צעירה שמשרתת במג"ב עתרה לבג"ץ לאחר שנדחתה בקשתה לשרת ביחידת המסתערבים של מג"ב ביהודה ושומרון (ימ"ס איו"ש). היא ביקשה שיפתחו בפניה, ובפני נשים באופן כללי, את האפשרות לשרת בתפקיד לוחמת ביחידת המסתערבים של משמר הגבול בגזרה הזו. ביחידות מסתערבים אחרות במג"ב, יודגש, השירות כן פתוח – אולם כיום אין נשים ביחידה זו ביהודה ושומרון.
היום (א') הגיבה המדינה לעתירה – ומסרה בתשובתה לבג"ץ כי ברמה העקרונית אין מניעה לשבץ נשים כמסתערבות בימ"ס איו"ש, "בכפוף לכך שתהיינה שתי נשים לוחמות ביחידה בכל זמן נתון". עוד נאמר כי "ימס איו"ש פתוח לנשים בכפוף לעמידה לדרישות התפקיד". לפי המדינה, נסיבות ספציפיות במקרה של העותרת גרמו לכך שיש התנגדות לשיבוצה.
במג"ב ישנן ארבע יחידות מסתערבים – בדרום, בירושלים, באיו"ש וכן החטיבה הטקטית (שנקראה בעבר גם "סיני"). היחידות הללו פועלות למניעת טרור, טיפול בהפרות סדר, מעצרים מורכבים, היטמעות בשטח באמצעות הסוואה ועוד. מדובר ביחידות התנדבותיות, שמצריכות הכשרה של מספר חודשים. מג"ב היה מבין הראשונים שפתחו את שערם לגיוס נשים לתפקידי לחימה, והיום משרתות בו 1,800 לוחמות.
הצעירה עתרה נגד המשטרה, המפכ"ל והשר לבטחון פנים – וביקשה לנמק מדוע מתקיימת הכשרה משותפת ליחידת ימ"ס איוש, וליחידת ימ"ס סיני, בה משתתפים נשים וגברים כאחד והצלחתם נקבעת על בסיס אותם הקריטריונים – אך בשלב הקריטי של השיבוץ לשירות, נמנע לטענתה באופן מכוון מנשים לשרת בימ"ס איו"ש. זאת, בעוד שעבור גברים השירות פתוח בכל יחידות הימ"ס.
העותרת ביקשה כי בית המשפט יקבע שמתקיימת אפליה בלתי-חוקית ואף חוסר סבירות קיצוני בעצם סגירת האפשרות בפני נשים לשרת במסגרת ימ"ס איו"ש, בפרט לאור העובדה שיתר יחידות הימ"ס בגזרות האחרות פתוחות לשירות נשים. בעתירה דרשה גם שייקבע כי זו מדיניות פסולה העומדת בניגוד לעקרון שוויון ההזדמנויות ובניגוד לחוק. עוד נטען לאפליה פסולה על רקע מגדרי.
הצעירה, יצוין, עברה בהצלחה קורס יחידת מסתערבים של מג"ב. לפי העתירה היא "חדורת מוטיבציה" ומעוניינת לשרת בגזרה. לטענתה, למרות שהצטיינה והתבלטה במהלך הכשרתה, נאמר לה על ידי מפקדיה כי הגם שהינה מתאימה מבחינת כישוריה ויכולותיה הפיזיות לשרת בימ"ס איו"ש, ועל אף שמפקד מג"ב מעוניין בשירות נשים ביחידה – מספר קטן של אנשים בתוך היחידה אינם מעוניינים בשרות משותף עם נשים, ומשכך היחידה באיו"ש סגורה בפניה ובפני חברותיה.
עו"ד עמיחי ויינברגר
עו"ד עדי קליין
עו"ד ינור ברטנטלעורכי דינה עמיחי ויינברגר, ינור ברטנטל ועדי קליין כתבו עוד בעתירה: "מדובר למעשה בתקרת זכוכית בלתי עבירה המונחת מעל ראשה, כמו גם יתר ציבור הנשים, המונעת ממנה את האפשרות לשרת ביחידה, חרף העובדה שלעותרת היכולת הפיזית והמנטאלית הנדרשת לעניין, בהתאם לרף שהוצב על ידי המשיבים עצמם".
היום כאמור הגיעה תגובת המדינה לבג"ץ, והמדינה אמנם מבקשת למחוק את העתירה אבל קובעת: "אין מניעה לשיבוץ נשים כלוחמות בימ"ס איו"ש". בתגובת המדינה נכתב כי שירות שכזה יתאפשר "בכפוף לכך שתהיינה שתי נשים לוחמות ביחידה בכל זמן נתון". המדינה מסבירה שהדרישה לשתי נשים לוחמות לפחות ביחידה נובעת ממאפייני השירות הכרוך בעבודת צוות, שהייה ממושכת בשטח עוין ועל מנת שיתאפשר מענה הולם.
בתגובת המדינה מוסבר כי העותרת שובצה ביחידת המסתערבים של החטיבה הטקטית, וביקשה לעבור ליחידה אחרת. הוחלט לשבצה בגדוד לוחם באיו"ש, ואז ביחידת המסתערבים לא שירתה לוחמת נוספת ביהודה ושומרון. לטענת המדינה נפתח נגד הלוחמת הליך משמעתי שלפי גורמים במג"ב מצביע על אי-התאמתה. המדינה טוענת בתגובתה כי ההחלטה בעניין העותרת נעשתה בהתאם לנסיבות הפרטיות שלה, וכי היא עניינית ובלב שיקול הדעת המבצעי – ולפיכך אין עילה להתערבות בהחלטה.
