שלושה גורמים שמעורבים בשיחות בין רוסיה לאוקראינה דיווחו לעיתון הבריטי "פייננשל טיימס" על "התקדמות משמעותית" במגעים להפסקת אש. הגורמים סיפרו שהצדדים דנים בטיוטת הסכם שמונה 15 סעיפים לסיום המלחמה. לפי ההסכם הצדדים יכריזו על הפסקת אש ורוסיה תסיג את כוחותיה מאוקראינה אם קייב תכריז על עצמה מדינה ניטרלית – ותגביל את פעילות הצבא שלה. לפי הדיווח, הנציגים הרוסים והאוקראינים דנו לראשונה בהסכם בן 15 הסעיפים ביום שני.
במקביל לדיווח של "פייננשל טיימס" – האחרון בסדרת דיווחים על התקדמות במגעים לסיום המלחמה באירופה – הלחימה הקשה בשטח נמשכת. שירותי החירום של אוקראינה הודיעו אחר הצהריים ששלושה בני אדם נהרגו בהפגזה בחרקוב במזרח המדינה, שבה פרצה שריפה באחד השווקים. צבא אוקראינה דיווח כי הרוסים תקפו שיירה של מפונים מהעיר הנצורה מריופול – והרגו כמה תושבים מהעיר הדרומית, וכי בין הנפגעים יש גם ילדים. בדיווח נוסף הודיעה עיריית מריופול על הפצצת תיאטרון בעיר שבו הסתתרו כאלף תושבים. מוקדם יותר דווח בעיר צ'רניהיב בצפון אוקראינה כי טיל או פגז פגע בקבוצת אנשים שעמדו בתור לקנות לחם. לפי דיווחים לפחות 10 נהרגו.
בלב קייב המופגזת: ריאיון עם זיו קורן ורונן ברגמן
(צילום: נויל האריס)
בדיווח של "פייננשל טיימס" נכתב שבהסכם המתגבש, שעדיין נתון לשינויים, נאמר שאוקראינה תוותר על שאיפותיה להצטרף לנאט"ו – ותבטיח שבשטחה לא יהיו בסיסים זרים או אמצעי לחימה של מדינות זרות. היא תעשה זאת בתמורה להגנה מבעלות בריתה – בהן ארה"ב, בריטניה וטורקיה.
לפי הדיווח, אופי הערבויות הביטחוניות שתקבל אוקראינה מבעלות הברית שלה - ערבויות שצריכות לקבל את אישור רוסיה – עלול להיות מכשול גדול בדרך להפסקת המלחמה. מכשול נוסף הוא המעמד של חצי האי קרים – שרוסיה סיפחה מאוקראינה ב-2014.
יותר מ-3 מיליון פליטים | אליאור לוי מדווח מגבול אוקראינה-פולין
(צילום: נויל האריס)
מיכאיליו פודוליאק, יועץ בכיר לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אמר ל"פייננשל טיימס" שכל הסכם להפסקת אש יכלול נסיגה רוסית משטח אוקראינה. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר בתגובה לדיווח של העיתון הבריטי כי "מוקדם מדי" לחשוף פרטים על הסכם אפשרי לסיום המלחמה.
לפנות בוקר, לקראת חידוש השיחות היום, הצהיר נשיא אוקראינה זלנסקי כי עמדות הצדדים מתחילות להישמע "מציאותיות יותר", ולפני הצהריים נתן גם שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב סיבה לתקווה. לברוב אמר אמנם כי המשא ומתן איננו קל, אך ציין כי "יש תקווה מסוימת לפשרה".
תיעוד ההרס לאחר התקיפה הרוסית במריופול
שר החוץ הרוסי אמר כי "נוסחים מסוימים" של הסכמים כבר קרובים לסיכום, וכי הצדדים דנים ברצינות בקביעת מעמד ניטרלי לאוקראינה, כלומר כך שלא תשתייך למחנה הרוסי או למחנה המערבי. לצד זה הדגיש כי סוגיית הניטרליות של אוקראינה איננה הדבר היחיד שמטריד את רוסיה, וכי מוסקבה דורשת גם דה-מיליטריזציה של אוקראינה, הבטחת שלומם של התושבים הפרו-רוסים במזרחה, שיקום מעמדה של השפה הרוסית באוקראינה שנפגע בשנים האחרונות בהוראת הממשלה בקייב, וכן הרחבה של "חופש הביטוי" במדינה.
שעה קלה אחר כך אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי אחת הפשרות האפשריות שנדונות כעת סביב הדרישה הרוסית לדה-מיליטריזציה של אוקראינה היא שאוקראינה תורשה להחזיק צבא משלה, אך מבלי שתצורף לנאט"ו. הוא אמר כי מדובר במודל דומה לזה של אוסטריה ושבדיה, שתי מדינות אירופיות בעלות צבא שאינן חברות בברית הצפון-אטלנטית. בחלוף זמן קצר הגיבה לשכת הנשיאות האוקראינית על הדברים, דחתה את הרעיון של המודל האוסטרי או השבדי, והדגישה כי תסכים רק למודל שיכלול ערבויות ביטחוניות בעלות תוקף משפטי. היא דרשה שערבויות אלה יינתנו על-ידי מדינות זרות, ושמדינות אלה יתחייבו למנוע באופן פעיל התקפה על אוקראינה.
על אף התקווה שההתקדמות המסוימת במשא ומתן שעליה מאותתים הצדדים, גם אם בזהירות, תוביל להפסקת אש, עדכן הלילה המודיעין הבריטי כי הוא רואה סימנים לכך שמוסקבה מגבירה את החיפושים שלה אחר חיילים נוספים שתוכל לשלוח לחזית כדי לתגבר את הכוחות הרוסיים באוקראינה ולמלא את מקומם של החיילים שנהרגו בקרבות. לפי הערכות זהירות, כמה אלפי חיילים רוסים נהרגו באוקראינה מתחילת המלחמה. לדברי המודיעין הבריטי, רוסיה מעבירה כעת חיילים לאוקראינה אפילו מזירות במזרח הרחוק שלה, מהצי שלה באוקיינוס השקט ומארמניה, ומנסה, כפי שכבר דווח, לגייס שכירי חרב זרים, בהם אנשי מיליציות פרטיות כמו "קבוצת וגנר" ולוחמים סורים.
"נעניק לאוקראינה את הנשק להגן על עצמה"
בתוך כך, הערב הודיע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על חבילת סיוע חדשה ו"חסרת תקדים" שתעביר ארה"ב לאוקראינה. ביידן אמר שחבילת הסיוע, בשווי 800 מיליון דולר, תכלול מל"טים ונשקים נגד מטוסים ונגד טנקים. מאז כניסת ביידן לבית הלבן שלחה ארה"ב לקייב סיוע צבאי בהיקף 2 מיליארד דולר, מתוכו סיוע בהיקף מיליארד דולר נשלח בשבוע שעבר.
"אנחנו הולכים להעניק לאוקראינה את הנשק להילחם ולהגן על עצמה במהלך הימים הקשים שמחכים לה", אמר ביידן, שעות אחרי שנשיא אוקראינה זלנסקי נאם בווידאו בפני חברי הקונגרס וקרא שוב לסייע לארצו. ארה"ב ושאר ארצות המערב סירבו לשלוח חיילים לאוקראינה, שאינה חברה בנאט"ו, ודחו את בקשתה לסייע בסגירת המרחב האווירי שלה. כדי לתמוך בה הם העבירו לה נשק וסיוע צבאי נוסף, והטילו סנקציות בינלאומיות קשות על רוסיה.
היום, לבקשת אוקראינה, נערך בבית הדין הפלילי הבינלאומי דיון על הפלישה הרוסית. השופטים הורו לרוסיה להפסיק לאלתר את הפעילות הצבאית שלה באוקראינה, וקבעו שלא הייתה לפוטין סיבה לצאת למלחמה. רוסיה לא שלחה להאג נציגים מטעמה, ובמכתב לשופטים אמרה שלבית הדין אין את הסמכות לדון בנושא. נשיא אוקראינה זלנסקי טען שפסיקת השופטים היא "ניצחון מוחלט", ושאם רוסיה תתעלם מדרישתם, הבידוד הבינלאומי שלה יחריף. החלטת בית הדין לא צפויה להשפיע על צעדיו של פוטין. אמנם מדובר בהחלטה מחייבת, אך לבית הדין אין את היכולת לאכוף את המהלך.
גורמים בכירים בנאט"ו צוטטו היום ב-BBC באומרם כי אין ספק שוולדימיר פוטין לא השיג עד כה את מטרותיו במלחמה באוקראינה, ו"כנראה לא ישיג אותן בסופו של יום". הם הדגישו שהכוחות הרוסיים מסוגלים לגרום "נזק רב" לאוקראינה. לדברי הגורמים הביטחוניים, הכוחות הרוסיים רשמו הישגים במחוזות דונייצק ולוהנסק – המעוזים של הבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה – אך נכשלו בכיתור עיר הבירה קייב, מטרה שהניחו שהם ישיגו אותה בתוך כמה ימים. במהלך המלחמה פורסמו שלל דיווחים במערב כי הכוחות הרוסיים מופתעים מעוצמת ההתנגדות האוקראינית, וכי הלוחמים סובלים ממורל ירוד ומאבדות קשות בשטח. למרות שכבר עברו 20 יום מתחילת הפלישה, הצבא הרוסי טרם כבש את אחת מ-10 הערים הגדולות במדינה. העיר הגדולה ביותר עד כה שנכבשה היא חרסון שבדרום, ושם דווח על הפגנות בלתי-פוסקות של האוכלוסייה המקומית.
לקראת הפלישה הרוסית האמינו קייב ובעלות בריתה שרוסיה שואפת להדיח את הממשלה הפרו-מערבית באוקראינה, לבחור נציגים פרו-רוסים שינהיגו אותה ולהקים בה "ממשלת בובות".
פוטין מתעקש: "נשיג את כל המטרות שלנו"
בנאום שנשא היום פוטין פעם נוספת כי לארצו לא הייתה ברירה אלא לפתוח ב"מבצע המיוחד" באוקראינה, וכי רוסיה אינה מתכוונת לכבוש אותה. הוא חזר על הטענה השקרית שאוקראינה שקדה על פיתוח נשק להשמדה המונית, ושהיו לה כוונות תוקפניות כלפי ארצו: "אוקראינה הייתה עלולה להחזיק בנשק גרעיני בעתיד הקרוב, ובגיבוי המערב תכננה לתקוף את רוסיה", האשים. הוא שב וטען גם כי צבא רוסיה סיכל במתקפתו תוכניות של הממשלה בקייב לתקוף את התושבים הפרו-רוסים בחצי האי קרים ובחבל המורדים דונבאס שבמזרח אוקראינה.
הנשיא הרוסי התעקש בנאומו כי המבצע של צבאו באוקראינה מתקדם בדיוק לפי התוכניות, בניגוד לטענות של גורמי מודיעין במערב שהרוסים נתקלים בקשיים גדולים, מתקדמים לאט בהרבה מהצפוי וסופגים אבדות כבדות: "כל מטרותינו יושגו, אוקראינה לא תהיה מעוז שממנו ייצאו למתקפה על ארצנו", הבטיח. לאוקראינים אמר כי מעצמות המערב רק רצו ליצור ישות אנטי-רוסית בארצם, וכי בפועל לא אכפת להן כלל מהעם האוקראיני. כעת, לדבריו, הן דוחפות את אוקראינה להמשיך ב"מרחץ הדמים" באמצעות אספקת נשק. הוא טען שמעשי המערב דומים לפוגרומים האנטישמיים בגרמניה של שנות ה-30: "המערב הוא אימפריה של שקרים", הצהיר.
פוטין התייחס גם לסנקציות הבינלאומיות החונקות כעת את ארצו, ואמר כי המערב עצמו נתקל בבעיות אנרגיה הולכות וגדלות וכי בעיותיו "רק יגדלו". לדבריו מטרת המערב היא "לבטל את רוסיה" ו"לפגוע בכל משפחה ברוסיה", והוא מקווה ליצור "עימות פנימי אזרחי" בתוכה. פוטין טען כי בעוינות שלו כלפיה, המערב רק יחזק בפועל את רוסיה: "המערב חושב שניסוג – הוא לא מבין את רוסיה". הנשיא הרוסי אמנם הכיר בנאומו בכך שהכלכלה הרוסית ניצבת בפני ימים קשים ביותר, אך הבטיח שארצו תדע להתמודד עם המצב: "ניסיונו של המערב לארגן בליצקריג כלכלי על רוסיה לא יעבוד. נראה גידול באינפלציה ובאבטלה, אבל נטפל בבעיות האלה".
זלנסקי לקונגרס האמריקני: "תחשבו על 11 בספטמבר"
מעט לפני נאום פוטין החל לשאת נשיא אוקראינה זלנסקי נאום בפני הקונגרס האמריקני. "כשאתם חושבים על אוקראינה, תחשבו על פיגועי 11 בספטמבר, זכרו את פרל הרבור", אמר זלנסקי, "אנחנו זקוקים לכם עכשיו". הוא חזר על קריאתו לארה"ב לדאוג שהמערב יכריז על שמי אוקראינה "אזור אסור לטיסה" כדי למנוע מכלי טיס רוסיים להפציץ מטרות במדינה.
"אם הכרזה על אזור אסור לטיסה זה יותר מדי לבקש, אז אוקראינה זקוקה למטוסים, למערכות הגנה אווירית", אמר הנשיא האוקראיני. "אני צריך לשמור על השמיים שלנו. רוסיה הפכה את שמי אוקראינה למקור של מוות עבור אלפי בני אדם". מדינות נאט"ו, נזכיר, מסרבות להיענות לקריאתו של זלנסקי להכריז על אוקראינה "אזור אסור לטיסה", משום שאם יעשו כן – כל חדירה של כלי טיס רוסי לאזור הזה תחייב אותן להפיל אותו, ותגרור אותן למלחמה ישירה עם רוסיה, שעלולה להתרחב לעומק אירופה.
בנאומו בפני הקונגרס אחר הצהריים קרא זלנסקי למחוקקים האמריקנים לעשות יותר כדי לסייע לארצו: "הטילו עוד סנקציות על כל הפוליטיקאים הרוסים שתומכים במתקפה על אוקראינה", אמר. הוא קרא לכל החברות האמריקניות לעזוב את רוסיה, ולמחוקקים האמריקנים לוודא שרוסים אינם מקבלים ולו פני אחד שישמש להרג אנשים באוקראינה. לפני שהחל לנאום וכשסיים את דבריו קמו המחוקקים לכבוד זלנסקי ומחאו לו כפיים.
פורסם לראשונה: 18:02, 16.03.22
