בג"ץ דן היום (שני) בעתירת האגודה לזכויות האזרח בדרישה לבטל את חוק "אל-ג'זירה", שבמסגרתו הוראת השעה המאפשרת להטיל סנקציות על ערוצים זרים, הכוללות בין היתר את הפסקת שידוריהם מישראל. "אין הרבה דמוקרטיות שמחוקקות חוק כזה", אמר השופט יצחק עמית, "זה חוק דרמטי, נהרהר בדבר. לא ניתן צווי ביניים, אבל אולי צו על תנאי. התיק נדחה לעיון". בכך, למעשה, הוא רמז כי הרכב מורחב של שופטים ידון בנושא.
נציגת האגודה לזכויות האזרח טענה בדיון כי בהוראת השעה "יש פגיעה בחופש הביטוי ובעצמאות מערכת המשפט ושלטון החוק. יש פגמים חוקתיים בחוק, יצרו מנגנון המאפשר לעמדות פוליטיות לגבור על עמדות ביטחוניות. בחוק הכניסו דרך חליפית שמי שמחליט זה שר התקשורת וראש הממשלה. אחרי שב-2 במאי השר הביא לקבינט את הבקשה להטלת צווים על 'אל-ג'זירה', וגורמים ביטחוניים התנגדו, כך לפי דיווחים בתקשורת, ההחלטה התקבלה במישור הפוליטי שלושה ימים לאחר מכן על ידי שרים. המטרה היא ענישה – לפגוע בקו סיקור – ולא הגנה על ביטחון המדינה".
תיעוד מפשיטת כוחות ימ"ר על עמדת השידור של אל-ג'זירה בירושלים
השופט אלכס שטיין ציין כי "זה קיים בהרבה חוקים, שראש הממשלה מקבל החלטות מאוד משמעותיות. יש מנגנונים שבית משפט מפקח עליהם. יש ביקורת שיפוטית, צריך לסמוך עליה. לא נזרוק את החוק בהנחה שגבירתי צודקת שיש כאן חריגות. ביקורת שיפוטית על חקיקה יכולה להיות שנורמות בהם מעל החוק – זה לא המקרה. יש אינטרס, נניח של BDS, שזה יכול לגרום לפגיעה בביטחון המדינה – למשל שלא ימכרו לנו נשק. זכותה של המדינה להאמין בביטחון במובן הרחב". השופט עמית תהה: "אולי צריך פרשנות לחוק של בית המשפט?"
השופטת כנפי שטייניץ שאלה: "איזה אמצעי היית נותן בעיניך לבעיה כזו? של הסתה?", נציגת העותרים השיבה: "אם יש עיתונאי שיש לו קשר לארגון טרור, אתה יכול לעצור אותו. הנזק שנגרם אינו מידתי, אתה מונע לשדר תוכני בישול ומזג אוויר".
עורך הדין אבו-חוסיין, המייצג את "אל-ג'זירה", טען כי "החוק נולד לסגור את הערוץ". השופט עמית ענה: "לפי החוק, אתה יכול לסגור גם את CNN". עו"ד חוסיין הוסיף: "פנינו למשרד התקשורת וליועצת המשפטית לממשלה, ביקשנו זכות טיעון ולא קיבלנו תשובה. הערוץ ממשיך לשדר מקטאר. לרוב העיתונאים שלנו הם אזרחים ישראלים בעלי רישיון עיתונות – לא קיבלו מעולם הערה מהצנזורה או מגורם אכיפת חוק. בעבר עלו שמועות שהיה טבח ג'נין והצבא סגר את המקום, מי שפרסם שלא היה טבח זה ערוץ 'אל-ג'זירה'".
השופט עמית שאל: "אחת הטענות הייתה שאתם מדווחים על ריכוזי כוחות בצה"ל – היה או לא היה?", עו"ד חוסיין השיב: "המדינה אמרה שאנחנו מקדמים נרטיבים שקריים ותכנים מסיתים, אבל לא פנו אלינו".
נציג המדינה טען: "אין הקלת ראש באמצעים לאורך כל הדרך, אבל הנסיבות הן דרמטיות. בהצעת החוק ובדיונים בכנסת נעשו ניסיונות לשנות איזונים בהצעה, והבענו התנגדות לכך. סברנו שהאמצעי למנוע פגיעה בביטחון המדינה הוא חוק הכרחי עם איזונים. הצנזורה אינה מתאימה במקרה זה כי זה שידורי ערוץ זר. יש פה כל כך הרבה מנגנונים ואיזונים שנועדו להבטיח שהחוק והיישום יהיו מדויקים לצרכים ביטחוניים. מנסים לפגום ולכרסם בתכלית הביטחונית באמצעות היישום של החוק".
השופט עמית תהה: "כצרכן ישראלי אני לא יכול לצרוך את הערוץ שבכל העולם יכולים. יש כאן חסימת מידע אדיר. מה ההיגיון שלא אדע מה שכל צרכן בעולם יודע?", נציג המדינה ענה: "מדינת ישראל ניצבת אל מול מספר רב של זירות, ויש השלכות לדברים הללו. אני לא חושב שהחוק יחול במבחנים שלו על ה-CNN". השופט עמית ציין: "אני ראיתי התבטאות של ח"כים, למה זה לא יחול על ערוצים ישראליים? אז אני כלל לא בטוח".
השופט שטיין שאל: "האם אין פגיעה קשה בצופה הישראלי? זה מידתי?", נציג המדינה השיב: "בחוק שהיקף התכנים המשודרים פוגע בביטחון המדינה, שיש גם את משך הזמן המוגבל, אנחנו סבורים שזה מידתי".
נציג הייעוץ המשפטי של כנסת הוסיף: "נדרשות חוות דעת של גורמי הביטחון, ראש הממשלה ובית המשפט צריכים להשתכנע. זה חוק דרמטי, אבל זה זמן מלחמה, רוב המדינות הדמוקרטיות לא חוו מלחמה בזמן האחרון. זמנים קשים מצדיקים פעולות קשות, ויש ביקורת שיפוטית".
2 צפייה בגלריה
"זכותה של המדינה להאמין בביטחון במובן הרחב". אולפני הערוץ בקטאר
(צילום: AP Photo/Malak Harb)
כאמור, הוראת השעה שעברה בכנסת מסמיכה את שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה והממשלה או ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, להטיל סנקציות על ערוץ זר הכוללות את הפסקת שידוריו על ידי ספקי תכנים ישראליים, הגבלת הגישה לאתר האינטרנט שלו, סגירת משדריו בישראל ותפיסת מכשירים המשמשים לאספקת תכניו, לרבות טלפונים ניידים. רק לאחר ההחלטה עובר העניין לבחינת בית המשפט.
העותרים טענו כי החוק מונע מבית המשפט לבטל את ההחלטה, גם אם הוא סבור שדינה להתבטל. בעתירה מתייחסת האגודה לזכויות האזרח לערוץ "אל-ג'זירה", שהחוק זכה לכינוי על שמו לאחר שגורמים מדיניים, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצהירו כי יעשו בו שימוש נגד כלי התקשורת. האגודה טענה כי התנהלות המדינה ומוסדותיה מעידה על כך שהחוק עבר בעיקר לשם הפעלת לחץ על השלטון בקטאר, המחזיק בבעלות על הערוץ, כלומר סיבה מדינית ולא ביטחונית.
האגודה ציינה בעתירתה כי במשך כל ששת חודשי המלחמה יכלה המדינה להטיל סנקציות על הערוץ אם אכן היה חשש שהוא פוגע בביטחון המדינה במסגרת החוק הקיים, אך היא בחרה שלא לעשות כך. עוד נכתב בעתירה כי תכליתה האמיתית של הוראת השעה היא תיוג וענישת כלי תקשורת זרים בשל תוכן שידוריהם שאינו לרוחה של הממשלה – ובמיוחד בתקופת המלחמה – בשל אימוץ קו ביקורתי נגד צורת הלחימה, וסימונו כסיכון.
לטענת האגודה, לאורך הדיונים בכנסת על הוראת השעה עלה באופן חוזר ונשנה כי הערוצים הזרים שמבקש הדרג הפוליטי לחסום הם ערוצים המשדרים בערבית ונצרכים בעיקר על ידי הציבור הערבי בישראל – וחקיקתו לדבריהם "מכתימה אוכלוסייה שלמה".
מנגד, המדינה, בשם רה"מ נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי, טוענת כי דין העתירה להידחות. "הוראת השעה מעניקה סמכויות חריגות להוראות שונות, שעניינן הגבלת פעילותו בישראל של ערוץ זר שתוכני שידוריו פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה. אנו סבורים כי על אף החריגות של ההסדר והפגיעה יוצאת הדופן בחופש הביטוי, בשים לב לתכליתו הביטחונית המובהקת של ההסדר, הזמניות שלו והאיזונים שבו, שאין עילה משפטית להתערבות בהוראה. ההוראה נועדה לתת מענה בזמן ובמהות לשידורים בערוץ זר שיש בהם סיכון ממשי לביטחון המדינה בתקופת מלחמה יוצאת דופן מבחינה ביטחונית".
