יצרן גרמני של מערכות ביטחוניות חשש כי חברה ישראלית בשם "בירד אירוסיסטמס", הנמצאת בבעלות חלקית של קרן פימי שילמה שוחד במסגרת עסקת נשק באפריקה. החברה הגרמנית, "הנזולדט", נדרשה לסוגיה כיוון שסיפקה חלק מרכיבי המערכת שנמכרה. הנהלת הנזולדט הורתה על בדיקת העסקה, אולם בסופו של דבר סיפקה את רכיביה למערכת עוד לפני שהבדיקה הושלמה.
עסקת הנשק באוגנדה נחשפת במסגרת תחקיר בינלאומי המתבסס על מסמכים שדלפו מהנזולדט והגיעו לידי העיתון הגרמני "דר שפיגל". בניתוח המסמכים השתתפו ארגון התחקירנים האירופאי EIC וכלי תקשורת נוספים. "שומרים" היה השותף הישראלי בפרויקט.
אחת החשיפות המשמעותיות בפרויקט פורסמה כבר לפני כמה חודשים ולפיה הנזולדט - הנמצאת בבעלות חלקית של ממשלת גרמניה - מכרה מוצרים ביטחוניים לסעודיה למרות איסור רגולטורי מפורש. העסקה נעשתה באמצעות חברות בת של הנזולדט בבריטניה ובדרום אפריקה.
המתווך הישראלי: בועז בדיחי
המסמכים שדלפו מצביעים על מתח מתמיד בתוך הנזולדט בין אנשי המכירות לאנשי מחלקת הציות, האחראים לוודא שהחברה אינה מפרה את החוק. אחת העסקאות שהיו נתונות במחלוקת פנימית הייתה למכירת מערכות הגנה מפני טילי קרקע-אוויר לחיל האוויר של אוגנדה ב-2021.
המסמכים מתארים מבנה עסקה סבוך להפליא (ראו תרשים). את המערכת ייצרה בירד אירוסיסטמס, חברה מהרצליה שמתמחה בייצור מערכות הגנה לכלי טיס. מדובר בחברה שנוסדה על ידי שלושה יוצאי חיל האוויר - רונן פקטור, דוד דרגוצקי וצחי בן ארי. ב-2018 קרן פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל, רכשה 50% מהחברה תמורת 40 מיליון דולר. הנזולדט מצדה הייתה ספק של בירד, וסיפקה חלק מרכיבי המערכת.
הצלע הנוספת בעסקה עם אוגנדה, לפי המסמכים, הייתה "שותף מקומי" - חברה בשם Preservice group שרשומה דווקא בבריטניה. במסמכים הפנימיים אנשי הנזולדט הביעו חשש כי מדובר בחברת קש (Shell company/letter box בלשון המסמך) שנשלטה בפועל על ידי סוחר נשק ישראלי בשם בועז בדיחי, אך סייגו כי אינם יכולים לדעת זאת בוודאות. מסמכי רשם החברות הבריטי שנבדקו במסגרת התחקיר מאשרים כי בדיחי אכן היה בעל השליטה בחברה והחזיק לפחות ב-75% ממניותיה.
בדיחי פועל זה כמה עשורים באפריקה, ובעיקר באוגנדה ובגינאה המשוונית. לפי פרסום ב"גלובס" ב-2002, את הדלת לעסקאות ביטחוניות באוגנדה פתח לו אביו, טייס לשעבר בחיל האוויר שהיה בעל קשרים במדינה. עסקיו בגינאה המשוונית נחשפו בעקבות סכסוך בינו לבין שותף עסקי לשעבר שהתגלגל לבית המשפט. לפי תביעה שהוגשה ב-2018, השניים היו מעורבים בעסקאות ביטחוניות בהיקף של מאות מיליונים בגינאה המשוונית. לא פעם, לפי התביעה, העסקאות נסגרו ישירות עם נשיא המדינה ששולט בה ביד רמה מאז 1979 – תאודורו אוביאנג נגאמה מבאסוגו, או מול שר ההגנה שלו. בדיחי משך את התביעה לפני שהגיעה להכרעה.
בדיחי גם נתפס בשנת 2016 כשניסה לעבור בנתב"ג עם 77 אלף יורו במזומן - סכום שחייב בדיווח על פי החוק. בחקירתו ברשות המיסים טען כי הדבר נדרש בשל עבודתו במערב אפריקה. "באופן קבוע אני נושא עמי סכום של כ-50 אלף יורו במזומן, כדי שבמקרה של ניסיון הפיכה יהיה לי את הכסף כדי לחלץ את החברה הישראלית", אמר לחוקרת. בסופו של דבר הוחרם חלק מהכסף, אולם לא ננקטו הליכים נוספים נגד בדיחי.
כדי לסבך עוד יותר את העניינים, לצורך האחזקה הטכנית של המערכות נשכרו שתי חברות נוספות שקשורות לבדיחי – אחת היא חברה ששמה מופיע באתרי תיירות כמי שעוסקת בתיירות ספארי באוגנדה, והשניה היא חברה בשם Preservice SA שרשומה בגינאה המשוונית.
במסמכים שדלפו טוענים אנשי הנזולדט כי המידע ביחס למבנה העסקה נמסר להם על ידי אנשי בירד. שרשור החברות המורכב הביא את מחלקת הציות של הנזולדט להרים דגל אדום לגבי העסקה. במצגת פנימית של מחלקת הציות נכתב כי מבנה העסקה "עשוי להיות מנוצל כדי ליצור 'כספי חיץ' (Buffer funds) שינוצלו, וייתכן שנוצלו, כדי להשפיע בצורה לא ראויה על מקבלי החלטות אצל לקוח הקצה (אוגנדה) או אצל עובדי ציבור שהיו מעורבים בהענקת ההזדמנות העסקית לקבלן העיקרי – בירד".
במקום אחר במצגת נאמר כי "ישנו סיכון מוגבר לפיו ייתכן שהשותף המקומי (Preservice UK) השתמש באמצעים לא ראויים או אפילו לא חוקיים/מושחתים כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות לטובתו ולטובת בירד, ובעקיפין לטובת הנזולדט".
אפשרות נוספת שהוזכרה במצגת היא שהמטרה של מבנה העסקה הוא להימנע מתשלום מס באוגנדה. מחלקת הציות של החברה סברה כי ישנו סיכון משפטי שההסכם בין הנזולדט ובין בירד "יפורש כשיתוף פעולה או קשירת קשר להרוויח מפעילויות השיווק של בירד".
מחלקת הציות קבעה כי היא לא יכולה להמליץ לחברה להשלים את העסקה ללא בדיקה מעמיקה יותר, שהייתה אמורה לקחת שבועות. אלא שבסופו של דבר, כך לפי המסמכים, העסקה הושלמה לפני שהבדיקה הסתיימה. מתוך 11 חיישנים אופטיים שהחברה הגרמנית הייתה אמורה להעביר למקבילתה הישראלית, חמישה הועברו בסוף פברואר 2021, ושישה נוספים הועברו באפריל אותה שנה.
בשיחת טלפון עמו סירב בדיחי להתייחס לפרטי העסקה, ואמר: "אם עשיתי או לא עשיתי, אתה בטח לא חושב שאני אספר לך, נכון? (…) תכתוב מה שאתה רוצה". בהמשך לשיחה הועברו לבדיחי שאלות בכתב, אולם הוא לא הגיב להן.
בחברת בירד אירוסיסטמס סירבו גם כן להתייחס לשאלות שהועברו לגבי העסקה, ומסרו תגובה כללית לפיה החברה "פועלת בהתאם לרגולציה הישראלית ובהתאם לסטנדרטיים בינלאומיים מחמירים. החברה אינה מתייחסת לעצם קיומן או אי קיומן של עסקאות כאלו או אחרות".
מחברת הנזולדט נמסר בתגובה: "כל הפרויקטים של הנזולדט נדרשים לעמוד ברגולציה החוקית המקומית, והנזולדט תמיד פועלת בהתאם לחוק. תקנות שנוגעות לציות, כמו גם תהליכים שהוקמו ויושמו בהנזולדט - הן כחלק מתהליכי העבודה והן ברמת קבלת ההחלטות - נועדו לשרת מטרה זו ויושמו גם במקרה הזה. ההחלטות הסופיות מבוססות, כמו במקרה הנוכחי, על שיקול הדעת הנדרש אשר לוקח בחשבון היבטים שונים, לרבות הערכת הסיכונים של מחלקת הציות. לכן, אין כל בסיס להערכות ולהאשמות שעולות מהשאלות שהועברו לתגובה".
בנוגע לשאלות הנוגעות לחברת Preservice שבשליטת בדיחי, אמרו: "השותף החוזי היחידי של הנזולדט בעסקה המדוברת הייתה החברה הישראלית בירד אירוסיסטמס, שמפעילה מערכות ציות משלה – גם בנוגע לשותפים החוזיים שהיא בוחרת. הייצוא לאוגנדה אושר על ידי BAFA (משרד הכלכלה והפיקוח על הייצוא בגרמניה), שנמסר לו לבקשתו מידע גם על חברת Preservice. בנוסף, כחלק מהליך אישור העסק, נמסר ל-BAFA באופן מפורש כי הנזולדט לא תספק שום טובין או טכנולוגיות לקבוצת החברות Preservice. אין כל בסיס לטענות לשחיתות או להתנהגות פסולה לכאורה מצד הנזולדט".
