המתלוננות בפרשת משה איבגי נדהמו והתאכזבו אתמול (שני) למשמע הבשורה כי הפרקליטות החליטה לא להגיש ערעור על החלטת ועדת השחרורים לשחררו שחרור מוקדם, מה שאומר שהשחקן, שהורשע בעבירות מין ונכלא ל-11 חודשי מאסר בסוף ספטמבר - ישוחרר ככל הנראה כבר ב-14 במרץ.
"יש פה אכזבה מרה מהפרקליטות", אמרה דנה, אחת המתלוננות נגד איבגי. "אני תוהה אם הסיפור היה נוגע לאמא שלהם או לאחותם, והייתה תלונה במשטרה על אונס - אם הם היו נלחמים שם בפרקליטות באותה המידה. הם פשוט לא ניסו לעזור וגם לא עזרו בכלום".
דנה טוענת שמלכתחילה העונש שקיבל איבגי לא התאים למעשים שלו. "כל מי שבסביבה של השחקנים יודע שהמקרים רבים מאוד וחמורים יותר ממה שהיו בתיק. אין שום קורלציה בין העונש שלו ופרק הזמן שהוא ישב בכלא לבין מה שקורה במציאות. לא כל המקרים נחשפו עדיין, רק לפני שבועיים הייתה כתבה על אישה שנאנסה על ידו. זה מעשים חמורים מאוד והעונש לא מידתי, אבל אני לא מצפה לכלום מהפרקליטות. אני מאוד מאוכזבת וכועסת".
אולפן ynet: משה איבגי נכנס לכלא, ספטמבר 21
(צילום: אביהו שפירא, שחר גולדשטיין)
השחקנית אנה סטפן, מתלוננת נוספת נגד איבגי, קיבלה גם היא בכאב את הבשורה. "המעשים שבהם איבגי הורשע מלכתחילה לא תואמים למה שהיה בפועל", אמרה. "הוא הורשע על עבירות מיניות, אבל זה לא אותן עבירות שהוא עשה. עשרות נשים נפגעו ממנו. מראש העונש לא שיקף את מה שהבן אדם עשה".
לדבריה, מטרתה לא הייתה שאיבגי יישב בכלא, אלא להוציא את הסיפור לאור כדי למנוע פגיעה בנשים נוספות. "מהרגע הראשון אמרתי שהמטרה שלי היא שאיבגי לא יישב בכלא, כי אני לא חושבת שכלא מתקן בן אדם. המטרה שלי הייתה לחשוף שהוא תוקף נשים ומתעלל בהן ושהתעשייה מגבה אותו, ובכך לחסוך מעוד נפשות להיפגע. מעולם לא היה לי אמון במערכת המשפט. זה שזה הגיע להרשעה - זה נס".
"לאורך כל הדרך הוא לא הביע חרטה", המשיכה אנה. "כל בן אדם יכול לקבל ריפוי, אבל במקרה של איבגי זה לא בן אדם שהביע חרטה, וכולם ראו את זה. אני לא חושבת שאיבגי עבר תהליך בכלא. ברור היה מראש שקיצרו לו את השליש וברור היה מראש שאין צדק. עכשיו האחריות היא על החברה כולה, לראות איך היא מתנהלת מול בן אדם שזו ההתנהלות שלו, שלא לקח אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה. אני בטוחה שיש אנשים שיקפצו, ייתנו לו את הבמה ויראו כתבות שלו בוכה ומספר כמה הוא אומלל. אני מאחלת ומקווה שהוא לא יפגע באף אחת יותר. עלינו לפקוח עיניים".
איבגי החל לרצות את עונשו בכלא חרמון שבגליל ב-29 בספטמבר. לפי הנוהג, כל אסיר רשאי לעלות לוועדת השליש, אלא אם החליט לוותר על האפשרות. לאור העומס בבתי הכלא, בשנה האחרונה מקבלים האסירים קיצור של עשרות שבועות מהמאסר כקיצור מינהלי - ולכן העונש יתקצר עוד יותר. בפרקליטות מחוז צפון שקלו לערער על החלטת ועדת השחרורים, אך החליטו בסופו של דבר לא לעשות זאת.
"אין חולק שמעשיו של האסיר מכוערים וראויים לכל גנאי, ואין צורך להכביר מילים בנוגע לחומרתם במיוחד משום שבוצעו תוך ניצול מעמדו הרם בתעשיית הבידור והתרבות. מעשיו פגעו ללא ספק בזכות הנפגעות על גופן ועל זכותן לכבוד ולחירות", כתבו חברי ועדת השחרורים בשבוע שעבר - אך אמרו כי איבגי לא מסוכן מינית.
"מדובר באסיר שאינו צעיר, ובעקבות חשיפת הפרשה הופסקה עבודתו בעולם הבידור ומאז מחוסר עבודה ומרוחק מנפגעות העבירה", הוסיפו. "התנהגות האסיר בין כותלי בית הסוהר תקינה וכאמור הוא מודה בביצוע העבירות, מביע חרטה עליהן ומגלה רצון להמשיך טיפול בקהילה. מתחילת ההליך המשפטי השתלב האסיר במסגרת טיפול והמשיך בו במהלך המאסר. גורמי הטיפול התרשמו מהשינוי החיובי שחל בעמדותיו ובדרך התבוננותו על מעשיו, כמו גם מנכונותו לרכוש כלים כדי להימנע מהתנהגות דומה בעתיד".
יו"ר נעמת, חגית פאר, מסרה בתגובה להחלטת הפרקליטות: "ערב יום האישה, הפרקליטות כשלה שוב במבחן הערכי ונראה שישנה מדיניות של הקלה עם עברייני מין. לפני זמן לא רב היה זה רונן ביטי, כעת מדובר במשה איבגי - מישהו בפרקליטות צריך להסביר איזה מסר מבקשים שם להעביר לנפגעות ולהבדיל איזה מסר הם רוצים להעביר לטורפים מיניים שרואים את מדיניות הסלחנות הזו וספק אם יורתעו מלעשות מעשים דומים".
עורכת דינו של איבגי, חן מאירי, מסרה כי היא מברכת על החלטת הפרקליטות, ש"רואה עין בעין שאיבגי ראוי לשחרור, והגיע הזמן להניח לו ולאפשר לו לחזור לחברה ולענייניו המבורכים".
