הכשרת הקרקע ברמת הגולן, הבוקר
אחרי הפסקת העבודות על טורבינות הרוח ברמת הגולן בהמלצת המפכ"ל יעקב שבתאי, וחידושן בהוראת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, השניים נפגשים בצהריים (חמישי) בג'וליס עם ראשי העדה הדרוזית, יממה לאחר המהומות שכללו הפרות סדר קשות וירי חי. הם הגיעו למקום יחד במסוק.
השר בן גביר אמר: "אני אוהב את העדה הדרוזית, אנחנו ביחד. כמו שאני נוהג לצטט את חבריי הדרוזים, זה לא רק ברית דמים, זה גם ברית חיים. אבל מצד שני יש גם חוק! אנחנו מדינת חוק ואני יודע כמה אתם יוצאים נגד הדבר הזה של לזרוק אבנים ולזרוק בקבוקי תבערה ובאיומים לעשות כל מיני דברים. זה לא עובד ככה ולא צריך לעבוד ככה. אני רוצה ששום ציבור לא יאיים על החוק. וזה תקף גם לכם וצריך לומר את הדבר הזה בצורה ברורה".
גם בסוגיה הזו בין השניים ישנה אי-הסכמה. המפכ"ל תמך בעצירת העבודות אחרי איומי הדרוזים ודרישתם להפסיקן זמנית עד אחרי חג הקורבן, והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מנגד, טען כי "אסור להיכנע" והורה לחדש את העבודות, "עד שנתניהו יכריע". ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להיות זה שיקבל את ההחלטה הסופית.
השר לביטחון לאומי פרסם טרם הפגישה מה יגיד לנציגי העדה, ואמר כי "ממשלת ישראל מעריכה ומחבקת את בני העדה שהם בשר מבשרה של החברה הישראלית, אך עם זאת, העבודות חייבות להימשך. זה החוק ובמדינת ישראל החוק הוא שקובע". לדבריו, "בכל מקרה העבודות לא תוכננו להימשך אל תוך החג שמתקיים ביום שלישי בשבוע הבא, אבל אי-אפשר להיכנע לאלימות ולעצור את העבודות לפני החג. אני עומד על זה שהעבודות יימשכו היום ובתחילת שבוע הבא והעברתי לראש הממשלה את עמדתי הברורה".
אתמול, נזכיר, שבתאי תמך בהמשך העבודות ואף אמר כי "אם ניכנע - לא נחזור לאבטח עבודות כאלו". בישיבה הבוקר כבר שינה את עמדתו, כשמנגד בן גביר טען ש"אסור להתקפל בפני זורקי בקבוקי תבערה ומי שמשתמשים בנשק חי, זה פרס לאלימות". בפגישה משתתפים מנהיגה הרוחני של העדה השייח מואפק טריף, ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו), ח"כ לשעבר פטין מולא (הליכוד), כמה מראשי הרשויות הדרוזיות, מפקד מחוז צפון במשטרה ומפקד מרחב אשר.
חברת האנרגיה אנרג'יקס, האמונה על בניית טורבינות הרוח ברמת הגולן, המשיכה הבוקר בעבודות להכשרת הקרקע חרף המחאות, אך לאחר המלצת המפכ"ל ציינו שם כי הם "פועלים לפי הנחיות המשטרה ומחכים להערכת מצב". עם זאת, על אף השהיית העבודות שכבר חודשו, המשטרה טענה כי לא הורתה על עצירתן. "ההחלטה כזו היא של הדרג המדיני בלבד", נמסר.
(צילום: שמוליק דודפור)
שוטרים בשטח זעמו על המלצת שבתאי, אותה פירט בהערכת מצב בפיקוד המשטרה בירושלים וכינו אותה "מבישה". הם חששו כי זו תהיה פגיעה חמורה וקשה במשילות ובגוף האמון על אכיפת החוק והסדר. רק אמש פרסם נתניהו סרטון ובו אמר כי הוא "נותן גיבוי מלא למשטרת ישראל ולכוחות הביטחון בפעולתם להשליט את החוק והסדר". אז הוא ציין כי מדינת ישראל "לא תקבל שום קריאת תיגר נגד המשטרה ונגד כוחות הביטחון במקומות הללו ובכל מקום שהוא. אנחנו מדינת חוק".
בכינוס לילי של ראשי העדה הדרוזית, הם דרשו להקפיא את עבודות הבנייה של טורבינות הרוח בצפון רמת הגולן. האלפים שהפגינו והפרו את הסדר אתמול מתעקשים כי המחאה רק תתגבר, אם העבודות לא ייפסקו. "אנחנו כולנו גוף אחד. לא נפסיק, לא נשב בבית. הם גלשו על אדמות של אנשים", אמר בהא רדא, תושב כפר מסעדה שברמת הגולן שנפצע אתמול במהומות, בריאיון לאולפן ynet.
השייח טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, התראיין גם הוא הבוקר ל-ynet, לאחר פגישתו עם נתניהו שבסיומה הודיעו בעדה על "הודנה", שהוכחשה על ידי גורמים בממשלה. הוא אמר כי "אנחנו נפגשנו איתו ועם ראש השב"כ וראש המל"ל. נתנו לראש הממשלה נייר עמדה, שלצערי את הנייר הזה אני נתתי גם לפני עשר שנים. אותן דרישות ואותן מה שביקשנו וכל הזמן מה שמבקשים מבני העדה הדרוזית. לצערי, אילו היינו מטפלים בבעיות העדה הדרוזית אז אני חושב שלא היינו מגיעים לאיפה שהגענו בימים האחרונים".
השייח טריף הבהיר כי הוא "נגד כל אלימות". עם זאת, לדבריו, "צריך לשאול למה הגענו לכאן? למה הגענו למצב הזה? אולי נתחיל מהגליל והכרמל. 40 שנה אצלנו יש כעס והתמרמרות ואכזבה ואין מענה לדרישותנו". הוא הודה כי הטורבינות הן "רק תירוץ", והבעיה גדולה הרבה יותר. "הבעיה מאוד גדולה, אבל צריכים להבין אותה. הבעיה היא בעיית התכנון והבנייה והקנסות שמוטלים על הבנים הפרטיים שלנו, קנסות של מאות אלפי שקלים. כל בחור מקבל קנס של בין 300-600 אלף שקל והופך לעבריין. כולם מלח הארץ. לא אשמתם שבנו על אדמתם הפרטית".
על אף הכעס, מנהיגה הרוחני של העדה הבטיח כי הוא "יעשה הכל כדי שהמצב ירגע", ופירט על בקשתו לנתניהו: "אנחנו ביקשנו מראש הממשלה שיקפיא את זה עד אחרי החג (חג הקורבן, שיתקיים בשבוע הבא). העיתוי לא היה טוב. אנחנו בעשרת הימים הקדושים ביותר לעדה הדרוזית השנה, לפני החג. למה לעשות את זה עכשיו? ברמאדן הייתה רגישות למוסלמים ולא עשו כלום, אז באו לעדה הדרוזית בעשרת הימים הקדושים והתחילו את העבודות, למה? בוא נחכה לאחרי החג. תנו לנו הזדמנות להידברות, להגיע להסכמות ואנחנו נעשה את זה ויודעים לעשות את זה".
