיים יציבים במקרה של החזרה לאוקראינה

יבגני, כיום תלמיד כיתה ו’ בבית ספר בנוף הגליל, משתלב בחיי משפחתו המאמצת בישראל. המשפחה חוששת כי החזרתו לאוקראינה תשלול ממנו ביטחון וחיים יציבים, ומבקשת ממשרד הפנים לשקול מחדש את החלטתו.
עו״ד ורשה אמר: "אף אזרח בישראל לא יכול להיות אדיש ולקבל את ההתנהלות האווילית והבזבזנית של רשות האוכלוסין, שלפני שנה אישרה את כניסתו של הילד היתום לצורך הסדרת מעמדו, כשאך ברור הוא שדינו של הילד כדין האדם האחראי עליו. כעת, כעבור שנה של בחינה, הרשות מנסה להפריד שוב את הילד מהורהו בפועל, כשאין שום הצדקה לגרור את עניינו במכבש הבירוקרטי בחוסר ודאות ונזק נפשי".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "הילד לא יכול להצטרף אליו כנלווה מכיוון שהוא לא ילד ביולוגי שלו אלא אחיין. המסלול הנכון הוא להגיש בקשה למעמד מטעמים הומניטריים. הדבר הוסבר לפונה פעמים רבות, אך הוא מסרב לקבל את התשובה והגיש ערר. הערר אגב הוגש על כך שהתבקש להגיש בקשה מטעמים הומניטריים ולא על סירוב עקרוני לתת מעמד, כפי שמצטייר מהפנייה. שיגיש בקשה לטעמים הומניטריים והבקשה תטופל".