כשלבכירי אמ"ן נודע ב-7 באוקטובר שהמחבלים של חמאס החלו לחטוף אזרחים לעזה, הם חששו לשלומו של קצין מודיעין בכיר: בקיבוץ כפר עזה שהה באותה העת בבית הוריו סרן גיא אדמוני, קצין בתפקיד רגיש באמ"ן. גיא היה מנותק קשר לפחות שלושה ימים - ולבסוף אותר ללא רוח חיים יחד עם אמו מיכל.
גיא ומיכל נורו למוות ונמצאו בממ"ד של הבית. גיא גר בשנים האחרונות בתל אביב, אך באותה שבת שחורה הגיע לבית הוריו בכפר עזה - הקיבוץ שבו גדל.
גיא למד בבית הספר האזורי שער הנגב. כשהיה בן 14 נשאל על ידי המורה שלו היכן הוא רואה את עצמו בעוד 20 שנה, והשיב: "או ראש ממשלה, או שאמות למען המולדת".
האם מיכל הייתה סופרת. היא עסקה בכתיבת רומנים, הוציאה לאור שני ספרים ולאחרונה סיימה לכתוב את הרומן השלישי שלה. לפני 15 שנה עברה ניתוח בגב. הניתוח לא הצליח, ומיכל נשארה נכה.
האב, דורון אדמוני, סיפר כי למרות הסבל והכאבים מיכל שמרה על אופטימיות. "היה לה חוש הומור, והיא הייתה אמא לביאה לגיא ולבתנו גלי, היום חיילת בחיל הים. מיכל הצילה את גלי. היא נתנה לה את האוטו שלה כדי שתוכל לנסוע לחבר שלה, ולכן היא לא הייתה באותה שבת".
"גיא ומיכל היו בבית, אני הייתי בחו"ל", אומר דורון, ומספר על החשש מחטיפה של גיא בגלל תפקידו באמ"ן. "התפללתי שלא יחטפו אותו כי אחרת זה היה אסון, בגלל התפקיד שלו. פחדתי שאם הם ידעו אז יענו אותו. התפללתי שהוא לא חטוף. הייתה היסטריה בצבא, מן הסתם. היה חוסר ודאות לגביו. אני עדכנתי את הצבא שהוא בכפר עזה. הייתה דאגה נוראית".
דורון סיפר שגיא תמיד דאג לאמו וטיפל בה. "את גיא ומיכל מצאו בממ"ד מחובקים. ידעתי שככה ימצאו אותם. אם למות יחד אז רק ככה מחובקים. היא לא עזבה אותו בחייה והוא לא עזב אותה, גם במותם", סיכם.
בקיץ האחרון, בטקס קבלת דרגת סרן, נאם אדמוני לצד ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה. בנאום סיפר על חמישה אנשים שאותם הגדיר כ"מגדלור" שלו: אורון שאול והדר גולדין, שמבחינת אדמוני "מייצגים את כל מה שמגן על הבית שלי בעוטף עזה", הסבים דוד ואהרון (הראשון עלה מתימן והתגייס לבריגדה היהודית, השני עלה מרומניה והתגייס לפלמ"ח) וברוניה – סבתה של זוגתו נועה, ניצולת שואה שנלחמה בנאצים.