יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז שיגר אחר הצהריים (שני) אולטימטום לעבר משרד החינוך, בעקבות הרפורמה הדרמטית שבכוונתו לערוך בתחום הבגרויות - ודרש "התחייבויות שלטוניות ברורות" שלפיהן לא רק יישמר מעמדם של המקצועות ההומניים אחרי הרפורמה, אלא שיישמרו היקפי השעות בתחומי הלימוד השונים וכן שיישמרו השכר ותנאי העבודה של המורים.
באיגרת ששלח למורים החברים בארגון, כתב ארז: "מערכת החינוך זקוקה לתהליכי עומק ארוכי טווח, ואין תלמידי ומורי ישראל בגדר שפני ניסיונות ליוזמות שטרם נוסו, שעוד לא נבדקו ושלא הוכחה מידת התאמתם לצורכי התלמידים והמערכת".
ארז הדגיש כי המורים לא ישתפו פעולה "ללא התחייבות שיישמר מעמדם של המקצועות ההומניים, יישמרו היקפי השעות הנלמדים ויישמרו השכר ותנאי העבודה של המורים". הוא הזהיר: "ללא קבלת התחייבויות שלטוניות ברורות, יוציא ארגון המורים בימים הקרובים הנחיות למורים כיצד לנהוג".
דבריו של ארז מגיעים חרף דבריה אתמול של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שבריאיון לאולפן ynet טענה כי ארגון המורים לא מתנגד לרפורמה. "ארגון המורים לא נגד הרפורמה. חשוב לו לוודא ששעות ההוראה לא ייפגעו", היא אמרה - והבטיחה: "השעות יישארו כפי שהן וכך גם שכר המורים והם אף יקבלו חיזוק לשכר".
במסגרת הרפורמה, נזכיר, יבוטלו בחינות הבגרות החיצוניות הנהוגות במקצועות ההומניסטיקה - ספרות, תנ"ך, היסטוריה ואזרחות. ציון הבגרות במקצועות אלו יורכב מהערכה פנימית של בית הספר לצד עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני.
הרפורמה ספגה ביקורת חריפה מצד מורים שונים, החוששים מפגיעה במקצועות ההומניים, אולם בריאיון אתמול דחתה שאשא ביטון את הביקורת הזו: "לא רק שזה לא מחרב את החינוך למקצועות ההומניים ואפשר להרגיע, זה בא לחזק את המקצועות האלו". לדבריה, "בכל תהליך משמעותי, דרמטי, כמו התהליך שאנחנו מובילים עכשיו, יש חששות. אנחנו רואים מה קורה למדעי החברה. צריך לזכור שאנחנו לא באים לבטל את הבגרות, אנחנו משנים את השיטה המיושנת במסגרתה הילדים נבחנים כבר הרבה מאוד שנים".
היא הוסיפה: "הרפורמה תשנה את שיטת הלמידה, כדי שתהיה חדישה, מסקרנת, חווייתית, משמעותית, שהילדים יוכלו לזכור הרבה יותר גם אחרי שהם עוזבים את בית הספר. בואו נגיד את האמת - במבחן של פעם הם משננים ובעצם מקיאים את החומר. זה לא מתאים לזמנים של היום. אנחנו צריכים ללמד את הילדים שלנו לרכוש את המידע בדרך חדשה, לאסוף אותו, להביע אותו בכתב, להיות ביקורתיים.
"בשנה וחצי הראשונות הם ילמדו את הבסיס, את הידע, ולאחר מכן יוצאים לכתוב את העבודה בתוך בית הספר. לכן לא ניתן לקנות בכלל את העבודה. המורה מלווה את תהליך העבודה ובכך מתבטא צמצום הפערים - המורה כל הזמן נמצא שם ובודק את התהליך. יהיה רכז שיטפל בנושא והוא ילווה את הצוותים לאורך כל התהליך. אני חושבת שהמבקרים חוששים כי הם לא עד הסוף מבינים את הרפורמה ולא מכירים אותה".