סוכנויות הידיעות הבינלאומיות דיווחו אתמול (שבת) שראש ממשלת קטאר מוחמד א-תאני, כנראה באישור האמיר תמים בן חמד א-תאני, החליט לסלק את ידיו מהתיווך בעניין עסקת שחרור חטופים והפסקת הלחימה בעזה. כמו כן דיווחו הסוכנויות, וגם אמצעי תקשורת אמריקניים, שקטאר דרשה מצמרת חמאס-חוץ לעזוב את דוחא ולצאת לארץ מקלט אחרת.
הפרסומים בעניין זה משתנים מסוכנות ידיעות אחת לשנייה ומאמצעי תקשורת אמריקני אחד למשנהו, אבל לדברי בכירי חמאס שנמצאים בדוחא, השלטונות הקטאריים הודיעו להם שהם "יסגרו בקרוב את המשרדים שמשמשים את בכירי הנהגת חמאס שנמצאים בדוחא". עם זאת, הם אמרו כי איש לא סגר עדיין את המשרדים הללו בפועל, ואיש לא איים עליהם וגם לא דרש מהם לעזוב את קטאר.
"פרקליטו של השטן" בהשהיה
כמה שעות לאחר מכן משרד החוץ של קטאר פיזר את הערפל, כשהודיע אמש כי "מאמצי התיווך בין חמאס לישראל מוקפאים". המשמעות היא שהם הופסקו זמנית, אך לא הסתיימו, ואמנם בהמשך ההודעה נכתב כי הדיווחים על נסיגה של קטאר מהתיווך "לא מדויקים", וכי דוחא הזהירה את הצדדים לפני עשרה ימים כי היא מקפיאה את מאמצי התיווך שלה אם לא יגיעו להסכם בסבב הזה, אבל "תחדש את המאמצים כאשר תהיה הרצינות הדרושה לסיום המלחמה".
2 צפייה בגלריה
ראש ממשלת קטאר מוחמד א-תאני. קטאר לא באמת הפסיקה את התיווך, אבל החליטה להפעיל מנופי לחץ על חמאס
(צילום: Mark Schiefelbein/Pool via REUTERS)
המסקנה היא שקטאר לא באמת הפסיקה את התיווך, אבל החליטה בלחץ ממשל ביידן להפעיל ביתר עוצמה את מנופי ההשפעה שיש לה על חמאס כדי שיזוז מעמדתו הבלתי מתפשרת בעניין עסקת חטופים. דהיינו, הדרישה שישראל תפסיק כליל את המלחמה, ותצא מהרצועה כתנאי למשא ומתן מעשי על עסקת חטופים כוללת בפעימה אחת.
הקפאת התיווך היא אמצעי לחץ על חמאס ולא אמצעי ייאוש. ההסבר: הקטארים הם בעצם "פרקליטו של השטן". הם למעשה אלה שמייצגים את חמאס במו"מ, והקפאת השתתפותם במגעים מאיימת על חמאס - כי אין מי שייצג אותו ואת עמדותיו, ויכול להפעיל לחץ על ישראל.
המצב כיום הוא שהשלישייה המנהיגה את חמאס - יו"ר הנהגת הארגון בחו"ל חאלד משעל, חליל אל חיה שהיה סגנו של סינוואר ומייצג את חמאס עזה, וזאהר ג'בארין שמייצג את הפלסטינים בגדה המערבית – מסרבים לפי שעה לכל ההצעות החדשות שהמתווכות וישראל הציעו להם. הם דבקים בנוסחת סינוואר ולא מוכנים לזוז ממנה.
לעומת זאת, ישראל הראתה נכונות לקבל את ההצעה המצרית ל"עסקה קטנה", שבמסגרתה ישוחררו מספר מועט של חטופים תמורת הפסקת אש קצרה, בתקווה שזו תתניע את העסקה הגדולה - שבה ישוחררו חטופים בכמה פעימות. זו ההצעה שגיבש ראש ה-CIA ביל ברנס יחד עם עמיתו ראש ממשלת קטאר בהסכמת מצרים וישראל.
האיום החמור ביותר שקטאר יכולה להפעיל
נתניהו מסרב להסכים להפסקת הלחימה, אבל הגמישות שגילתה ישראל ביחס לעסקה להצעה המצרית, והנכונות שלה לקבל את "מתווה ברנס", יצרו מצב שבו כעת הנהגת חמאס בחו"ל נתפסת כמכשול העיקרי לעסקה, ולכן דרש ממשל ביידן מקטאר לייצר איום אמין על חמאס כדי שההנהגה היושבת עדיין בדוחא תגלה גמישות. הקטארים נענו, בין השאר מפני שגם הם פוזלים עכשיו, כמו כל המזרח התיכון, לעבר הממשל הבא בארה"ב - ויודעים שטראמפ אינו צפוי. לכן, לא רצוי להגיע בעוד חודשיים למצב שבו טראמפ נכנס לבית הלבן ועוזריו אומרים לו שחמאס מסרב לעסקת חטופים והפסקת מלחמה, והקטארים לא מוכנים להפעיל עליהם לחץ.
2 צפייה בגלריה
ביידן ונתניהו. ראש הממשלה מסרב להפסקת הלחימה, אבל ישראל גילתה גמישות לעסקה שהציעה מצרים
(צילום: דובר צה"ל, Erin Schaff / Pool via REUTERS, אלכס קולומויסקי)
מה שאנחנו רואים הוא למעשה רק תחילתו של לחץ קטארי על חמאס. כידוע לכולם, קטאר הייתה ונשארה המממנת העיקרית של חמאס מסיבות אידיאולוגיות איסלאמיסטיות, והיא למעשה זו שמימנה את ההכנות הצבאיות של סינוואר לטבח 7 באוקטובר באמצעות מזוודות הכסף שישראל, באישור נתניהו, העבירה להם. אין לחמאס אף תומך עשיר אחר בעולם הערבי והמוסלמי מלבד קטאר, ולמעשה הקפאת המו"מ והאיום בסגירת משרדי הנהגת חמאס בדוחא הוא רק הפעלת לחץ ראשונית ולא חמורה במיוחד של קטאר על ארגון הטרור כדי שיתגמש במו"מ.
האיום החמור ביותר שקטאר יכולה להפעיל על חמאס הוא שהיא תפסיק את התמיכה הכספית בו ולא תממן את שיקום עזה, ואולי גם את שיקום ארגון הטרור אחרי שתיגמר המלחמה, במה שמכונה "היום שאחרי". חמאס יודע טוב מאוד שקטאר היא המייצג הנאמן של עמדותיו וטיעוניו בקרב הגורמים שעוסקים בתיווך עסקת חטופים והפסקת לחימה, ואם יאבד אותה ועוד יידרש לעזוב את קטאר למקום אחר, למשל לבנון, טורקיה או סוריה, מצבו יהיה גרוע הרבה יותר. כך שאנחנו למעשה בתחילתו של מסע הלחצים של קטאר על חמאס, ולמי שמתנגד למעורבות דוחא במו"מ - אין עדיין סיבה לחגוג.
לקטאר יש אינטרס מובהק להמשיך בתיווך, אם כדי לרחוץ בניקיון את כפיה על המימון שנתנה לזרוע הצבאית של חמאס לבצע את מתקפת הזוועות, ואם כדי להיחשב כבעלת ברית חשובה לארה"ב במזרח התיכון. קטאר, שמפעילה גם את רשת אל-ג'זירה לאותה תכלית, מעוניינת שהשפעתה תחרוג הרבה מעבר לגבולותיה ולעושרה, המבוסס על מרבצי גז טבעי.
הצהרת משפחות חטופים, אמש
(צילום: עידו ארז)
לכן, רצוי מאוד שלא לתלות תקוות רבות מדי בהשפעתו של המהלך הקטארי הנוכחי על חמאס, ומאידך, אין שום סיבה לשמוח על כך שקטאר, שבאמת מצדדת בארגון הטרור, כבר פרשה מהתיווך. זה, לעת עתה, רק ניסיון אמריקני-קטארי לשבור את הקיפאון במו"מ באמצעות מהלך דיפלומטי שמפעיל לחץ על חמאס להתגמש, אבל המקל הגדול שיש בידי קטאר ואשר יש שאלה גדולה אם היא תרצה להשתמש בו - עדיין מוסתר מאחורי גבו של ראש ממשלת קטאר. המקל הזה הוא כאמור איום והחלטה קטארית שלא לממן את שיקום עזה ואת הסיוע ההומניטרי שמקבלים תושביה.
פעילות זהירה בעזה, עם עין לחטופים
בינתיים, מה שגורם ללחץ בחמאס הוא הפעילות של צה"ל בצפון הרצועה, שמרוקנת אותה מתושביה הלא-מעורבים ומביאה לחיסול מאות מחבלים. טיהור בית לאהיה, בית חאנון ובעיקר ג'באליה ממחבלים מאיים לא רק על הכוח הצבאי של חמאס, אלא גם על יכולתו לקיים שליטה אזרחית באזור הזה. יש לחמאס ברצועה סיבות טובות להעריך שצה"ל לא יעצור בג'באליה, אלא ימשיך דרומה לעבר העיר עזה.
במקביל, צה"ל נזהר מאוד שלא לפעול בחופזה, בעיקר באזורים שבהם יש חטופים, מפני שקיים חשש מבוסס בישראל שמבצעים בעוצמה חריגה עלולים לגרום לפגיעה בהם, ושיש הוראה לרצוח אותם כפי שעשו לששת החטופים שהיו ברפיח לצידו של סינוואר, ונרצחו במנהרה. לכן, צה"ל מצד אחד רוצה להמשיך בלחץ על חמאס, אבל במקביל נזהר מלהפעיל את מלוא עוצמתו כדי שלא לגרום לחמאס למעשי ייאוש שבהם יפגע בחטופים. במצב הזה נראה שהיכולת להזיז את המו"מ כרגע היא באמת בידי קטאר, והיכולת של ראש הממשלה א-תאני להפעיל את מנופי הלחץ הכבדים שלו על חמאס.
פורסם לראשונה: 23:00, 09.11.24
