הפרקליטות החליטה אמש (רביעי) לנהל משפט חוזר נגד רומן זדורוב, שנאשם ברצח תאיר ראדה, ולא לשחררו מהכלא. משפט חוזר הוא הליך נדיר ביותר בישראל, ועד כה נערכו רק כמה עשרות משפטים חוזרים בכל תולדות המדינה. מדובר במשפט חוזר שמעורר עניין רב, והפרקליטות תיאלץ להקדיש לו משאבים רבים וזמן ממושך. חלק גדול מהקושי נובע מכך שעבר זמן רב מאז החקירה, ולא ברור עד כמה העדים של המשפט המקורי זוכרים את שאירע לפני 15 שנה.
בראש הרכב השופטים שידון בתיק עומד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר קולה (67), ולצדו השופטים דני צרפתי ותמר נסים שי. השופט קולה עמד בראש ההרכב שזיכה לפני ארבע שנים את חן איילתי, מקיבוץ מחניים, מרצח אמו. בדיון מקדים בתיק זדורוב, במאי האחרון, אמר אב בית הדין כי ההרכב כבר מכין עצמו לדון בתיק במשפט החוזר, וכי שריין דיונים שיתקיימו בקצב של שניים-שלושה בכל שבוע, מחודש אוקטובר 2021 עד יוני 2022.
המשפט אמור להתחיל למעשה מנקודת האפס, כאשר לכל פסקי הדין בעבר אין משמעות מבחינת ניהול המשפט הנוכחי. הפרקליטות, שתעמיד ארבעה עורכי דין שינהלו את פרשת התביעה, תצטרך לנהל תיק הוכחות מלא, ולהוכיח את אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק סביר.
מה שיכול לקצר את ההליך הארוך הן הסכמות בין התביעה להגנה על הגשת חומרים בהסכמה, כגון עדויות שאין עליהן מחלוקת מההליכים הקודמים.
אופי הדיונים, בכל מקרה, צפוי להיות ענייני. בדיון בחודש מאי ביקשו השופטים מהצדדים לקצר, וכאשר ניסה סנגורו של זדורוב לחזור על דברים שהוגשו בכתב - הבהירו לו השופטים שהם מכירים את הבקשה בעל פה, "ברמה של שגיאות כתיב", כפי שאמר סגן הנשיא קולה.
בפרקליטות מחוז צפון עדיין לא נקבע מי יהיה הפרקליט הראשי בתיק, וכאמור ארבעה תובעים ינהלו אותו ביחד לאור רגישותו.
משפטים חוזרים קודמים ידועים נקבעו במקרים שבהם הוכח כי ההודאות נגבו מהמעורבים בכוח, או שלא כדין. כך במקרה הידוע מכולם של עמוס ברנס. כאשר הוחלט על משפט חוזר בעניינו, הודיעה הפרקליטות כי בשל חלוף הזמן אינה יכולה לנהל את התיק, וברנס זוכה "זיכוי אילם". במקרה של כנופיית מע"צ, הודה אחד מהחוקרים במשפט החוזר כי העדויות הוצאו מהם בכוח, והם זוכו. רוצחיו של הנער דני כץ, לעומת זאת, זכו למשפט חוזר אך הורשעו בשנית.
הדרך למשפט החוזר: סימני הנעל והדם שטפטף
במהלך השנים הין כמה ניסיונות לקדם משפט חוזר לזדורוב, והאחרון שבהם צלח: המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, החליט שיש הצדקה למשפט כזה בעיקר בגלל שתי ראיות שהציג בפניו סנגורו של זדורוב. ראיה אחת היא טביעת עקב על מכסה האסלה, בתא שבו נרצחה תאיר, שלא זוהתה. על גבי טביעת העקב טפטף דמה של הנרצחת. התביעה טענה כי מדובר בטביעת עקב שהשאיר "מחלץ אנונימי", אולם מומחים מטעם ההגנה קבעו שלא ייתכן שהטביעה הוטבעה בזמן שהילדה נמצאה – כחמש שעות לאחר הרצח – בשלב שבו כבר לא טפטף דם מהגופה.
כמו כן הציג הסנגור כתם דם של המנוחה, שהתגלה בתא שירותים שבו – לפי השחזור שערך זדורוב מול חוקריו – הוא כלל לא היה. "אם יתברר כי נזילת הדם על העקבה נעשתה מיד בסמוך לרצח, הרי שנתון זה (של כתם הדם שנמצא בתא השלישי) עשוי לחזק את התזה שלפיה הרוצח נמלט מן התא השני (שבו בוצע הרצח), לאחר שזה נסגר מבפנים – אל התא השלישי והחוצה, ומסלול זה עומד בניגוד למסלול ההימלטות שהמבקש הדגים בשחזור שערך", כתב המשנה לנשיאה מלצר בהחלטתו.
אחרי החלטת מלצר הייתה הפרקליטות צריכה להחליט האם לקיים משפט חוזר, או לשחרר את זדורוב ולמעשה להתחיל את החקירה מחדש. פרקליט המדינה קיבל את ההחלטה אחרי שהקים צוות פרקליטים ותיקים, שלא היו מעורבים עד כה בניהול תיק זדורוב, כדי לבחון את האפשרות לנהל משפט חוזר. "הצוות התבקש לעבור על כלל הראיות בתיק, ולבחון מחדש את התשתית הראייתית הקיימת, על מנת להמליץ בפניו האם קיים סיכוי סביר להרשעתו של זדורוב. הצוות התבקש לבחון גם את הצורך בהשלמות חקירה והעברת חומרים שנאספו במהלך השנים", נמסר. "לאחר בחינת הדברים ולאחר שקיים דיונים בלשכתו, החליט פרקליט המדינה לאמץ את העמדה ולפיה קיים סיכוי סביר להרשעתו של זדורוב ברצח תאיר ראדה, וכי יש עניין ציבורי של ממש בניהול משפטו בשנית".
ראדה נמצאה בתא שירותים בבית הספר נופי גולן בקצרין בדצמבר 2006, וכמה ימים לאחר מכן נעצר זדורוב בחשד לרצח. בימים שלאחר מכן הוא התוודה באוזניו של מדובב כי ביצע את המעשה, וכן חזר על ההודאה באוזני חוקרי המשטרה, חזר בו מההודאה, הודה בשלישית באופן חלקי ואף שחזר את המעשה.
ב-2010 הורשע זדורוב פה אחד בידי שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, שקבעו כי ההודאות קבילות וכי ידע שבעה פרטים שרק מי שביצע את הרצח יכול היה לדעת. הוא נדון בעקבות ההרשעה למאסר עולם. לימים, החזיר בית המשפט העליון את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיישמע עדים מומחים נוספים מטעם ההגנה, וגם לאחר שמיעת אותם עדים, הוא הורשע בשנית. בערעור בבית המשפט העליון, היה אב בית הדין השופט יורם דנציגר בדעת מיעוט וטען כי יש לזכות את זדורוב מחמת הספק, אולם שופטי הרוב פסקו כי יש להרשיעו.
אתמול, לפני שהתקבלה החלטת הפרקליטות, אמרה אילנה ראדה באולפן ynet כי היא לא תוכל להיות מרוצה מאף החלטה מלבד פתיחת תיק החקירה מחדש - צעד שעליו לא הוחלט בסופו של דבר. "זו תמיד הייתה משאת ליבי", אמרה. "אם ישחררו את זדורוב זה משאיר אותנו, משפחת הקורבן שבדרך כלל אף פעם לא מתייחסים אליה, הלומה - וזו שצריכה להילחם למצוא את הרוצחים".
הפרקליטות הודיעה אמש גם על סגירת תיק החקירה בעניינה של אולגה קרבצ'נקו (א"ק) מחוסר אשמה. היא מסרה ל-ynet בעקבות ההחלטה: "אני מאושרת. קשה לתאר עד כמה. אני שמחה שסוף סוף נעשה איתי צדק, גם אם באיחור. אני שמחה שפרקליט המדינה הבין שמדובר בעלילת שווא איומה, ושמחה מאד שפרקליטות המדינה תבחן אפשרות להעמיד לדין את א"ח (בן זוגה לשעבר של אולה)".
עורכי הדין דניאל חקלאי ותומר שוורץ, סנגוריה של קרבצ'נקו, מסרו בתגובה: "קשה לתאר את עוצמת הרגשות. תשע שנים לאחר עלילת השווא של בן הזוג המתעלל שאותו החליטה לנטוש בעקבות עשור של פגיעות פיזיות ומיניות ולאחר שחייה הפכו לגיהינום בלתי נסבל בשל משפט השדה הנורא שנערך לה ברשת החברתית - זוכה אולה סוף סוף בהחלטה המתבקשת. אולה מאושרת. וגם אנחנו".
פורסם לראשונה: 22:56, 14.07.21