בעיר דניפרו שבאוקראינה עלה היום (ב') ל-40 מניין ההרוגים בבניין המגורים שנפגע בסוף השבוע במהלך הפצצה רוסית. יותר מ-30 בני אדם עדיין נעדרים, ויש חשש כבד כי הם קבורים בין שרידי הבניין, שכמה מקומותיו קרסו בעקבות הפגיעה. היום, אחרי שתיקה בת יומיים בנוגע לתקרית, טענה רוסיה כי היא עצמה לא כיוונה טילים לעבר הבניין – והאשימה במרומז כי טיל יירוט אוקראיני הוא שפגע בו וגרם לאסון.
המלחמה באוקראינה – עדכונים אחרונים:
• הפצצת הבניין בדניפרו: "ניצולים שולחים SMS מההריסות"
• בריטניה תשלח לאוקראינה טנקים מתקדמים
• רימון חי הוצא מגופו של חייל אוקראיני
• הקרב על "עיירת המלח" בדונבאס
החיפוש אחר הנעדרים ומצבה של הקהילה היהודית באוקראינה: אולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
במגדל המגורים בדניפרו, שכלל תשע קומות, גרו כ-1,700 בני אדם, והפגיעה בו היא הקטלנית ביותר נגד אזרחים אוקראינים זה למעלה מחצי שנה. מלבד ההרוגים והנעדרים עוד 75 בני אדם נפצעו באירוע, וגורמים רשמיים באוקראינה מודים כי הסיכוי למצוא ניצולים נוספים קלוש. הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי הבטיח היום כי כך או כך החיפושים יימשכו כל עוד יש סיכוי, ולו הקטן ביותר, למצוא עוד אנשים בחיים.
הממשלה בקייב מדגישה כי רוסיה הפציצה את בניין המגורים אף שלא היה בו שום נכס צבאי, ובמערב הועלתה ההשערה שהרוסים ניסו לתקוף מתקן אנרגיה השוכן בסמוך, ופגעו בבניין בשוגג. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב נשאל היום על הפגיעה, והשיב כי צבא רוסיה אינו תוקף בנייני מגורים – אף שמוסקבה פגעה במאות אם לא אלפי בניינים כאלה מתחילת המלחמה. בתשובתו העלה פסקוב את הטענה כי הבניין נפגע מטיל יירוט שירו כוחות ההגנה האווירית של אוקראינה. קייב מצדה טוענת כי אין לה שום דרך ליירט טילים מהסוג שנורה לעבר הבניין.
14 צפייה בגלריה
קייב: "אין לנו דרך ליירט טילים כמו שרוסיה ירתה לבניין". המחלצים בדניפרו, היום
(צילום: AP )
בינתיים נמשכת הלחימה בשלל אזורים אחרים ברחבי אוקראינה, אם כי נראה כי תמונת המצב קפואה בעיקרה – ואף אחד מהצדדים אינו רושם הישג אסטרטגי שייחשב לפריצת דרך. ברוסיה אמנם טענו בסוף השבוע כי השלימו את כיבושה של עיירת מכרות המלח סולדר שבמחוז דונייצק, אך גם אם יש ממש בדברים, מדובר בעיקר בהישג מורלי עבורם, אחרי חודשים של תבוסות והשפלות בשדה הקרב. לפי דיווחים, רוסיה גם שילמה על כך מחיר דמים כבד, והמוני חיילים רוסים ואוקראינים נהרגו בעיירה. צבא אוקראינה טוען כי טרם נסוג ממנה לגמרי.
בעיר חרסון שבדרום אוקראינה, שממנה נאלץ צבא רוסיה לסגת בבושת פנים בנובמבר האחרון, נהרגו ביממה האחרונה שלושה בני אדם בהפגזות רוסיות, ועוד 14 נפצעו. לפי האוקראינים, בהפצצות שם נפגעו גם בית חולים, מרכז לילדים נכים ובתי מגורים. חמישה בני אדם נפצעו בהפצצה רוסית בזפוריז'יה, ונזק נגרם שם לתשתיות. רוסיה מנגד הודיעה כי יירטה שבעה מל"טים סמוך לנמל סבסטופול שבחצי האי קרים, שאותו כבשה מידי אוקראינה ב-2014. לאחרונה התרבו תקיפות המל"טים נגד יעדים צבאיים בעומק רוסיה, ואף שאוקראינה אינה מודה בכך – לפי ההערכות היא האחראית למעשים. נמל סבסטופול שלידו יורטו היום כלי הטיס משרת את צי הים השחור של רוסיה.
"פוטין נערך לפעולה נחרצת בתוך 6 חודשים"
בקייב ובמערב מעריכים כי הסטטוס קוו בשדה הקרב לא יישמר לאורך זמן, וכי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מכין בימים אלה את צבאו למתקפה חדשה וגדולה על אוקראינה, שתתבצע בתוך כמה שבועות, אולי בתחילת האביב. באוקראינה מזהירים כי יש חשש הולך וגובר שפוטין ישכנע את שליט בלארוס אלכסנדר לוקשנקו להצטרף למלחמה, ולשלוח גם את צבאו לעומק אוקראינה כדי להכניע את הממשלה בקייב.
היום החל בבלארוס עוד תרגיל משותף של צבאות בלארוס ורוסיה, ומשרד ההגנה במינסק מסר שהוא יימשך עד 1 בפברואר. הפעם מדובר בתרגיל של חילות האוויר של השתיים, ולרגל קיומו שלחה רוסיה מטוסי קרב למדינה. ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה, נזכיר, אירחה בלארוס כוחות רוסיים למה שהיא ומוסקבה ניסו להציג כ"תרגיל צבאי משותף", אך בפועל – כפי שצפו במערב – שימש המהלך את רוסיה כדי לפלוש לאוקראינה משטח בלארוס, שכנתה של אוקראינה מצפון.
המכון לחקר המלחמה בוושינגטון פרסם היום דו"ח שלפיו הוא מזהה סימנים לכך שהקרמלין נערך לביצוע "פעולה אסטרטגית נחרצת בששת החודשים הקרובים, פעולה שמטרתה ליטול את היוזמה ולשים קץ לשרשרת ההצלחות המבצעיות הנוכחיות של אוקראינה". בדו"ח צוינו הדיווחים האחרונים שלפיהם צבא רוסיה נערך ברצינות לגייס המוני חיילים, להגביר את ייצור הנשק ולבצע שינויים במבנה הפיקודי שלו. המכון קובע לפיכך כי על בעלות בריתה של אוקראינה במערב להיערך לסיוע ארוך טווח לקייב.
ההכנות להגשת סיוע שכזה ספגו היום טלטלה, כששרת ההגנה של גרמניה כירסטין למברכט התפטרה מתפקידה. התפטרותה של למברכט באה שלושה ימים לפני הפגישה שהיא אמורה לקיים בגרמניה עם שר ההגנה האמריקני, לויד אוסטין, ושבה צפוי אוסטין ללחוץ על ברלין להגביר את הסיוע הצבאי שלה לקייב, ובעיקר לאפשר העברת טנקי "לאופרד" גרמניים לידי הצבא האוקראיני.
אחרי שבתחילת המלחמה סירבה גרמניה לספק לאוקראינה סיוע צבאי משמעותי, בחודשים האחרונים היא מזרימה סיוע כזה ביתר שאת, ובין השאר מסרה לצבא אוקראינה 40 כלי רכב משוריינים מסוג "מרדר", סוללת פטריוט, טילי הוביצר וטילי קרקע-אוויר מסוג IRIS-T. עם זאת, בכל הקשור לסיוע הצבאי היא עדיין נראית הססנית יותר ממדינות כמו ארה"ב ובריטניה, ואת שותפותיה במערב מטריד במיוחד סירובה לאפשר העברה של טנקי "לאופרד" לקייב.
זיקוקים, 5,000 קסדות ותמונה לאינסטגרם
טנקי "לאופרד" הם טנקים מתוצרת גרמניה שנחשבים לטנקים המערביים המתאימים ביותר לכוחות השריון האוקראיניים, וצבא אוקראינה מתעקש כי הם יוכלו לשפר דרמטית את ביצועיו בשדה הקרב. מדינות במזרח אירופה ובמרכזה החברות בנאט"ו מסתמכות בעיקר על טנקים מסוג זה, ויש בהן מי שמוכנות להעביר לידי אוקראינה חלק מטנקי ה"לאופרד" שקנו מגרמניה – אך לשם כך הן זקוקות לאישור גרמני. פולין ופינלנד (שטרם הצטרפה רשמית לנאט"ו) כבר הביעו פומבית נכונות לעשות זאת.
סירובה של גרמניה לאשר את הספקת הטנקים האלה לעת עתה באה בצל האזהרות של רוסיה מהעמקת המעורבות של האירופית והאמריקנית במלחמה. בסוף השבוע הייתה בריטניה למדינה הראשונה במערב ששוברת את הטאבו על הספקת טנקים לאוקראינה, כשהודיעה כי תמסור לידי הצבא האוקראיני טנקים מסוג "צ'לנג'ר", והיום הזהיר אותה דובר הקרמלין פסקוב כי הטנקים הבריטיים "יישרפו כמו השאר". מוסקבה מאשימה את המערב כי בהעברת הנשק לאוקראינה הוא רק מסלים את העימות, אף כי היא טוענת שמשלוח הטנקים לא ישפיע על מהלך המלחמה.
התפטרותה של השרה הגרמנית למברכט באה בשעה שמבקריה מאשימים אותה כי נכשלה בפרויקט השיקום של צבא גרמניה, שהוכרז בשנה שעברה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. אחרי הפלישה הרוסית, כשהאיום הנשקף מפוטין הורגש היטב בכל אירופה, הקצתה גרמניה 100 מיליארד אירו לשדרוג הצבא, שבמשך שנים סבל מהזנחה ומציוד הולך ומתיישן, אך לפי דיווחים הפרויקט הזה מתקדם בעצלתיים.
הביקורת על למברכט גברה עוד יותר בעקבות סרטון שפרסמה בערב השנה החדשה ושנתפס כפוגעני: בסרטון חובבני-משהו שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה נראתה למברכט מדברת מרחוב בברלין כשברקע פיצוצי זיקוקים מחרישי-אוזניים, והיא נשמעת רק בקושי. מבעד לרעש אפשר לשמוע אותה מדברת על צדדים חיוביים לכאורה במלחמה באוקראינה: "איזו שנה הייתה 2022? היא עימתה אותנו עם שלל אתגרים יוצאי דופן. מלחמה מתנהלת באמצע אירופה. מנקודת מבטי, בהקשר הזה היו הרבה חוויות מיוחדות, הרבה מפגשים עם אנשים מעניינים ונהדרים". רבים ראו בדבריה סימן לניתוק ולחוסר רגישות כלפי סבל האוקראינים.
הסרטון מליל השנה החדשה שעורר ביקורת על למברכט:
מאז כניסתה לתפקיד הספיקה למברכט להסתבך בכמה פרשות יח"צ ודוֹברוּת. בינואר 2022 עוררה למשל ביקורת כשבעוד אוקראינה מבקשת סיוע צבאי נגד רוסיה, היא הודיעה שגרמניה תשלח לקייב 5,000 קסדות, ואף שמדובר בסיוע צנוע למדי, בלשון המעטה, התגאתה: "זה סימן ברור מאוד שאנחנו עומדים לצדכם". הדברים עוררו ביקורת חריפה ביותר באוקראינה.
באפריל אשתקד ספגה למברכט ביקורת כשלקחה את בנה בן ה-21 לטיסה במסוק צבאי, והדבר נודע כשהוא פרסם תמונה של הטיסה באינסטגרם – תמונה שהיא צילמה בעצמה. לשכת למברכט מסרה כי היא ביקשה אישור לטיסה ושילמה בעצמה את עלותה, אך מבקריה טענו כי זו הוכחה לכושר השיפוט הלקוי שלה.
