באופן חריג במיוחד, המשבר הפוליטי המתמשך בחמש השנים האחרונות שהוביל לקיומן של חמש מערכות בחירות הותיר אותנו למשך תקופות ארוכות עם ממלאי מקום בתפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק - מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה. כעת, עם פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון בעוד כשבועיים והסירוב של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - גם בית המשפט העליון יצטרף לראשונה לרקורד המפוקפק של מוסד שבראשו עומד ממלא מקום.
חיות תפרוש ב-16 באוקטובר בהגיעה לגיל 70, ואם לא ייבחר לה מחליף עד אז - המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן ימונה באופן אוטומטי לתפקיד. עם זאת, גם אם לא ייבחר לתפקיד שופט במינוי קבע - פוגלמן יכהן פחות משנה, עד שיפרוש בעצמו.
5 צפייה בגלריה
השופט עוזי פוגלמן. מכהן כמשנה לנשיאה - וימונה לממלא מקומה לאחר פרישתה
(מתוך אתר הרשות השופטת)
למרות שיכהן כממלא מקום, פוגלמן יהיה בעל כל הסמכויות הניהוליות שיש בידי נשיא בית המשפט העליון. בין היתר, פוגלמן יוכל לקבוע את זהות ההרכבים שדנים בתיקים חשובים ויהיה אחראי בשיתוף עם לוין למינוי נשיאי בתי משפט בערכאות נמוכות יותר ולמינוי של שופטים בכירים.
לאור המצב הרגיש של התנגשות רשויות השלטון השונות, טקסי הפרידה מחיות ייערכו בצורה פחות חגיגית מהנהוג. בשל שורת התיקים הנפיצים פוליטית שנידונו בבג"ץ ועדיין לא התקבלה בהם החלטה, חיות החליטה שיש להימנע בטקסי הפרידה מנאומים פוליטיים או נאומי תמיכה בבית המשפט העליון - מחשש שייגעו בעתירות תלויות ועומדות. בהתאם, שר המשפטים לוין, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, פרקליט המדינה עמית איסמן ויו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר לא צפויים לנאום בטקסים.
5 צפייה בגלריה
אסתר חיות בטקס השבעתה בבית הנשיא ב-2017, יחד עם קודמתה מרים נאור ז"ל. הפעם הטקס לא יתקיים - כי אין מחליף
(צילום: אוהד צויגנברג)
חיות אמנם תנאם, אך תימנע מלהתייחס לנושאים פוליטיים. בנאומה, נשיאת העליון היוצאת תקרא את פסק הדין האחרון שלה. השופט פוגלמן, שכאמור יכהן כממלא מקום נשיא העליון, יישא דברים בשם השופטים. לאחר מכן, כנהוג, יוזמנו כל השופטים ובני ובנות זוגם לקומת השופטים לסעודת הפרידה המסורתית. לאור העובדה שככל הנראה לא ייבחר נשיא חדש לעליון עד הפרישה של חיות, טקסט ההשבעה המסורתי של נשיא העליון בבית הנשיא לא יתקיים במועד הפרישה.
הסערה סביב הוועדה לבחירת שופטים, שלא כונסה כבר כשנה וחצי, החלה זמן קצר לאחר הקמת הממשלה הנוכחית. כאשר לוין הציג את התוכנית שלו למהפכה המשפטית ב-4 בינואר, אחד הסעיפים המרכזיים בה היה הבטחת רוב קואליציוני במינויי שופטים בכל הערכאות, כולל בבחירת נשיא בית המשפט העליון.
יריב לוין מציג את המהפכה המשפטית
(צילום: ערוץ כנסת)
נתניהו: "החלטתי להשהות את הקריאה השנייה והשלישית, כדי להגיע להסכמה רחבה"
(צילום: לע''מ)
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים היה החוק הראשון מחוקי המהפכה שנידון בוועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן. עם זאת, בהמשך ובשל המחאה הרחבה שהתעוררה, החוק רוכך באופן חד-צדדי על ידי הקואליציה. בסופו של דבר, לאחר המהומות שהתעוררו בעקבות ההחלטה לפטר את שר הביטחון יואב גלנט, ראש הממשלה בנימין נתניהו השהה את החקיקה בסוף מרץ- רגע לפני שהחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית.
על אף שהחוק המקורי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ירד מהפרק לעת עתה, לוין מסרב לכנס אותה כל עוד הרכבה או דרך פעולתה לא ישתנה. בחודשים האחרונים, חברים בקואליציה ואף נתניהו בעצמו התבטאו בעד קידום חקיקה חדשה לשינוי בוועדה לבחירת שופטים - והצהירו כי חקיקה כזו תקודם במושב הכנסת הקרוב שייפתח ב-15 באוקטובר.
נתניהו מדבר בריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל" על שינוי בוועדה לבחירת שופטים
(צילום: וול סטריט ג'ורנל)
אחד הדברים המרכזיים אותו שר המשפטים רוצה להבטיח הוא שליטה של הקואליציה במינוי נשיא בית המשפט העליון, ושבירת שיטת הסניוריטי, לפיה שופט בית המשפט העליון מתמנה לנשיאו. הסניוריטי הוא נוהג ולא חוק מחייב, אך בהרכב הוועדה הנוכחי אין לקואליציה רוב למינוי - רק שלושה מתוך תשעת חברי הוועדה הם נציגי הקואליציה. לפי שיטת הסניוריטי, נשיא העליון הבא אמור להיות השופט יצחק עמית - שיכהן עד 2028. עם זאת, באופן חסר תקדים - השופט יוסף אלרון כבר הודיע שיתמודד מול עמית, ובכך שבר את עיקרון הסניוריטי בעצמו.
במקביל, ב-22 באוקטובר שלושה שופטי בג"ץ יידונו בעתירות שקוראות לחייב את לוין לכנס את הוועדה ולבחור שופטים בהקדם. אחד הנימוקים העיקריים שמעלים העותרים, התנועה לאיכות השלטון ומפלגת יש עתיד, הוא אי-מינויים של שופטים למרות החוסר שקיים במערכת, דבר שיפגע קשות בציבור, שכן הימשכות ההליכים במדינת ישראל היא אחת הבעיות הקשות במערכת המשפט. במיוחד נכון הדבר על חוסרים בערכאות הנמוכות - שופטי שלום ומחוזי - אך גם בעליון צפוי חוסר במידה שלוין לא ייכנס את הוועדה בקרוב.
5 צפייה בגלריה
השופטים יצחק עמית ויוסף אלרון. אחד אמור להתמנות לנשיא לפי שיטת הסניוריטי, השני כבר הציג מועמדות
(צילום: אוהד צויגנברג, עמית שאבי)
לפי דוח הרשות השופטת שפורסם ביולי אחרון, נכון לחודש יולי היו קיימים 21 תקנים פנויים של שופטים ורשמים שממתינים לאיוש בערכאות השונות (18 שופטים ושלושה רשמים). בנוסף, עד לסוף השנה צפויים לפרוש עוד 22 שופטים ורשמים בכירים, וכן יש לאייש 11 תקנים חדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי - כלומר יש צורך במינוי 54 שופטים ורשמים. כמו כן, בשנת 2024 צפויים לפרוש 18 שופטים ורשמים נוספים, וכן יש לאייש 41 תקנים חדשים שהתקבלו במסגרת הסיכום התקציבי (סך של עוד 59 תקנים).
לצד הדיון באי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, בג"ץ כבר דן בספטמבר בשתי עתירות נוספות שנוגעות לשורש העימותים המשפטיים-פוליטיים - העתירות בנוגע לחוק לביטול עילת הסבירות ולחוק הנבצרות. בחוק לביטול עילת הסבירות בג"ץ דן לראשונה בהרכב מלא של 15 שופטים, וגם חוק הנבצרות נידון בהרכב מורחב של 11 שופטים.
חיות בדיון על החוק לביטול עילת הסבירות
(צילום: לע"מ)
השופטת ענת ברון תפרוש מהעליון ארבעה ימים לפני חיות, אך שתי השופטות ישבו בהרכבים שדנו בשני החוקים המדוברים. אם כן, ההערכה היא ששתי הפסיקות צפויות להתקבל עד אמצע ינואר - מאחר ששופטים יכולים לכתוב פסקי דין עד שלושה חודשים לאחר פרישתם.
