"שמאלנים אני אשבור לכם את הצורה". תיעוד התקיפה בחברון
(מתוך טוויטר)
אף שהאירוע שבמסגרתו תקפו חיילים פעילי שמאל יהודים בחברון בחודש שעבר זכה לגינויים במידת מה, היו גם מי שיצאו להגנת החיילים וקראו שלא לכבול את ידיהם. במילים אחרות, יש מי שקורא להעניק לחיילים חופש פעולה מוחלט, גם אם קורבנות האלימות שלהם הם יהודים.
פעילי שמאל יהודים בעלי מצפון סבורים שפעולות הכיבוש הן פשעים הפוגעים ראשית כול בפלסטינים, במיוחד באזרחים חפים מפשע, ולאחר מכן גם בציבור היהודי, במדינת ישראל ובתדמיתה בעולם. הפעילים הללו שואפים להקל את סבלם של הפלסטינים מכיוון שהם מבינים שהפעלת כוח מצד ישראל מובילה במוקדם או במאוחר לתגובה מצד הפלסטינים. הדם יוסיף להישפך, האפשרות לדו-קיום תתרחק וזו תהיה בכייה לדורות.
כמעט במקביל לאירוע בחברון, הותקפה קבוצה נוספת של פעילי זכויות אדם יהודים בידי מתנחלים בצפון בקעת הירדן. הם היכו את האקטיביסטים וצעקו עליהם בזמן שהללו ליוו רועה צאן פלסטיני כדי לגונן עליו ולאפשר לכבשיו לרעות. המתנחלים בבקעת הירדן תוקפים לא פעם רועים ועדרים, מפיצים אותם לכל עבר, וגורמים לרועים לאבד שליטה על הכבשים, מה שמוביל להיעלמותן או לגניבתן. מטרתם היא הרס של מקור הכנסה בסיסי שמסייע לפלסטינים להמשיך ולהיאחז בקרקע, מה שמקל גם את גירושם ואת ההשתלטות על השטח.
אחד הפעילים שהותקפו באותו מקרה היה יוחנן דרום, תושב הצפון בן 65. לאחר שחבריו אספו את הכבשים הם הבחינו שהוא נעדר. בתום חיפושים הם מצאו אותו מוטל על האדמה ללא רוח חיים, לאחר שעבר דום לב. לצד הקורבנות הערבים, נגבים גם חיי יהודים. הם חשופים למתקפות, ולא רק בגדה המערבית. ה"שמאלנות", או היחס האנושי לפלסטינים, הפכה למגונה בחברה הדוהרת במהירות עצומה לעבר פאשיזם. לאחר שנים רבות של הסתה דמגוגית ושל תוקפנות מימין באמצעי התקשורת, איבדה עמדה זאת את הלגיטימציה הציבורית שלה.
לכן ראוי שהציבור הערבי יפגין סולידריות עם פעילי זכויות אדם אלה. כיצד נעשה זאת? בראש ובראשונה יש להבדיל בינם לבין הקיצוניים למיניהם. עלינו, כערבים וכפלסטינים, להבדיל בין מי שמכוון את נשקו לפלסטיני ושופך את דמו, לבין מי שקורא או פועל להגן על הפלסטיני מפני אכזריותם של הפושעים.
סוהיל כיוואןעלינו לדחות את הטענה המכלילה שלפיה "כל היהודים אותו הדבר", "כולם מתנחלים", או "כל היהודים שונאים אותנו וכולם גזענים". כך גם לגבי האמירה "אילו היו שמאלנים אמיתיים, הם היו עוזבים את פלסטין". אלה טענות פשטניות ומשונות; אנו עצמנו קורבנות של גזענות וחשופים לתוקפנות באופן יום-יומי, ולכן עלינו להוקיר ולכבד את היהודים האמיצים האלה. עלינו להבליט את עמדותיהם האנושיות באמצעי התקשורת שלנו, ואסור לנו להתעלם מהם או לזלזל בפועלם.
התקשורת הישראלית מתעלמת במקרים רבים מההתקפות על פעילי שמאל, ומותו של האקטיביסט יוחנן דרום דווח רק באופן אגבי בחלק מהאתרים. התעלמות זו נבעה מכך שהוא מת מדום לב, אולם הקשר בין תוקפנות המתנחלים באירוע לבין נסיבות מותו ברור. אנשי השמאל הפכו לזן נדיר בישראל. עלינו לעמוד לצידם, להבליט את עמדותיהם האנושיות ולדחות באופן תקיף וחד-משמעי את הטענה כי "כולם אותו דבר". זה פשוט לא נכון.
- סוהיל כיוואן הוא סופר ועיתונאי פלסטיני אזרח ישראל. המאמר המלא פורסם באתר "ערב 48" וביומון הפלסטיני "אל-איאם". גרסה מקוצרת זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם בנצרת. תרגם מערבית: עמיר טאובר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
