מרדפים אחר עפיפונים, אופרות סבון בטלוויזיה, מרוצי יונים, מכוני יופי ואפילו מוזיקה פשוטה. הטליבאן, ארגון הטרור האיסלאמיסטי ששלט באפגניסטן בין 1996 ל-2001, כפה באותה עת על מיליוני בני אדם פרשנות קיצונית של השריעה, ההלכה האיסלאמית, ואסר שורה ארוכה של תחביבים האהובים על האפגנים. מאז שהודח מהשלטון על-ידי ארה"ב, התחביבים הללו פרחו מחדש – אך כעת הם נמצאים שוב תחת סכנה, לנוכח הנסיגה האמריקנית והכיבושים הנרחבים של הטליבאן.
תיעוד לכאורה מהקרבות: חיילים אפגנים מוסרים את נשקם לטליבאן
מאז החלה נסיגת ארה"ב וכוחות נאט"ו מהמדינה מוכת הקרבות בתחילת מאי, פתח הטליבאן במתקפה נרחבת ברחבי אפגניסטן. בסוף השבוע השתלטו לוחמיו על שתי עיירות אסטרטגיות סמוך לגבולות עם איראן וטורקמניסטן, ובכך חסמו עוד נתיבי סחר חשובים עבור הממשלה בקאבול. גורמים בארגון טוענים כי הטליבאן שולט כעת כבר על 85% משטחי המדינה. אמינות הטענה אמנם לא ברורה, אך ברור כי הארגון מרחיב משמעותית את השטחים שבשליטתו, ובשבוע שעבר דווח כי הוא כבש לפחות שליש מכ-400 אזורי-המשנה שמהם מורכבים מחוזות אפגניסטן.
מנהיגי ארגון הטרור הבהירו שבכוונתם להקים מחדש אמירות איסלאמית שתונהג על בסיס אותה פרשנות קיצונית של ההלכה האיסלאמית, ובקרב המוני אפגנים גובר יותר ויותר החשש מחזרה לאותו משטר דמים, שבמסגרתו מנע הטליבאן מנשים לצאת ללמוד, סקל באבנים את מתנגדיו ואת מי שהפרו לטעמו את כללי השריעה – והטיל מורא על תושבי המדינה כולה. צוות של סוכנות הידיעות AFP סקר כמה מהפעילויות והתחביבים שנמצאים תחת סכנה של איסור מחודש, ודיבר עם האפגנים שאמנם חוששים, אך גם מפגינים נחישות להמשיך ולפעול לפי ראות עיניהם.
לחבר חתכו את האצבעות: הנגן ש"מכור" למוזיקה
סייד מוחמד מתפרנס מנגינה על ג'אפאני, כלי מיתר מסורתי באזור מרכז אסיה, שעליו למד לנגן כבר בילדותו. הוא עדיין זוכר כיצד בערב אחד לפני כ-20 שנה אנשי הטליבאן פרצו לבית שבו הוא וחבריו ניגנו ושרו. לפי הפרשנות הקיצונית של הטליבאן לשריעה, ניגון מוזיקה אסור לחלוטין: הדבר היחיד שמותר מבחינתם הוא שירה בקול אנושי (א-קפלה), וגם אז רק שירים דתיים בשבחו של אללה.
"הייתי צעיר, ולכן הרביצו לי פחות מאשר לחבריי", סיפר מוחמד, כיום גבר בן 40 ותושב קנדהאר, אחת הערים הגדולות במדינה שהייתה באותה עת מעוזו של הטליבאן. "אבל עדיין לא יכולתי ללכת אחר כך במשך שלושה ימים", הוא מדגיש.
מוחמד מספר כי היה אז "בר מזל", ומתאר כיצד במקרה אחר הטליבאן חתך את אצבעותיו של אחד מחבריו, לאחר שנתפס מנגן על ג'אפאני. כשאנשי ארגן הטרור הודחו מהשלטון בעקבות הפלישה האמריקנית לאפגניסטן ב-2001 – בגלל המחסה שנתנו לאל-קאעידה ולמנהיג הארגון אוסאמה בן-לאדן שהיה אחראי לפיגועי 11 בספטמבר – מוחמד מספר כי חגג את המאורע בהשתתפות בקונצרט. "כשהמוזיקה התנגנה, רעד חלף לאורך גופי מרוב אושר", הוא נזכר. "אושר על כך שהמדינה שלנו חופשית, ושהאנשים חופשיים להתחיל חיים חדשים".
מאז, אפגנים רבים כמו מוחמד הפכו למוזיקאים ולזמרים מקצועיים. "אין שום עונג בחיים אם אתה חי בפחד", מספר הנגן, אב לשמונה ילדים. הוא אומר כי הוא נחוש להמשיך ולעסוק בתשוקת חייו – גם אם הטליבאן יחזור לשלטון. "זה כמו התמכרות. אפילו אם יחתכו את האצבעות שלנו נמשיך לנגן מוזיקה".
מאפרת הכלות חוששת, וחולמת על קנדה
בחנות קטנה בבירה קאבול, פרידה הקוסמטיקאית הופכת אפגניות ביישניות לכלות זוהרות. היא מדביקה להן ריסים מלאכותיים וגדולים ואז צובעת בצבע אדום-עז את שפתותיהן. בהמשך היא פונה לצלילית מעל עיניהן, ומסיימת עם סומק עדין בצבע בז' בלחיים.
סלון היופי של פרידה הוא אחד הפופולריים ביותר בקאבול, אבל הוא רק אחד ממאות ברחבי אפגניסטן שנמצא כעת תחת סכנת הטליבאן. הארגון הגביל כאמור משמעותית את תנועותיהן ופעילויותיהן של נשים וילדות בתקופת שלטונו, ובין היתר אסר על פעילותם של מכוני יופי בפומבי. "אם הם יחזרו, לעולם לא יהיה לנו את החופש שיש לנו כעת", אומרת הצעירה בת ה-27, שביקשה לא לחשוף את שם משפחתה. "הם לא רוצים שנשים יעבדו".
המכון של פרידה עמוס מאוד בימי חמישי ושישי – סוף השבוע באפגניסטן – אז נוהגים האפגנים להתאסף בחתונות. כשהן נסתרות ממבטם של הגברים, הנשים נוהגות להתאפר לפני כן במשך שעות. המחיר שגובה פרידה אינו קטן, וטיפול מלא בו מגיע ל-300 דולר. "אני חושבת שהטליבאן יאלץ אותנו לעזוב כשהם יגיעו", היא אומרת בחשש, ומוסיפה כי אם תעמוד בפניה ההזדמנות – היא תשמח לעבור לקנדה.
איש העפיפונים ימכור גם בסתר
תחביב נוסף שאהוב על האפגנים ושנאסר בתקופת שלטון הטליבאן הוא מרדף אחרי עפיפונים. אנשי הארגון הסבירו את האיסור בכך שהתחביב הזה מסיח את דעתם של צעירים מתפילה ומפעילויות דתיות אחרות. זלגאיי, תושב קאבול שמכין עפיפונים ומוכר אותם בשוק בבירה, מבטיח בשיחה עם AFP כי דבר לא יניא אותו מלהמשיך בעיסוק המשפחתי שפועל כבר דורות.
19 צפייה בגלריה
העפיפונים של זלגאיי בשוק בבירת אפגניסטן. יש גם אפשרות להזמין עיצוב מיוחד
(צילום: AFP)
מהחנות הצפופה שלו, בשוק הומה האדם "שור בזאר", אומר זלגאיי בן ה-59 כי גם בתקופת שלטון הטליבאן הוא המשיך למכור עפיפונים: "כמובן, עשינו את זה בסתר". בחנות שלו עומדים למכירה מאות עפיפונים עדינים בשלל צבעים, וזלגאיי מציין כי הוא מקבל גם הזמנות לעפיפונים בעיצוב מיוחד. עסקי העפיפונים פרחו מחדש לאחר הדחת הטליבאן ב-2001. "יש חופש, אנחנו יכולים להציג ולמכור את העפיפונים שלנו בפתיחות ומבלי חשש", מוסיף זלגאיי.
התחביב האפגני זכה לתודעה ברחבי העולם בזכות ספרו רב-המכר מ-2003 של חאלד חוסייני, "רודף העפיפונים", שבהמשך עובד לסרט קולנועי. כיום, כאשר הרוח נושבת בתנאים הנכונים, ניתן לראות בשמיים בהירים באפגניסטן אלפי עפיפונים מתעופפים להם. לעתים אלו שמניפים אותם "נאבקים" זה בזה, וחלק אף מתקינים זכוכיות חדות על גבי חוט העפיפון, במטרה לחתוך את החוטים של יריביהם. "אנשים יסבלו אם זה ייאסר. אלפי משפחות חיות על זה", מזהיר זלגאיי.
הרקדנית שמורדת: "יש פחד בלב"
ביום שבו החליטה מניזה טלאש לרקוד ברייקדאנס היא ידעה שתהפוך ליעד מבחינת הטליבאן. טלאש היא האישה היחידה בלהקת ברייקדאנס שמורכבת מגברים מבני ההזארה, מיעוט אתני-שיעי באפגניסטן הסונית ברובה. הלהקה פועלת לרוב בסודיות, אולם בת ה-18 זוכה לתמיכה מצד אמה, שמאז שבעלה נעלם לפני כמה שנים נאלצת לכלכל לבדה את המשפחה, ועובדת בכמה עבודות שונות.
טלאש מקווה יום אחד לייצג את אפגניסטן באולימפיאדה, אך עבורה הסיכון להמשיך בריקוד הזה הוא כפול. לא רק שהיא אישה הלוקחת חלק בפעילות שהטליבאן לבטח יאסור אם יחזור לשלטון, היא בת לאותם בני הזארה, שארגון הטרור רואה בהם כופרים. "אם הטליבאן לא השתנה וינעל נשים בבתים וירמוס את זכויותיהן, אז החיים יהיו חסרי משמעות עבורי ועבור מיליוני נשים אחרות באפגניסטן", אומרת טלאש.
למרות הסיכונים – הלהקה נאלצה לשנות את מקום האימונים לאחר שקיבלה איומים ברצח – טלאש אומרת כי גם היא נחושה להמשיך בתשוקה שלה. אפגניסטן ראתה כבר כמה וכמה נשים פורצות דרך בתחומים שונים, וטלאש מקווה להפוך גם היא לכזו שתפתח דלתות לנשים אחרות. "בעבר לא היו לנו שוטרות, ועכשיו את רואה אותן בכל מקום", היא מציינת כדוגמה, בעודה לבושה בחולצת טי ומכנסיים שחורות, עם כובע הפוך לראשה – תלבושת שהטליבאן אוסר בתכלית האיסור. "לקחתי סיכון בלהפוך ליעד לפגיעה. יש לי פחד בלב, אבל אני לא אוותר".
נרגילה לצד הנהר? לא אצל הטליבאן
על גדותיו של הנהר בעיר ג'לאלאבאד שבמזרח אפגניסטן, מוחמד סלים וחבריו נוהגים להתיישב מדי ערב ולעשן שם נרגילה – מנהג שרווח בכל המזרח התיכון. "עישון נרגילה הוא דבר נורמלי מאוד כרגע באפגניסטן", אומר סלים, בעודו נושף מפיו את עשן הטבק בניחוח פירות. הטליבאן רואה בטבק הזה חומר משכר כמו אלכוהול, דבר שאסור על פי הקוראן.
19 צפייה בגלריה
מעשנים נרגילה על גדות הנהר בג'לאלאבאד. "עם הטליבאן לא נוכל לעשות פיקניק"
(צילום: AFP)
מאז שנפל שלטון הטליבאן צצו ברחבי המדינה "ברי נרגילות" שבהם, לצד עישון הנרגילות, נהוג להגיש ללקוחות תה זעפרן חם. אחד מבעלי הברים הללו, באחטיר אחמד, מאמין כי מדובר בתחביב שמסייע להרחיק צעירים ובני נוער מהרחובות – וכך גם ממנהגים "מושחתים" יותר, כמו שימוש בסמים.
"יש פה שלווה. אנחנו מגישים נרגילות ומנגנים מוזיקה בבית הקפה", הוא אומר. "אם אנשי הטליבאן יחזרו עם הרעיונות הישנים שלהם, הם יעצרו אותנו". מעשני הרגילה מסכימים איתו. "לא יהיה אפשר ללכת לפיקניק או לעשן נרגילה על גדות הנהר כמו עשיו", אומר סלים.
אינדיבידואליזם, ותספורות של כוכבים
העסקים פורחים גם במספרה של מוחמד גאדרי בעיר המערבית הראת, וגברים צעירים משתרכים אצלו בתור לתספורת או לגילוח אופנתיים. חלקם מבקשים עיצוב המזכיר את אלה של כוכבים מהוליווד או בוליווד. "אפגניסטן נכנסה לעולם חדש", אומר גאדרי, מעצב שיער המתמחה בתספורות גברים ועוסק בתחום כבר עשור. "יש יותר מעצבי שיער, יותר צעירים שמתעניינים באופנה. הממשלה לא מתנגדת לזה כמו שהטליבאן התנגד", הוא מוסיף.
בעוד האפגנים באזורים הפרבריים יותר של המדינה מקפידים יותר על תספורות איסלאמיות, עם שפה עליונה מגולחת וזקן ארוך שצומח מתחתיה, תושבי הערים הגדולות נוהרים על פי האופנה האחרונה. אבל גאדרי והלקוחות שלו חוששים כעת שהטליבאן ישים סוף לאינדיבידואליזם שלהם, שאותו מייצגות אותן תספורות.
"אנחנו מפחדים שאם הטליבאן ייכנס לעיר הוא יעשה את אותם דברים שעשה לפני 20 שנה. נשים שוב יצטרכו ללכת בבורקה וגברים צעירים לא יהיו חופשיים לעשות את מה שהם רוצים", אומר סאנולה אמין, אחד הלקוחות הקבועים של גאדרי.
