אחרי שהיה במצטבר יותר מ-11 שנה בישראל בתפקידים דיפלומטיים, לאשה ז'ווניה החליט להישאר. מי שהיה עד לפני קצת יותר משבוע שגריר גיאורגיה בישראל החליט שלא לחזור לארצו – אלא להיות תושב ישראלי. "כשמטוס נוחת בבן גוריון או בטביליסי זאת אותה ההתרגשות. אני מרגיש גיאורגי-ישראלי, אני חושב שאני ישראלי ב-100%, אין סימן שאלה לגבי זה".
ז'ווניה, עם שורשים יהודיים מצד אמו, נולד וגדל בטביליסי בירת גיאורגיה. הוא עשה דוקטורט בנושא חוק הפליטים הבינלאומי ושאלות הומניטריות בינלאומיות, וכבר ב-1998 הגיע לישראל בתפקיד דיפלומטי. הוא היה הקונסול בשגרירות בישראל, אחר כך סגן שר האוצר וסגן שר החוץ, ואז שב ב-2005 לסיבוב נוסף בישראל – הפעם כשגריר במדינה ובקפריסין.
אחד הדברים הראשונים שהוביל בהצלחה בכהונתו הראשונה היה לשנות את שם המדינה בעברית מגרוזיה לגאורגיה. ב-2008 הוא מונה לתפקיד שר, וכמעט 11 שנה לאחר מכן שב לישראל לקדנציה שנייה כשגריר. "אין עוד בעולם דוגמה לזה שדיפלומט שירת שלוש פעמים באותה מדינה", טען בריאיון סיכום תפקיד ל-ynet, בעיצומה של המלחמה.
דעת הקהל בגאורגיה נוטה לצד ישראל, וכמעט שלא היו הפגנות תמיכה בחמאס במדינה. "היו שלושה סטודנטים שהורידו את דגל ישראל ליד האוניברסיטה לרפואה בטביליסי, מיד הם קיבלו קנס, האוניברסיטה ערכה דיון נרחב – והם הודחו מהלימודים. כמעט כל יום היו הפגנות בעד ישראל".
"התמיכה בישראל היא טבעית, מהעם. כולם מבינים שלישראל ולעם היהודי יש זכות לחיות חופשי בארץ שלהם ולהגן על עצמם", הסביר ז'ווניה. "אם חמאס הגיע לישראל, הטרור יגיע לכל מקום. אם לא היו עוצרים אותם בעוטף עזה הם היו מגיעים עד לאשקלון, אשדוד ותל אביב. הטרור זה הסרטן של העולם תקרא להם חמאס, ג'יהאד, חיזבאללה או חות'ים – זה הכל אותו דבר. יש להם את אותה הרוח – הרצון להרוג, לאנוס, לחטוף ולשלוט באמצעות זה".
"אנחנו לא נמצאים במצב שמפריע לנו טרור בכל יום, אבל לטרור אין בכלל גבולות", הוסיף. "במאה ה-21 זה יכול להגיע לכל מקום. אם ישראל לא מוגנת ולא יכולה להחזיק מעמד, מחר גם אנחנו יכולים להיות מאוימים. אני חושב שהעולם מבין את זה".
"אי אפשר להאמין לרוסים"
כשמדברים עם שגריר גאורגיה בישראל על המלחמה, מיד עולה הנושא הרוסי. "הרגשתי לפני ארבע שנים שבישראל יש הרבה יותר אמון וגמישות לגבי רוסיה. אנשים אצלכם חשבו שרוסיה ידידה של ישראל. ניסיתי להסביר שזה לא ככה, הרגשתי שמתרחקים ממני מהשיחה. כשהייתי מעלה את זה, לא היו רוצים לדבר על זה. אני מבין למה, אבל תמיד אמרתי: רוסיה, שכבשה חלק של גאורגיה בלי שום סיבה, למה מאמינים לרוסים?".
5 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין. "אנשים חשבו שרוסיה ידידה של ישראל, ניסיתי להסביר שזה לא ככה"
(צילום: Sergei Guneyev, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
"אומרים שרוסיה שולטת בדרום סוריה, וזה תלוי בה כמה חיזבאללה יתקרב לישראל, ועכשיו אנחנו רואים את חיזבאללה כמה מטרים ממטולה", הוסיף. "אני אומר לחברים פה – אי אפשר להאמין לרוסים. הנה, עובדה, איפה עומדת רוסיה היום? רוסיה כובשת 20% מגאורגיה. ישראל רחוקה? מאוד קרובה, הם שולטים בסוריה. הם בחרו צד – עם החות'ים, חיזבאללה וחמאס".
לדבריו, "ישראל צריכה לתת יותר תשומת לב לידידים שבסביבה. אנחנו חייבים לחשוב על קואליציה של המדינות שבעד הדמוקרטיה, שבעד חופש לחיות כעם חופשי בארצנו".
- אתה מתכוון לכך שישראל צריכה למכור נשק למדינות כמו גאורגיה ואוקראינה?
"אני לא מתכוון לזה. קיבלנו מישראל ב-2007 את ה'ספיידר 4', יש לנו הגנה אווירית מישראל, יש לנו הגנה אווירית מצרפת. גאורגיה לא יכולה לבנות צבא כמו של ישראל, זה לא העניין. זה יותר הסברה ויותר תקשורת נכונה בין המדינות, כדי שנהיה יותר קרובים".
- מה לגבי חילופי מודיעין?
"דווקא במודיעין אין בעיה, עובדים מאוד טוב ביחד, לטובת שתי המדינות. אנחנו צריכים להיות זהירים מרוסיה ולקחת בחשבון את האינטרסים שלהם, אבל גם לשים להם קו אדום. זה שהם אימפריה לא אומר שאנחנו יכולים להרשות להם הכל".
"לישראל ולגאורגיה יש אותו גורל – אנחנו בודדים, עם שפה ייחודית, ונלחמים כל הזמן על הקיום שלנו. אף פעם אויב של גאורגיה לא יכול להיות חבר של ישראל, ואויב של ישראל לא יכול להיות חבר של גאורגיה".
"תהיו מאוחדים – כך תצליחו לנצח"
אחרי יותר מ-11 שנה במצטבר בתפקיד דיפלומטי בישראל, ז'ווניה נשאר כאן כתושב. "יש לי כמה הצעות מאוד טובות, שאני לא יכול להגיד להן לא. אני שוקל גם הצעות להיות יועץ של הממשלה".
שמו הוזכר גם כמועמד של שרת התחבורה מירי רגב לעמוד בראש פרויקט מיזם תחבורתי בינלאומי, בעקבות הניסיון המוצלח שלו כמי שהוביל את פרויקט מסילת הרכבת מאזרבייג'ן, דרך גאורגיה, לטורקיה. "אם תהיה הצעה כזו אעמוד בראש הפרויקט הזה בשמחה רבה. עם מירי רגב אני עובד מאוד טוב, היא יודעת להפוך חזון לעובדה. ראיתי הרבה דברים שהיא עשתה בתפקידים קודמים ועושה עכשיו, זה יהיה כבוד גדול מאוד אם אכן זה יקרה".
במהלך השנים שלו בישראל, בתפקיד הרשמי, ז'ווניה הציע לממשלה בטביליסי להעביר את השגרירות בישראל לירושלים, מהלך שעדיין לא יצא לפועל. גם לא מימוש ההבטחה הגאורגית לפתוח משרד בעיר הבירה הישראלית. הוא עצמו, אגב, התגורר באופן חריג בירושלים.
"הצעתי לממשלה להקים משרד תרבות גאורגיה בירושלים, והייתי מוכן לעמוד בראשו אחרי שאסיים את התפקיד כשגריר, אבל אין עוד החלטה. אני מקווה שראש הממשלה החדש של גאורגיה ייקח את העניין, אני רוצה להיות אופטימי".
למרות שהוא מסיים את הקדנציה השלישית, ז'ווניה לא שולל עוד סיבוב בתפקיד. "ב-1988 הגעתי בפעם הראשונה למדינת ישראל – היא הייתה אז בת 40, עכשיו היא כמעט בת 76. הייתי אז בן 14 והחלום שלי היה שגאורגיה תהיה עצמאית, ואני אהיה הנציג שלה בישראל. החיים נתנו לי את זה שלוש פעמים, אז למה שזה לא יקרה בפעם הרביעית?".
כמי שבילה לא מעט שנים כצופה מהצד, יש לו גם מסר לחברה הישראלית. "אני רואה שהישראלים פחות אופטימיים, וזה מדאיג אותי, כי אין סיבה ובסיס להיכנס לפסימיות. להפך, תרימו ראש ותהיו אופטימיים. אין סיכוי אחר, אין דרך אחרת. מההיסטוריה של גאורגיה למדנו שבכל פעם שאין בינינו אחדות קורה אסון, ולכן המסר שלי אליכם: תהיו מאוחדים – כך תצליחו לנצח".
"לצערי, אני מזהה שהאחדות מתפוררת וזה צריך להדאיג כל אחד בישראל. המדינה שלכם במצב מלחמה ולא צריך לנגח את הממשלה, איפה שהממשלה עושה טוב צריך לכבד את זה, ואם לא עושה טוב ורואים שיש מקום לביקורת – להגיד ולתקן, לא להילחם. מלחמה בין אחים זה מתכון לאסון".
