מבקר המדינה: "להגביר את משילות השלטון המקומי במגזר הערבי"
לאחר החלטת צוות השרים לערב את השב"כ וצה"ל בסוגיית הנשק הבלתי-חוקי, נציגי משרד הביטחון כלל לא זומנו לדיון שבסיומו פורסמו ההחלטות. בצה"ל למדו את הפרטים מכלי התקשורת, ורק לאחר הישיבה הועבר הדיווח מהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה למקבילו במשרד הביטחון - ומשם ללשכת הרמטכ"ל. בצה"ל ובמשרד הביטחון הופתעו מההודעה ואמרו כי הצבא יוכל לסייע אבל באופן מוגבל.
גורם ביטחוני בכיר הסביר הערב כי חיילי צה"ל לא ייכנסו לערים ערביות כפי שלא נכנסו במהלך "שומר החומות". האפשרות הריאלית היא שהצבא יפנה פלוגות של משמר הגבול מיהודה ושומרון לסיוע למשטרה ויחליף אותן בכוחות סדירים או מילואים, אבל גם זה באופן זמני ותוכנית כזו מחייבת היערכות מוקדמת לתכנון דרך התעסוקה המבצעית. פעולה נוספת שצה"ל יכול לבצע היא הגנה טובה יותר על הנשקיות מגניבות אמצעי לחימה הזולגות לארגוני פשיעה. לשב"כ אכן יש יכולת לסייע באופן משמעותי במודיעין ובמעצרים - אבל עד כה היסס ראש הארגון נדב ארגמן להכניס את אנשיו לפעולה למרות שמדובר במשבר חריג.
רה"מ בנט: "מצב האלימות בחברה הערבית הגיע לקו האדום"
(צילום: עומר מירון (לע"מ), סאונד: ניר שרף (לע"מ))
גורמי ביטחון מסבירים כי תפקידם יהיה לטפל ב"שרשרת הערך" שדרכה מגיעים כלי הנשק על היישובים הערביים. שרשרת זו מתחילה בהשגת הנשק - בגניבה, הברחה או ייצור עצמי, לעתים ביהודה ושומרון. לפי גורמי ביטחון, התוכנית תכלול פעולות ל"ייבוש" המקורות הכספיים של של מוקדי הפשיעה.
גורמי משטרה ציינו כי לפי אפשרות שנידונה כעת, ליישובים הערביים ייכנסו ארבעה פלוגות של משמר הגבול שפועלות כיום ביהודה ושומרון, כפי שנעשה בפרעות בזמן מבצע "שומר החומות". את מקומן בשטחים יימלאו כוחות צה"ל. כל זאת במטרה להתגבר על המחסור בכוח אדם במשטרה. אפשרות זו עלתה בדיון אך טרם התקבלה החלטה לגביה.
בעניין מעורבות השב"כ, אמרו הגורמים במשטרה, הוא יהיה מעורב בתפר שבין המקרים הפליליים ללאומניים. כלומר במקרים שבהם יש חשש לנגיעה לפעילות טרור או פעילות אחרת שעלולה לפגוע בביטחון המדינה. זאת כפי שנעשה כיום, אך תוך השקעת משאבים רבה יותר ובאינטנסיביות גבוהה יותר.
המאבק באלימות בחברה הערבית: דיון באולפן ynet
(צילום: אבי חי)
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בירך הערב על החלטת הממשלה לשתף את צה"ל והשב"כ במיגור האלימות בחברה הערבית. בכנס מבקרי רשויות מקומיות באילת אמר אנגלמן: "ההחלטה עולה בקנה אחד עם המלצות הדו"ח שפרסמנו זה מכבר. הצבענו על הצורך לגדוע את מקורות האמל"ח שמגיע מגניבות מבסיסי צה"ל, מהברחות מהרשות הפלסטינית ומירדן ומייבוא של חלקי אמל"ח. וחשוב שכוחות הביטחון יעסקו בכך".
אחר הצהריים כינס ראש הממשלה נפתלי בנט את הישיבה הראשונה של צוות השרים למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. בישיבה החליטו השרים לערב את שב"כ וצה"ל בסוגיית הנשק הבלתי-חוקי. זאת במסגרת אימוץ תוכנית העבודה של סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ.
התוכנית כוללת שיתוף פעולה בין המשטרה, המל"ל, שב"כ, היועמ"ש, פרקליטות המדינה, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ועוד גורמים. מלבד המעורבות של שב"כ וצה"ל בסוגיית הנשק הבלתי חוקי הוחלט שמשרד המשפטים יקדם שורת חוקים שיעניקו אמצעים נוספים לגופי האכיפה בטיפול בפשיעה, לרבות קביעת עונשי מינימום בחוק להחזקה וסחר בנשק - וכי המהלך יצא לפועל באופן מיידי. בלשכת רה"מ ציינו כי בדיון עלה שאין צורך בשינוי חוק השב"כ, וכי הארגון יפעל במסגרת החוק הקיים שמאפשר את הסמכויות הנדרשות.
"מצב האלימות בחברה הערבית הגיע לקו האדום", אמר בנט בפתח הדיון. "הממשלה לוקחת את הנושא ברצינות גדולה. הציבור הערבי חייב להבין שכוחות הביטחון הם לא האויב, הם הפתרון. לא להאשים את המדינה, אלא ללכת איתה יד ביד".
תיעוד תקיפת שוטרים בכפר קאסם ביום שישי
לדברי בנט, "הבעיה הודחקה והוזנחה במשך שנים עד שהגיעה לממדים מפלצתיים, כפי שראינו בשנה האחרונה. בתיאום עם השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, ועם השרים האחרים, הקמנו צוות עבודה בין-משרדי בראשות ניצב בדימוס, סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ, כדי להתמודד עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. יואב ישמש כפרויקטור הממשלתי למיגור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אנחנו כממשלה מעניקים ליואב ולצוות את הכלים ואת הגיבוי כדי להצליח במשימה".
"המדינה מתגייסת עכשיו כדי להגן על האזרחים הערבים ממכת הפשע, מהנשק הבלתי חוקי, מהרצח ומהפרוטקשן", אמר בנט. "זה יצריך הרבה זמן, מאמץ ומשאבים. ובזמן שהמדינה מתגייסת, הציבור הערבי חייב להבין שכוחות הביטחון הם לא האויב, הם הפתרון. לא להאשים את המדינה, אלא ללכת איתה יד ביד".
"אני מצפה מהחברה הערבית לשיתוף פעולה מלא במלחמה כנגד הפשע והאלימות בחברה הערבית", הוסיף ראש הממשלה. "במהלך שנים התפתחה פה מדינה בתוך מדינה, אני חושב שכולנו עכשיו כבר ערים לזה. הטיפול בהיקפים הגדולים האלה לא ייקח יום ולא יומיים, אבל אנחנו על זה. אנחנו פועלים ונמשיך לפעול".
בדיון הממשלתי השתתפו שר המשפטים, שרת הפנים, השר לביטחון פנים, שר הרווחה, שר במשרד האוצר, סגן השר לבט"פ, היועץ המשפטי לממשלה, ראש המל"ל, מזכיר הממשלה, מנכ"ל משרד רה"מ, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד הבט"פ, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"לית משרד הרווחה, מפכ"ל המשטרה, סגן ראש השב"כ וראש השב"כ המיועד, ראש רשות המסים, וגורמי מקצוע נוספים.
סגן מפקד תחנת משטרת כפר קאסם מגיב על אירוע התקיפה
(צילום: דוברות המשטרה)
בתוך כך, שר המשפטים גדעון סער מקדם באופן מואץ תזכיר לחוק שירחיב את סמכות השוטר לערוך חיפוש במקום ללא צו בית משפט - כך שיסייע למשטרה לתפוס כלי נשק בחברה הערבית.
החוק קובע כיום ארבע עילות שאם הן מתקיימות נוצר צורך לערוך חיפוש דחוף - אם יש חשד סביר שמבצעים במקום פשע או שבוצע בו פשע לא מזמן, אם המחזיק במקום פנה למשטרה, אם אדם שנמצא בתוך המקום פנה למשטרה ויש חשד שמבוצעת שם עבירה ואם שוטר רודף אחרי אדם שמתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית. סער מבקש כעת להוסיף עילה נוספת - תפיסת ראיה בקשר לעבירת פשע חמור מחמת חשש לפגיעה בה או להיעלמותה. הדבר חל גם אם יש חשד סביר שבמקום נמצא חשוד בעבירת פשע חמור.
ההצעה, שהוכנה על-ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט פלילי), נועדה להרחיב את סמכויות החיפוש שנתונות למשטרה כדי להביא לעלייה בהיקף כלי הנשק והאמל"ח שנתפסים בטווח הזמן המיידי. הם נועדו לקידום החקירה וההעמדה לדין תוך זמן קצר, באופן שירתיע עבריינים מלבצע את העבירות.
