לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך, המתווכת בין המחקר האקדמי לעשייה החינוכית, פרסמה בימים האחרונים מסמך לבתי הספר שבו היא ממליצה להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים מ"משפחות לוחמות" חשופים לו. לפי המחקרים שהוצגו בסקירה, ילדי "משפחות לוחמות" חשופים יותר מילדים אחרים להשלכות הפסיכולוגיות, החברתיות והרגשיות של המלחמה.
המסמך מפרט כי בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער המושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים, ולכן מומלץ לבתי הספר לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים, ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים במוסד החינוכי ולהעניק סיוע אקדמי ונפשי למשפחות.
בסקירה שפרסמה הלשכה בנושא "מקומו של בית הספר בזמן חירום, תלמידים ממשפחות של משרתי צבא", צוין כי בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון.
הכותרת
נקרעים בין שדה הקרב למשפחה: מצוקת המילואימניקים
25:20
3 צפייה בגלריה
"בחברה הישראלית מקובל מאוד להעריך את המחיר שמשלם בן המשפחה הלוחם ומשפחתו"
(צילום: דובר צה"ל)
הכותבים אביבית ארווץ, אנה קובובסקי ואסף שטיין מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה. לדבריהם, במחקרים שנעשו בוושינגטון נמצא כי מלחמת ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן חשפה ילדים ממשפחות לוחמות לגורמי סיכון כמו היפרדות למשך זמן ארוך מהרגיל, ניכור והתחברות מחדש למשפחה לאחר הפרידה הארוכה ופוסט טראומה.
מחקרים נוספים הראו כי מערכת יחסים אכפתית המציעה תמיכה וטיפול, תורמת לקידום הלומדים הן מבחינה רגשית חברתית והן מבחינה אקדמית, וכן תורמת לשיפור הסתגלותם למצב קיים וליכולתם לבקש עזרה. עוד צוין כי מערכות יחסים אכפתיות מילאו תפקיד משמעותי אצל התלמידים, ובמיוחד בקרב כאלה המגיעים מ"משפחות לוחמות".
כאמור, כותבי הסקירה ממליצים להגביר מודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון של ילדים מ"משפחות לוחמות" החשופות לו - תחושת ניכור מההורה או מבן המשפחה שעזב לתקופה ארוכה, פוסט טראומה משנית העלולה להיווצר מחשיפה לטראומה ראשונית של הלוחם ופרידה לזמן ממושך היוצרת תחושה של חוסר ביטחון ומערערת, כך לפי הסקירה, את עולמו של הילד.
"בחברה הישראלית מקובל מאוד להעריך את המחיר שמשלם בן המשפחה הלוחם ומשפחתו, וההערכה הזו תורמת לתחושת השייכות והביטחון של תלמידים ממשפחות לוחמות", כותבים בלשכת המדענית, "לפעילות של גורמים מהצבא בתוך קהילת בית הספר יש משמעות לחיזוק תחושת הביטחון והשייכות של התלמידים".
עוד נכתב: "רצוי לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את הילדים והנערים בבית ספר או בבסיס הצבאי, ככל שמתאפשר. לאחר מצב החירום, כדי לסייע בהתאקלמות מחדש למשפחה ולחיי השגרה, אפשר ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר גם בשיעורים פרטיים או במסגרת 'אח גדול/אחות גדולה'".
הכותבים, שמציינים כי אפשר להתייחס לאוכלוסיית התלמידים המפונים ככזו החשופה לגורמי הסיכון שנמנו בסקירה, סיכמו כי ארגונים בקהילה וגם האוניברסיטאות יכולים להעניק סיוע אקדמי ונפשי ל"משפחות הלוחמות" בבתיהן - וגם בהקשר הבית ספרי.
