לפני 10 ימים, נרצחה ש' בת ה-18, לפי החשד בידי רוני שומוב, שהיה בן זוגה. כחודש לפני כן, נרצחה בנסיבות דומות ליטל יעל מלניק בת ה-16. הרבה במשותף היה לשתי הנערות, מעבר לרצח שקטל את חייהן: שתיהן היו מוכרות לשירותי הרווחה ושולבו במוסדות חסות הנוער שמיועדים למתבגרים במצבי סיכון, ואת שתיהן המערכת כשלה מלהציל מהנסיבות הטרגיות שבסופו של דבר ככל הנראה הובילו למותן. בעל כורחן, הפכו הנערות לעוד סמל לקריסת מוסדות הטיפול בנוער.
2 צפייה בגלריה
הנרצחת ש', החשוד ברצח רוני שומוב. המערכת כשלה בהצלה
(צילום: אילנה קוריאל, מתוך אינסטגרם)
זה שנים ארוכות שאיגוד עובדי חסות הנוער בכוח לעובדים מתריע על קריסתה של רשות חסות הנוער, שאמונה על הטיפול בבני נוער בסיכון. "המסגרות מתקשות לקלוט עובדים", מספרת טלי אגרונוב, עובדת ברשות. "אנחנו לא מקבלים פניות למודעות דרושים שאנחנו מפרסמים, ומאוד קשה לנו למצוא אנשים איכותיים שיסכימו לעבור בשכר ובתנאים הללו. המשמעות היא שאנחנו מתמודדים עם חוסר במדריכים, ושוחקים את המדריכים הקיימים שנאלצים לעבוד שעות ארוכות כדי לפצות על הפער. המצב הזה בהכרח פוגע בנערים ומונע את הטיפול המיטבי בהם".
דו"ח חדש שפרסם האיגוד בשיתוף עם קרן ברל כצנלסון, מצביע על המצוקה. לפי הדו"ח, נכון לשנת 2020 זמן ההעסקה הממוצע של עובד במוסדות חסות הנוער עמד על פחות משנה. עוד עולה מהדו"ח כי שני שלישים מהמסגרות פועלות בהיקף של 50% מתקן כוח האדם. בעקבות פניית ynet, מסר משרד הרווחה כי המחסור הצטמצם לחוסר ב-20%.
מהדו"ח עולה עוד כי התקציב המיועד לבנייה ושיפוצים של מעונות לחסות הנוער ונוער בסיכון יעמוד על 34 מיליון שקל ב-2022, וזאת בהשוואה ל-51 מיליון שקל ב-2019. למעשה, התקציב יצטמצם ב-33%, וספק אם יצליח לענות על הצרכים בשטח ולמנוע את תנאי ההזנחה בחלק מהמסגרות.
"מדובר בנוער שמגיע ממציאות לא פשוטה - מסגרות שהעיפו אותם, ממשפחה שלא רוצה אותם והרבה פעמים אחרי טראומה", מסבירה אגרונוב. "בני נוער שאיבדו אמון בעולם המבוגר, ודווקא במסגרת הזו המבקשת לשקם את האמון שלהם ולחזק את ביטחונם העצמי, תחלופת העובדים גבוהה. התחלופה הזו מוסיפה לחוסר היציבות שאותו ממילא יש להם בחיים. עבור הנערות והנערים זו פגיעה ברצף הטיפולי".
נ', מדריכה לשעבר: "נערה מקבלת פלאשבקים של אונס, ואומרים לי להכניס אותה ל'חדר פסק זמן' שנועלים אותה בו, לפעמים 8 שעות"
ד"ר מיקי פלד, חוקר בקרן ברל כצנלסון, מוסיף: "לאורך שנים מעונות חסות הנוער היו החצר האחורית של משרד הרווחה, גם ברמה התקציבית וגם ברמה הניהולית. מלכתחילה, תקציב המשרד רחוק מאוד מלענות על הצרכים של כלל האוכלוסיות בטיפולו, ובמצב של רעב תקציבי תמידי כזה, רק מי שיודע לדחוף מקבל מענה, ולנערות והנערים בחסות הנוער לא היה מי שידחוף למענם".
"מקבלים כל אדם שיש לו דופק"
נ' ו-ד', שהיו מדריכים במסגרות שבהן הייתה משולבת ש' שנרצחה בבאר שבע, מספקים הצצה נדירה למציאות הקשה. "אנחנו הקול של הנערות השקופות בחברה, אבל אנחנו שקופים בעצמנו", מתארת נ'. "אי אפשר לקיים בית עם השכר הזה. העובדים במסגרות האלה מנוצלים. אנחנו מביאים את הלב שלנו ויוצאים עם כיס מרוקן. בגלל המחסור היו חודשים שיצא לי לעבוד 350 שעות בחודש. הבתים שלנו משלמים מחיר ואז אנשים מתייאשים ופורשים".
"אנחנו עובדים עם האוכלוסייה הכי קשה במדינת ישראל - נערות שנזרקו מכל המדרגות ואנחנו אמורים להחזיר אותן למעגל החיים הנורמטיביים התפקודי בחברה", היא מוסיפה. "כדי לגרום לזה לקרות צריך אנשים איכותיים, אבל בפועל בגלל המצוקה מקבלים פה לעבודה כל אדם שיש לו דופק. לא מלמדים אותם עם מה הם הולכים להתמודד".
החשוד ברצח בב"ש, רוני שומוב, דקות לאחר האירוע
נ' מזהירה כי גם בתפקידי הניהול עובדים אנשים לא-מקצועיים. "יכול להיות שאנחנו עושים פה טעויות, ואנחנו לא יודעים", היא אומרת. "יש פה נפשות וכל טעות היא קריטית. יש פה חיסכון על חשבונן. כואב לי להגיד את זה אבל אנחנו לא משקמים אותן ולא מטפלים בהן. טובת הנערות לא מעניינת אף אחד, הן נתון מספרי. ראיתי עשרות נערות וסיפורי ההצלחה הן אחוז בודד".
נ' מתארת שיטות טיפול חריגות, וציינה כי אף אחד לא מאבחן את אותן נערות או מעניק להן טיפול ייעודי. "כשנערה מקבלת פלאשבקים על אונס ואומרים לי להכניס אותה ל'חדר פסק זמן' – שזה חדר שכולו שטיח קיר ואנחנו נועלים אותן בו – אני לא חושבת שזה כלי טיפולי. היו לי נערות שהיו בחדר כזה שמונה שעות כי זה מה שהרכז אמר. זה כלי טיפולי או ענישתי? משחזרים להן את הטראומה במקום לטפל בהן".
ד' הוסיף כי "זה בעייתי מאוד שהאנשים שעובדים במסגרות האלה לא עוברים הכשרה מתאימה. אי אפשר לזרוק לתפקיד הזה ילדים בני 22 שלפני רגע היו נערים בעצמם, אבל זה מה שקורה. המחיר הוא איכות הטיפול".
ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים נמסר בתגובה: "בימים אלו יצאו המפעילים במבצע גיוס עובדים נרחב הכולל העלאת שכר, מענקים והשקעה בגיבוש, בהדרכות ובפעילות חברתית. משרד הרווחה והביטחון החברתי מוודא מול המפעילים שמלאכת איוש המשרות בכוח אדם מקצועי תתבצע בטווח הזמן הקצר ביותר האפשרי".
