בימים אלה מציינים ברחבי העולם ארבע שנים למהפכת MeToo, ששינתה את השיח סביב אלימות מינית והפנתה את הבושה לצד הפוגע. מיליוני נפגעות ונפגעים ברחבי העולם מצאו בתנועה הזו קהילה ששחררה אותם משנים של בדידות. ynet ממשיך להשמיע את קולם של הנפגעות והנפגעים.
אנה חייט (46) הייתה בסך הכל בת חמש כשנפגעה מינית על ידי דוד שלה. "לקח לי הרבה מאוד שנים להבין שמה שקורה הוא לא בסדר ולא תקין".
"אימי הייתה חולה והתאשפזה בבית חולים במשך כמה חודשים אחת לכמה זמן. בתקופות האלה הייתי נשארת לישון אצל דודתי. הדוד שלי, שביום היה גבר נחמד וטוב לב, היה פוגע בי בלילה", סיפרה. "מצאתי את עצמי ילדה קטנה ישנה על הספה בסלון והיא היה בא אליי כשהוא שתוי".
"אני לא זוכרת הרבה מאותם רגעים, רק מבזקים של סצנות בודדות. אני זוכרת שהייתי קופאת ולא מצליחה לזוז או להילחם. פשוט שתקתי. לפעמים ראיתי את עצמי מלמעלה, כאילו מחוץ לגוף".
המעשים נמשכו כמה שנים, עד שבגיל שבע היא החליטה לספר לדודתה. "חיכיתי לרגע שאהיה לבד עם דודה שלי בבית, אספתי את כל הכוח, שמתי בצד את הבושה, וסיפרתי לה שהדוד מגיע אליי בלילה לספה. במקום לחבק היא צעקה עליי, נזפה בי ואמרה שאני שקרנית".
"באותו הרגע הבנתי שאין מי שיציל אותי. זה רגע כואב ומאוד מפחיד להרגיש שלא מאמינים לך. הרגשתי שאני לא מוגנת ושאני לא יכולה לסמוך על המבוגרים ועל העולם. מאותו הרגע סגרתי את הסוד הזה במשך 33 שנים".
כשהייתה בת 12 החליטה אנה להפסיק את הפגיעה. "החלטתי שאני לא נכנסת יותר לבית הזה. הייתי צריכה להתמודד עם הנזיפות של ההורים שלי, אבל לא הסברתי, פשוט לא באתי לשם יותר והכל נגמר. כשהייתי בת 16 דוד שלי חלה בסרטן ריאות ונפטר. אחרי שלושה חודשים הבנתי שהוא קיבל את העונש שלו. לא בכיתי בהלוויה שלו, אבל סלחתי ושחררתי".
"עד היום אני לא יודעת מה עבר על הגוף הקטן שלי אז. לא ידעתי אם אני בתולה או לא, פחדתי ללכת לרופאת נשים ופחדתי לשכב עם בנים. החבר הראשון שלי היה רק בגיל 18. כל חיי רדף אותי חלום שמישהו רודף אחריי והייתי מתעוררת מפחד. כל ידיעה על אונס או פגיעה מינית הפכו לי את הבטן והייתי מתנתקת לכמה ימים, הופכת לצל של עצמי. סבלתי מניתוקים ומהתקפי זעם".
בגיל 38 אנה פתחה שוב את כל מה שעברה, בפגישה עם המטפל שלה. "הרבה פעמים שאלתי את עצמי למה לא סיפרתי להורים שלי על מה שהיה שם. היום אני מבינה שרציתי להגן על אמא שלי, שהייתה חולה, במקום שיגנו עליי. אולי גם פחדתי שלא יאמינו לי ושהקשר שלהם ייהרס".
אחרי שהתמודדה עם הפגיעה, היא החליטה להקדיש את חייה לאנשים שמתמודדים עם מצוקה דומה. "בגיל 38 יצאתי למסע ריפוי עצמי. עברתי טיפול NLP, פסיכותרפיה אינטגרטיבית, טיפול מיני, סדנאות ותהליכים קבוצתיים, רייקי, תטא הילינג, ריצה – והשילוב בין הטיפולים הרגשיים עשה פלאים. עם הזמן לקחתי את התהליך שעברתי בעצמי והפכתי להיות מטפלת".
"אין לי כבר חלומות רעים, אני לא חווה ניתוקים, אני מרגישה בטוחה וסומכת על העולם, על גברים ועל נשים", סיכמה. "עשיתי ריפוי עמוק ואני רוצה להעביר אותו הלאה. חשוב לי לדבר על זה ולעודד אחרים לדבר, לספר ולרפא. זו הסיבה שאני כאן. אני גאה בילדה שהייתי, שבחרה לסלוח, להמשיך הלאה ולרפא".
