יחידת משטרה חדשה הוקצתה עבור העבודות להקמת טורבינות הרוח ברמת הגולן, וכן למטרת מימוש פרויקטים לתשתיות נוספות. עבור הקמת היחידה, הכוללת 60 שוטרים בתקן מלא, ניידות משטרה ואמצעים מיוחדים, הוקצו 28 מיליון שקל.
אחרי ימים של עימותים בגליל ובגולן, ועל רקע איומי הדרוזים כי המשך העבודות להקמת טורבינות הרוח יוביל להסלמה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו כי היום לא יתקיימו עבודות בגולן. עם זאת, נראה כי את הפרויקט שעליו החליטה המדינה - בהשקעת מאות מיליונים של חברת "אנרג'יקס" - שעבר את כלל המשוכות המשפטיות והרגולטוריות, כבר אין אפשרות לבטל.
2 צפייה בגלריה
במערכת הפוליטית והביטחונית לא חזו את הצטרפות הדרוזים בגליל. ההפגנות בשבוע שעבר
(צילום: רויטרס, Avi Ohayon)
במשך חודשים לאורך השנה שעברה פעלו מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים דאז תומר לוטן וראש אגף תכנון הפורש ניצב דני קריבו להקמת כוח השיטור החדש שיהפוך מבצעי לראשונה עם התחלת העבודות בגולן. "המודיעין על הדרוזים היה קיים זה שנים", הסביר לוטן ל-ynet ול"ידיעות אחרונות" על העומד מאחורי כוח השיטור. "כשהבנו שהמשטרה תצטרך להתמודד עם האירוע המורכב ולהבטיח את היכולת לממש את המשימה הלאומית של המדינה שהחליטה להקים מערך לייצור חשמל מרוח בגולן, דרשה המשטרה משאבים לכך, ובמשך חודשים פעלנו כדי להגיע לכוח השיטור הייעודי".
מאז שנת 2020 סירבה המשטרה לאשר את העבודות באתר - על אף שעברו את כל המשוכות המשפטיות והתכנוניות - בשל החשש מתגובת הדרוזים המתנגדים להן, וחוסר המוכנות המבצעית להגנה על שלום הציבור והבטחת המשילות. בספטמבר 2022, בעקבות הבנות בין משרד האנרגיה לאוצר, שהקצו לכך 28 מיליון שקל, הוחלט להקים את הכוח שפרטיו נחשפים כעת לראשונה. חלק ניכר מהתקציב להקמת הכוח המשטרתי הייעודי שולם בידי חברת "אנרג'יקס". עם הניסיון הראשון להתחלת העבודות להכשרת השטח בדצמבר 2020, החברה הבינה כי היא זקוקה לכוח שיטור קבוע שיאבטח את העבודות מול המתנגדים מקרב תושבי הכפרים הדרוזים הסמוכים.
לפי מסמכי ההבנות להקמת כוח השיטור המיוחד לאבטחת העבודות, נקבע כי יגויסו למשטרה 60 שוטרים בתקן מלא ויירכשו לצורך עבודתם כלי רכב וציוד מבצעי. היחידה החדשה אמורה לפעול לתקופה של כ-16 חודשים עד לתום עבודות ההקמה, אך נראה כי הכוונה להשאירה כקבועה. בתוכנית העבודה להכשרת היחידה הייעודית עולה כי בתמורה לתקציבים שהתחייבו להקצות במשרד האנרגיה ובחברת "אנרגי'קס", מתחייבת המשטרה להציב כוח שיטור לצורך אכיפה ושמירה על הסדר הציבורי בזמן העבודות בשטח "במטרה למנוע נזק לגוף, לרכוש ועיכוב בעבודות". במשטרה הוסיפו כי "הקצאת הכוח תהא בהיקף הנדרש, בהתאם לאיומים הקיימים ולהערכת המצב המשטרתית".
הכוח החדש, שחלק ניכר מהתקנים שהוקצו להקמתו אוישו זה מכבר, פועל תחת הגדרת המשימה לאכיפת תשתיות. עם תום המשימה לליווי ואבטחת העבודה הסדירה באתר שבצפון הגולן, ימשיכו השוטרים לפעול תחת היחידה במנהל תיאום פעולות אכיפה - וילוו מעתה כל פרויקט תשתיות לאומיות שיעמוד בדרישה לאבטחת הקמתו - והגנה מפני מי שיבקש לפגוע בו. כמו כן, אבטחת היחידה תוקצה רק עבור פרויקט שהוגדר כבעל ערך לאומי, ולאחר שעבר את כל מסכת ההיתרים הנדרשים והמשוכות המשפטיות על פי חוק.
ניסיונות הדרוזים להשתלט על תחנת משטרה
(צילום: דוברות המשטרה)
לפי גורם במשטרה, הכוח הייעודי של השוטרים, המאומן גם למשימות מיוחדות כמו ליווי אישים בכירים, יוקפץ בעת הצורך, וכשיהיה פנוי ממשימות באתרי תשתיות לאומיות, ליווי פעולות אכיפה במימוש צווי הריסה וכדומה. במשטרה ציינו כי יחידת האכיפה המשטרתית החדשה כפופה לפיקוד הארגון ואינה עוסקת במשימות אבטחה אלא בתפקידי שיטור ואכיפה.
ההחלטה להתחיל את העבודות עם השלמת בניית מערך השיטור התקבלה בהוראת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ומפקד המחוז הצפוני ניצב שוקי תחאוכה, ולקראתן נערכו ישיבות חשאיות רבות במטרה לשמור על אפקט ההפתעה. שוטרי המחוז הצפוני צפו את המחאות בגולן וקיוו כי פיקוד המשטרה יעמוד איתן ולא ייכנע בפניהן, אך במערכת הפוליטית והביטחונית לא חזו כי אל המחאה יצטרפו גם הדרוזים בגליל. בשבוע הקרוב ינסו גורמים במשטרה ובמשרד ראש הממשלה להגיע להידברות, מתוך תקווה שהעבודות להקמת חוות הטורבינות יימשכו כמתכונן.
תת-אלוף (במיל') אמל אסעד, ממובילי המחאה בעדה הדרוזית, אמר בריאיון ל-ynet radio: "יש פה רתיחה, השטח בוער כבר כמה שנים מאז חוק הלאום, אפילו לפני כן. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעצור שנייה ולעשות חישוב מחדש. העדה הדרוזית היא חלומו הרטוב של כל מדינה, שיהיה לה מיעוט נאמן, שקט, לא מתלהם ולא עושה בעיות. במקום לקחת את העדה הזאת הקטנה, של מאה אלף איש, ולהפוך אותה לוויטרינה של המדינה, דורכים עליה כי אין לה כוח".
הוא ציין: "השר הזה, שקוראים לו השר לביטחון לאומי, הגיע לנכבדי העדה. ישבו איתו בערך שש שעות האנשים הכי מכובדים בעדה - מקצינים בכירים עד ראשי מועצות, כולל ראש העדה - ואמרו לו 'בוא תדחה את העבודות עד אחרי החג. בינתיים, אנחנו, השייחים הנכבדים, ננסה להגיע לפשרה. תן את ההזדמנות הזאת'. הוא כמובן רצה להראות את הפופוליסטיות שלו מול התקשורת, אז הוא יצא החוצה והתחיל לדבר שטויות, כמו שהוא עושה בדרך כלל, והתסיס את כל העדה הדרוזית. למה בכלל שולחים אלינו דבר כזה?".
מנגד, הוא התייחס לאלימות בהפגנות: "אוי למדינה שצריכה להיכנע לכוח ולנהל את האסטרטגיה שלה לפי מקרים ותגובות. לא חוסמים כבישים, לא משתמשים באלימות. אנחנו מדינת חוק, והדרוזים הם לא מעל החוק, הם בחוק עצמו. אנחנו אף פעם לא הפרנו את החוק, ושלא ייאלצו אותנו. אנחנו נגד אלימות, וקוראים לאזרחים כולם - גם הדרוזים, גם האחרים - לא חוסמים כבישים ולא משתמשים באלימות כדי להשיג זכויות".
(צילום: שמיר אלבז, ירון ברנר)
עורך הדין ראאד שנאן, מנכ"ל המועצה הדרוזית העליונה, הוסיף: "זו מחאה צודקת, לפעמים מחאות זה לא דבר נעים. חשוב להגיד, אנחנו מגנים בתוקף כל מעשה אלים כדי להביע מחאה. אני מקווה שנתכנס השבוע כדי לקדם כל מיני רעיונות ופתרונות יצירתיים שיסייעו לפתור את הפלונטר הזה, אבל אי אפשר להביא אלפי שוטרים דווקא לישובים הדרוזיים כדי לאבטח עבודות, כשהדברים טרם הוסדרו".
לדבריו, "יש פה עדה שלמה שהולכת במשך 75 שנה עם מדינת ישראל, מחפשת שוויון ואזרחות שווה על בסיס האזרחות ועיקרון מגילת העצמאות, ומבקשת שהזכויות שלה ימומשו 'על מלא'. אם נשב על הדברים, נוכל להגיע להסכמות. שום דבר לא ילך בכוח, במיוחד עם העדה הדרוזית".
