אז מתברר שבישראל 2022 כבר אי-אפשר לרקוד בחתונה בלי לדרוך על איזה מטען צד (צד פוליטי, כמובן), כפי שלמד על בשרו השבוע יו"ר יהדות התורה, שחיתן את נכדתו תמר.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כנהוג בחתונות חרדיות, הגיעו החברים הרבים של הזוג המאושר לאולמי "ארמונות חן" שבבני-ברק אחרי הגשת המנות (הם באים לשמח ולא כדי לאכול): עשרות בחורים מישיבת "נתיבות חכמה", שבה לומד החתן אשר קרקובר, ובצד השני של האולם, מאחורי פרגוד ההפרדה - חברותיה של הכלה שלמדו איתה במסלול החרדי ללימודי תכנות בסמינר "וולף".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שם, ברחבת הנשים, התחולל המחול שהפך את החתונה ל"תקרית": בסרטון בן 32 שניות, שזכה לעשרות אלפי צפיות ברשתות, נראתה שרת התחבורה מרב מיכאלי משתתפת במעגל פרטי של בנות משפחת גפני ורוקדת לצלילי הגרסה המקפיצה של השיר החסידי "צמאה לך נפשי", כשרק המכנסיים השחורים מבדילים אותה מהנשים החרדיות שסביבה. היה זה אקט של שמחה משותפת והורדת מחיצות. לא בין גברים לנשים חלילה, חמור מזה - בין שני מחנות פוליטיים שהפכו לאויבים.
התגובות לסרטון היו חריפות וכוונו נגד גפני שלטענת המתנגדים מפגין קרבה מסוכנת למחנה "רק לא ביבי", בניגוד לרצון מצביעיו, ועוד עם מיכאלי שהפכה ל"סדין אדום" ברחוב החרדי.
"היא רוקדת על הדם!", תקפו אותו בטוויטר. "מישהו שכח בלשכה של גפני שמרב מיכאלי היא זו שגוזלת את האוכל מהפה של ילדי הערים החרדיות, בגלל הרפורמה שלה בתחבורה הציבורית?" חברים ממפלגתו צוטטו באנונימיות נגד ההזמנה של מיכאלי וגם בש"ס לא החמיצו את ההזדמנות לעקוץ. הגדיל לעשות ח"כ מיכאל מלכיאלי שבראיון לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" אמר: "לא מזמינים ומכבדים אנשים ששורפים לך את הבית עם הילדים יחד".
משה גפני, קודם כל מזל טוב.
"תודה רבה. בימים אחרים בכלל לא היו יודעים שהיא מתחתנת, איזה דור אנחנו חיים בו".
האם אתה מכבד ומזמין אנשים ששורפים לך את הבית עם הילדים בתוכו?
"אני איש שמדבר עם כולם. כיהודי זה מה שראוי. תמיד הזמנתי את כל האנשים שאני עובד איתם, גם אלה שאני חולק עליהם פוליטית. שום חידוש לא היה פה, רק זה שפתאום בא מישהו ומצלם שמרב מיכאלי רוקדת".
מי צילם?
"אין לי מושג. כולם מצלמים היום, כל הזמן. זה לא יצא מאיתנו, אני גם לא חשבתי שזה אמור לצאת. מרב מיכאלי נהייתה חברה של אשתי דרכי והיא גם ביקרה אצלנו בבית. ביני לבינה יש תהום אידיאולוגית פעורה ממש, לא סתם. אבל מה זה סותר את זה שאני יכול לכבד אותה ולהזמין אותה לחתונה של הנכדה שלי?"
ש"ס אומרת שזה לא לגיטימי. גם אנשים במחנה שלך.
"אם הגענו למצב שכבר אי-אפשר להשתתף בשמחות אחד של השני, אנחנו בבעיה גדולה. אגב זה היה המצב גם בשמחות של אנשי ש"ס. אני זוכר שבאירועים שלהם הגיעו מוזמנים מכל הכיוונים, כל האנשים שאני הזמנתי".
דרעי לא היה בחתונה. הוא הוזמן?
"בטח. אני הזמנתי אותו באופן אישי".
הוא הודיע למה הוא לא בא?
"לא. כנראה שהיו לו דברים יותר דחופים".
גפני, ותיק חברי הכנסת, מכהן ברציפות מאז שנת 1988 למעט שתי תקופות קצרות שבהן התפטר במסגרת הסכמי רוטציה במפלגתו. הוא בכיר הפוליטיקאים ממפלגת דגל התורה הליטאית ומעמדו שם כמעט ללא עוררין.
באגודת ישראל, המפלגה השנייה בסיעה החרדית, התבצעו לאחרונה חילופים בצמרת: יעקב ליצמן התפטר ובמקומו ימונה יצחק גולדקנופף להיות ראשון מבין החסידים. לפי ההסכמים האחרונים ביהדות התורה, מעתה בכל מערכת בחירות יעמוד זרם אחר בראש, פעם חסידי ופעם ליטאי והפעם תור החסידים. בסביבת גפני טוענים לעומת זאת שהוא לא מתכוון לפנות את הכיסא, מאחר שהכנסת הנוכחית כיהנה רק קצת יותר משנה.
הזרם החסידי, הקטן והחלש יותר, זיהה השבוע את ההזדמנות: גולדקנופף כבר הסתער על הריקודים של מיכאלי כדי לתקוף את גפני, אולי כדי לחזק את כוחו בקרב על הבכורה. "אני יודע מה מעשיה ואני יודע שהיא בעד תחבורה ציבורית בשבת", הצהיר, "אני לא הייתי מזמין אותה לשמחה שלי".
הפתיחות שאותה הוא מגלה כלפי מגעים עם מחנה מתנגדי נתניהו מקוממת עליו רבים מהציבור החרדי. "עם כל הכבוד, אני עושה מה שקודמיי עשו", טוען גפני. "ח"כ שלמה לורנץ ז"ל, שהיה איש אגודת ישראל, הזמין לחתונה של הבן שלו בבני-ברק את שולמית אלוני. לא פחות ולא יותר. היא הייתה סמל של מלחמה ביהדות והיא הייתה בחתונה".
אבל אז לא הייתה מחאה כמו שיש היום.
"גם אצלי בחתונות הקודמות כשהזמנתי לא הייתה מחאה".
אז זה מראה שאנחנו היום במקום אחר.
"אנחנו במקום נורא. זאת הרגשה רעה וזה צריך להדליק נורות אדומות. יש מקום לחשש. אני מקווה שזה ייעצר".
זה ייעצר מעצמו?
"אני בכל אופן לא מתכוון לשנות את דרכי. עכשיו מתחילים דיונים בציבור החרדי, 'גפני צודק, גפני לא צודק'. יש יותר שאומרים שאני צודק. כשאני מזמין ומכבד את האנשים הם מגיעים לחתונה ועומדים בקריטריונים שלי של הפרדה בין נשים לגברים. הם יושבים בבית שלי ויודעים לכבד".
השאלה אם תשנה את דרכיך הפוליטיות שאולי מובילות למצב הזה. אם אתה דבק רק במחנה נתניהו, יכול להיות שזה ראשיתו של התהליך שבסופו יש חוסר לגיטימיות להזמין לחתונה את הצד הפוליטי השני.
"אנחנו מפלגה ככל המפלגות. תמיד דאגו להדביק לנו את התדמית שאם רק ייתנו לנו כסף אנחנו נעבור ממחנה למחנה. מה שלא היה אף פעם נכון, זאת הייתה עלילה. יש לנו עקרונות ואנחנו הולכים עם העקרונות שלנו שהם לדבוק בציבור המסורתי. זה לא שאנחנו הולכים עם הליכוד והולכים עם נתניהו. אנחנו הולכים איתם בגלל ששם נמצא הציבור המסורתי".
אבל אם תחשבו על החיבורים שלכם מחדש, אולי יש לכם דרך להפסיק את הקרע שמסתמן פה.
"אנחנו לא נשנה את זה. בגלל שאולי ככה אנחנו נקרב לבבות? אנחנו לא נקרב שום לבבות. אנחנו הולכים עם הציבור המסורתי גם אם הוא היה במפלגה אחרת - והוא לא במפלגה אחרת - אז אנחנו איתו כשהוא בליכוד. כבלוק, אנחנו יחד עם הליכוד, עם ש"ס ועם הציונות הדתית. אני רציתי שגם גדעון סער יהיה בבלוק הזה אבל לא הצלחתי".
מי שרצה הוכחה לדעתו של הציבור החרדי, או לפחות של הנתח הצעיר והקולני שבו, על נתניהו, מצא אותה בסרטון אחר. כשהגיע ראש האופוזיציה לבני-ברק להשתתף בשמחת שבע ברכות לרגל נישואי נכדתו של גפני, הריעו לו עשרות בחורי ישיבות צעירים שקראו "ביבי המלך" ושרו "ביבי מלך ישראל חי וקיים".
בתגובה שלף מהארכיון "יתד נאמן" - ביטאון מפלגת דגל התורה - מכתב של הרב חיים קרליץ שתוקף את מעריצי נתניהו המכונה שם "כופר" ו"רשע". המכתב שפורסם בעמוד הראשון תחת הכותרת "אוי לאותה בושה" כוון גם נגד מי שהזמין את נתניהו לאירוע.
מה אתה אומר על ההערצה שבה נתניהו התקבל בבני-ברק?
"אני לא אוהב את זה אבל זאת לא פעם ראשונה. אגב זה לא דבר חדש, זה גם היה עם בגין. אני לא אוהב את ההתלהבות הזאת של הנערים. הציבור החרדי מחונך להעריץ גדולי תורה ורבנים ולא פוליטיקאים".
אולי אתה לא אוהב כי זה מאיים עליכם פוליטית?
"אני לא מפחד מהצבעה אליו, אני פשוט לא אוהב את הצורה הזאת של הערצה. לא צריך להעריץ מישהו כזה. אפשר להיות שותף שלו, לתמוך בו, אבל לא להעריץ אותו".
עד לפני שבוע ויום גפני עוד היה עסוק בדילוגים. זאת לא פעולה פשוטה ליהודי בן 70 שכבר עבר אירוע לב. אבל המציאות שבה יש אפס אמון בין גדעון סער לבנימין נתניהו, הכריחה אותו. מבין כל בוגרי הקואליציות האחרונות של נתניהו, הוא היחיד שנותר בקשר עם כל הצדדים והייתה לו מטרת-על: למנוע בחירות שהוא מאוד לא רצה בהן.
"ללכת לבחירות מבחינתי זה דבר נורא וגם רוב הציבור לא רצה בזה", הוא מסביר. "בעיקר כשלא בטוח שתוצאות של בחירות נוספות ישנו את המצב. יש בכנסת הזאת רוב למחנה שאני משתייך אליו - הגוש הדתי, האמוני, הימני, החרדי - ניסיתי לדבר עם כולם שם, עם כל מי שאפשר, שבמקום להכריז על בחירות, שיצטרפו לממשלה חלופית בראשות נתניהו ולא הצלחתי בזה. חוסר האמון כבד מנשוא".
במה התבטאו הניסיונות שלך, הלכת לגדעון סער?
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים אבל כן, הבאתי הצעות שהיו יכולות להיות הרבה יותר טובות ומשתלמות מבחירות אבל זה לא הלך. היה איזה שלב שחשבתי שיש סיכוי, התחלתי לקבל תשובות שהיו על סף החיוביות אבל זה לא צלח".
הצעת לסער "בוא אתה תהיה ראש ממשלה"?
"אני לא הייתי מעורב בדבר כזה. היה מדובר על ממשלת חירום. לא הייתי מעורב בהצעה לגדעון שיהיה ראש ממשלה אבל שמעתי שזאת הייתה אפשרות".
מבחינת גפני יש אדם אחד ויחיד שעל כתפיו רובצת האחריות ללופ הפוליטי האינסופי שבו אנחנו תקועים: שר האוצר אביגדור ליברמן. כשליברמן שבר את גוש הימין-חרדים הקלאסי, בתפיסה של גפני הוא בגד גם בו אישית. כשהוא מדבר על ליברמן יוצא ממנו כעס גולמי. בכל זאת, לא כל פוליטיקאי זכה שגפני ייקח אותו יד ביד אל ראש התור הארוך לקבלת ברכה מהרב קנייבסקי.
"הסיבה שאנחנו הולכים לבחירות פעם אחר פעם אחר פעם, זה איווט ליברמן, חוץ מזה שאני לא סובל אותו. הוא היה שר ביטחון, הוא פרש, כתוצאה מזה הוא גם שבר את הקואליציה וגם שבר את הגוש הזה. הוא יצר את הדינמיקה הזאת שכל הזמן הולכים לבחירות. מכאן התחיל כדור השלג להתגלגל".
זה מעשה לא לגיטימי לפרוש מקואליציה?
"לא אמרתי לגיטימי או לא. אני חושב שמה שהוא עושה היום זה מעשים לא לגיטימיים, אבל לפרוש מקואליציה זה דבר שמותר לו בפוליטיקה. פוליטיקה זאת לא מילה מגונה, השאלה אם משתמשים איתה לצרכים של כלל ישראל.
"ליברמן יצר את הדינמיקה שאנחנו לא מצליחים לצאת ממנה. הוא פרש בגלל סיבות שאני חושב שאני יודע מה הן, אלו סיבות שהן בוודאי לא לאומיות ולא ממלכתיות. סיבות שהן כנראה לא שייכות לקטגוריות האלה".
לאיזה קטגוריה הן כן משתייכות?
"אני לא יודע. מה היה בינו לבין נתניהו? לפי השמועה הוא מאשים את נתניהו בכל מיני דברים שעשה נגדו".
בעניינים המשפטיים שלו?
"כן. בגלל סיבות שאני לא יודע לתאר אותן בדיוק או שעוד לא הגיע הזמן שאני אתאר אותן בדיוק, הוא החליט ללכת למהלך עקום לחלוטין. ברור שזה שהוא קם פתאום והתפטר ושבר את הגוש וגרם לכך שיהיו בחירות פעם אחר פעם, זה לא מסיבות ממלכתיות".
מטעמו של שר האוצר, אביגדור ליברמן נמסר: "אחרי שאיבד את הכיסא שכל כך אהב, כיסא יו"ר ועדת הכספים, אני יכול להבין את המרירות והתסכול של ח"כ גפני. מעניין לגלות שאחרי שנה באופוזיציה, התחושות האלה התפתחו לכיוון של הזיות ודמיון חולני".
"האיש הזה היה שר בכיר בממשלות רבות - אין לו שום רזומה שהוא עשה משהו", ממשיך גפני לתקוף. "הוא עכשיו שר אוצר. הוא לא יכול להצביע על דבר אחד שעשה שמועיל לכלכלה - הוריד את מחירי הדירות, הוריד את יוקר המחיה? הוא לא עשה כלום. זה הלא-לגיטימיות שלו. הוא, כל מה שהיה לו בראש זה ללכת נגד נתניהו. כשהוא הולך נגד נתניהו לבד זה לא מספיק אז הוא הכניס גם את החרדים. אנחנו הפכנו להיות ה'שעיר לעזאזל' שלו על אף שהוא היה חבר שלנו בעבר".
במה התבטאה החברות?
"בכל דבר. הלכנו לבחירות מוניציפליות יחד. כשהוא היה תחת משפט, הלכתי איתו לבקשתו לרב קנייבסקי לקבל ברכה".
הוא ביקש לקבל ברכה?
"מה, אני סוחב אנשים לרבנים? ודאי שהוא ביקש. הוא בא עם עורך הדין שלו. אחרי שהוא יצא הוא אמר לי שהוא נמצא אצל אדמו"רים ואצל רבנים אבל פה הוא ראה את השכינה. סיפרתי את זה אחר כך לרב. לרב היה הומור, אז הוא ענה 'מאיפה ליברמן יודע איך נראית השכינה?' פתאום הוא לא מאמין בכלום, פתאום הוא זורק את הכול, פתאום הוא מתבטא על הציבור החרדי באופן כזה שאני לא מבין איך לא קורעים אותו על זה. האיש מדבר כמו פרחח".
אז אתה בקשר עם כולם בפוליטיקה חוץ מליברמן?
"יש שלושה אנשים שאני לא מדבר איתם והם גם כנראה לא מדברים איתי. איווט ליברמן, מתן כהנא ויועז הנדל. זה סוג אנשים שנכנסו לתוך הקרביים של הציבור החרדי באופן לא יפה, לא הגון, נכנסו לתוך אורח החיים שלנו. הם חושבים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים בשעה שהם אפילו לא מפלגה גדולה, ואף אחד לא יודע איזה ציבור עומד מאחוריהם. אין לי עסק איתם".
זה ברמה כזאת שאתם אומרים לגנץ אל תיקח אותם אליך למפלגה כי אז לא נוכל לעבוד יחד?
"אנחנו לא אומרים. שכל אחד יעשה את החשבון שלו. אנחנו איתם לא יכולים להיות ביחד אבל אנחנו לא אומרים 'אם תיקחו אותם, אנחנו לא נלך איתכם'. אלה אנשים שהתערבו באופן גס ומחפיר בתוך אורחות החיים שלנו באופן שלא היה אף פעם, וגם מה המשקל הסגולי שלהם? בשם מי הם מדברים שהם יכולים ככה להתערב בתוך החיים של הציבור החרדי שהוא הרבה יותר גדול מהציבור שאין להם בכלל?
"אני לא יכולתי לראות את התמונה הזאת שיושב יועז הנדל כמו פריץ. מגיעים אליו מנהיגי קהילות בישראל, שעשרות אלפים נשמעים לקולם. מגיעים אליו האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב פינקל, ראש ישיבת מיר, לדבר להתחנן אליו על הנושא שנוגע לאורחות החיים שלנו. הוא יושב ככה רגל על רגל, בלי כיפה, ומדבר אליהם בשחצנות כזאת. אני לא יכול לדבר איתו. זהו".
יש שם אחד שגפני לא הזכיר בתוך שלושת המוחרמים שלו בכנסת - זה שלפני כמה שנים נגע קלות ביעקב ליצמן כשחלף על פניו במליאה, וליצמן צולם כשהוא מנקה מיד את מעילו בבעתה, האיש שהפך לפני שבוע לראש ממשלה, יאיר לפיד.
גפני לא מסתיר שיש לו קשר כלשהו עם לפיד, אבל דבק בכך שאין לראות בזה שום סימנים למה שיקרה בשדה הפוליטי.
היו מגעים עם יאיר לפיד שיגיע לחתונה?
"אני נפגשתי איתו שבוע קודם לכן על פי בקשתו. ואז הייתה החתונה. העוזרים שלי והעוזרים שלו דיברו שהוא יבוא או לא יבוא, אני לא התערבתי בזה. אבל זה היה בלתי אפשרי שהוא יבוא בגלל בעיות אבטחה".
ואם מבחינה אבטחתית לא הייתה בעיה?
"הזמנתי אותו ואם הוא היה מחליט לבוא - הייתי מכבד אותו. בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם, היחידה לאבטחת אישים לא נתנה, טובת העניין שבסוף הוא לא בא וזה בסדר. הוא בירך אותי בטלפון וזהו".
נגיד שלפיד כן היה בא, האם זה רק עניין סמלי או שיש לזה גם איזושהי משמעות פוליטית?
"זאת השאלה הכי מעליבה שאני נשאל. זה כאילו שכל מה שאני מדבר לא רציני. על פי הוראת רבותיי, אני הולך עם הימין בגלל שהציבור המסורתי שם. מי שחושב שאני איש לא רציני יכול להגיד, 'לפיד בא אליך לחתונה אז אתה תלך איתו לקואליציה', או 'הוא דיבר איתך בטלפון אז אתם תקבלו משהו'. מה פתאום, האידיאולוגיה שלי פתאום השתנתה?"
הסערה הגדולה קמה סביב מיכאלי שחברה במה שאתה וחבריך מכנים "הממשלה הרעה הזאת", אבל כשיום למחרת חבר יותר בכיר ממנה באותה ממשלה, בני גנץ, הגיע לשבע ברכות, הוא התקבל שם בכבוד מלכים.
"הנושא האישי לא קשור בכלל לעניין הזה. הלכתי עם הימין בשנים עברו גם כשהייתי חבר של אנשים בשמאל. במסקנה זה לא שינה כלום. אנחנו חונכנו לכבד אנשים. במציאות הציבורית נלך עם מי שאידיאולוגית אנחנו איתו".
מובן שבהוראת רבותיך אתה לא מוותר על הבלוק, אבל למה שלא תפעל לצרף אליו גורמים מהמחנה השני?
"עכשיו זה בחירות. יכול להיות שאני אעשה את זה כשיהיו תוצאות שמאפשרות או מחייבות לעשות דברים כאלה. נדבר אז. היום אני עובד בשביל יהדות התורה, לא אומר בוא נצרף עוד אחרים".
אם אתה רואה שלנתניהו אין 61, אתה אומר לו "זוז הצידה"?
"קודם כל אני מקווה שננצח, יכול להיות שיותר אנשים יצביעו אצלנו ובליכוד אחרי שראו איזו ממשלה רעה יכולה לבוא לעולם. אם חס וחלילה זה לא יקרה, נצטרך לעשות חשבון מחדש, ניכנס לגדולי התורה, אני אדבר עם הליכוד ועם נתניהו ואז אני אתראיין אצלך עוד פעם אם תרצה".
שם אחר שגפני לא מזכיר הוא של ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט. "הוא עשה הרבה טעויות ובין היתר אני רואה את זה שהוא לא דיבר איתי כל השנה הזאת כטעות. בכל אופן אני עומד בראש מפלגה חרדית, מפלגה שנתנה יציבות לממשלות רבות. הוא אפילו לא דיבר איתי, ואיתי לא לדבר, צריך לעשות מאמץ (צוחק). אז הוא לא בקטגוריה של שום דבר. לא של אלה שאני מדבר איתם ולא בשל אלה שאני לא מדבר איתם. הוא לא מחוק ולא לא מחוק. הוא כלום".
אם הוא חוזר בסבב השישי?
"נדבר אז. אני חושב שהוא נזק גדול כראש ממשלה. אני חושב שהוא לא מתאים להיות ראש ממשלה ואני חושב שהוא עשה טעות כאדם דתי שהוא טס לפוטין בעיצומו של יום השבת".
זה מה שאתה זוכר לו מכל הקדנציה?
"כן, והקדוש ברוך הוא שילם לו על זה. הוא עף החוצה בבושות גדולות. היום אפשר רטרואקטיבית להבין למה הוא נסע בשבת? אדם דתי, עם כיפה, למה? אני לא מדבר על מדיניות החוץ שלו שהייתה שווה לכפרות. אני אז שתקתי כי הייתי בטוח שאם ראש ממשלה דתי נוסע לפוטין בשבת, בטח יש שם איזה פיקוח נפש מיידי. בסוף מתברר שכלום, סתם איזה יחסי ציבור כאלה. שייסע ביום שישי, שייסע במוצאי שבת, טיפש. ואלקין נוסע איתו. גם שר חובש כיפה. זה משהו נורא ואיום. אני לא מדבר על כל הדברים בניהול ענייני המדינה שאני יודע כמה הם כשלו בהם".
מה למשל?
"מחירי הדירות, יוקר המחיה, הפגיעה בחקלאים. תעבור נושא-נושא. אני הייתי יו"ר ועדת הכספים ואני יודע מה שהממשלה הזאת לא עשתה. אז אם אתה לא יודע להיות ראש ממשלה, לפחות תשמור שבת".
