היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה דוחה הלכה למעשה עד סוף חודש נובמבר את הפסקת מימון המעונות לילדים של חרדים חייבי גיוס. "נדרש כי משרד העבודה יפרסם לאלתר התראה למשפחות של חייבי גיוס חרדים על אודות השינוי הצפוי במבחני התמיכה", כתבה בהרב מיארה. עם זאת, היא ציינה כי "הקריטריונים הנדרשים לשם עמידה בתבחין המתוקן יפורסמו בהקדם האפשרי - ומספיק זמן טרם 30 בנובמבר, כך שהורי הפעוטות יוכלו להיערך להגשת בקשות תמיכה עדכניות בצירוף האישורים הנדרשים מצה"ל".
היא הוסיפה כי "כפועל יוצא וכמתחייב מהמצב המשפטי הקיים, לאחר פקיעת תוקפו של פרק ג' 1 ובהיעדר הסדר חוקי אחר המסדיר את מעמדם של מלשב"ים חרדים, לא ניתן להמשיך ולתמוך לפי מבחני מעונות היום בתבחין של לימודים תורניים של הורה החייב בשירות צבאי. ככל שיושלם הליך חקיקתו של חוק חדש בנושא זה, שמטבע הדברים יידרש גם הוא לעמוד באמות-המידה החוקתיות, יהיה מקום לבחון את השלכותיו המשפטיות על הסוגיה שבענייננו וליישמן בהתאם במסגרת מבחני מעונות היום. הדברים מונחים לפתחה של כנסת ישראל".
מאז פרסום החלטת בהרב-מיארה בנוגע להפסקת הסבסוד למשפחות של חרדים החייבים בגיוס, פנה שר העבודה יואב בן צור בבקשה לכל הפחות לדחות את יישום ההחלטה בחמישה חודשים עד שנה כדי לאפשר להורים להיערך לכך. לדבריו, מדובר בהבדל שעלול להגיע לאלפי שקלים בחודש עבור משפחה עם ילדים במעון, ולכן ביקש את פרק הזמן הנחוץ.
במכתב ששלח לפני כשבועיים למשנה ליועמ"שית, גיל לימון, בן צור כתב: "כבר בראשית הדברים ייאמר כי אני מתנגד לחלוטין לחוות דעתך בעניין זה, אשר משום מה מתעלמת כליל מכל הנימוקים המשפטיים כבדי המשקל אשר הוצגו על ידי. וחמור מכך, התעלמות מוחלטת משלומם וביטחונם של הפעוטות; היציבות הכלכלית המשקית; עידוד תעסוקה ועוד".
בהמשך כתב כי ישנן ארבע סיבות לכך שהקיצוץ צריך להידחות. בין היתר, כתב השר כי "לא מן הנמנע ששינוי מבחן התמיכה יגרום להורים לחפש מסגרת חלופית למעונות היום המוכרים. תהליך מציאת מסגרות חלופיות לפעוטות הינו תהליך מורכב הדורש מציאת מסגרת אשר נותר בה מקום פנוי לשנת הלימודים הקרובה, שתתאים לפעוט ולאופיו וגם תתאים להורים, שרבים מהם תלויים בתחבורה ציבורית".
עוד הוסיף כי "סבסוד השכר למעונות היום, לצהרונים והמשפחתונים המוכרים הוא בעל משמעות גדולה בניהול משק הבית. למשפחה מרובת ילדים עם הכנסות נמוכות התמיכה עשויה להגיע לסך של אלפי שקלים בחודש. עצירה מהירה של מקור הכנסה משמעותי כל כך על הפרט דורשת בהכרח התארגנות כלכלית". עוד ציין כי גם בשיחות מול צה"ל עולה כי לא חודד הקריטריון לחובת גיוס, כך שלא ניתן לפסוק בוודאות מי אינו זכאי לסבסוד.
3 צפייה בגלריה
ההוראה הובילה לזעם ולדפיקה על השולחנות בישיבת הממשלה. ארכיון
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הוראת היועמ"שית גררה אז זעם מצד חברים בקואליציה, והדבר גלש גם לישיבת ממשלה שבה תקפו השרים את המשנה ליועמ"שית. בין היתר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דפק על השולחן, הטיח בלימון שהוא ושאר היועצים המשפטיים הם "חבורת מטומטמים", וטען שההחלטה תפגע דווקא בנשים חרדיות עובדות ולא תצליח להביא בפועל להגדלת מספר החרדים שמתגייסים לצה"ל. בנוסף הטיח בלימון כי הוא "טיפש ושקרן".
במפלגות החרדיות הביעו תרעומת על מה שכינו "בריונות משפטית", כזו שתפגע לטענתן בעיקר בנשים החרדיות העובדות. בש"ס מסרו למשל: "מדובר באות קין מחפיר על מצחה של מערכת משפטית, האמורה להיות המגן והסעד של נשים שהחליטו להיכנס למעגל העבודה ולתרום למשק הישראלי. תכלית הסבסוד היא עידוד תעסוקת נשים. הנשים החרדיות בשיעור תעסוקת נשים הגבוה ביותר ב-OECD. החלטה אומללה זו תחזיר אותן אחורה".
שילה פריד השתתף בהכנת הכתבה.
