חלקם של התלמידים בני הקהילה האתיופית ומשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות במסגרות החינוך המיוחד גבוה מחלקם באוכלוסיית התלמידים בכלל, וגבוה בהרבה מאלו המגיעים משכבות מבוססות, שם השיעור נמוך. כך עולה משני מחקרים שערך מרכז המחקר של הכנסת. מנהלי מחלקות חינוך ברשויות ואנשי חינוך טוענים, כי מדובר בהפניית יתר של ילדי השכבות החלשות לחינוך המיוחד.
מממצאי המחקרים עולה כי 17.2% מהתלמידים מהקהילה האתיופית לומדים במסגרות החינוך המיוחד למרות שהם מהווים 1.9% מכלל התלמידים במערכת החינוך. 18.3% מהתלמידים באשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים ביותר, 4-1, לומדים בחינוך המיוחד, בעוד שהם מהווים רק 16% מכלל התלמידים במערכת החינוך. לעומת זאת, רק 6.8% מהתלמידים מהשכבות הגבוהות, אשכולות 10-9, לומדים בחינוך המיוחד בעוד שהם מהווים 11.37% מכלל התלמידים במערכת החינוך.
במחקרים צוין כי הדיון הציבורי על השיעור הגבוה של תלמידים מאשכולות חברתיים וכלכליים נמוכים בחינוך המיוחד כולל בין היתר טענות על קשר בין הרקע המשפחתי של התלמיד לבין לימודים במסגרות החינוך המיוחד. נטען להפניית יתר של תלמידים ממשפחות מצוקה ומשפחות בסיכון לחינוך המיוחד על רקע חוסר היכולת של בתי הספר, ובפרט בתי ספר המצויים ברשויות מקומיות חלשות יותר, להקצות משאבים מתאימים לסיוע לתלמידים אלו וכן העלויות המוטלות על ההורים.
החוקרים הוסיפו כי דוח של צוות משימה בין-מגזרי בנושא התמודדות עם הטיות בשירותים החברתיים שפעל לאחרונה בהובלת ג'וינט-אלכא במסגרת התוכנית הממשלתית לשילוב בני הקהילה האתיופית קבע, כי קיימת הסללה שלהם בין השאר לחינוך המיוחד, באופן שעלול לפגוע בסיכוייהם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. הם ציינו, כי פעמים רבות הסללתם של בני הקהילה האתיופית למסגרות מגבילות יותר היא תוצר של החלטותיהם של אנשי מקצוע וקיים חשש כי החלטות אלה, לפחות בחלק מהמקרים, מבוססות על הטיות.
3 צפייה בגלריה
"משפחות ממעמד גבוה יודעות כיצד להתנהל מול המערכות המתאימות". אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
החלטה ממשלתית מ-2015 קבעה יעד של הכלת תלמידים בני הקהילה האתיופית בחינוך הרגיל טרם הפנייתם לשירותי חינוך מיוחדים, ניטור, בקרה וצמצום מספר התלמידים המופנים לוועדות זכאות ואפיון. הפעלת מחוון מותאם רב-תרבותי, במטרה להקטין את מספר התלמידים מהקהילה האתיופית המופנים לחינוך המיוחד הוגדרה כמשימה מרכזית גם בספר תוכניות העבודה של משרד החינוך לשנת 2018, אך לא נקבעו מדדי תוצאה בתחום זה ומשימה זו לא מופיעה בתוכנית העבודה של משרד החינוך בשנים הבאות.
"זה שנולדת עני לא אומר שאין לך כישרון"
מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות התריעו אף הם שתלמידים ממשפחות מוחלשות מופנים אוטומטית לבתי ספר לעיצוב התנהגות, גם אם הם מתאימים לבתי ספר רגילים. לדבריהם, חלקם הגבוה של תלמידים משכבות מוחלשות בבתי ספר לעיצוב התנהגות ולחינוך המיוחד נובע מחוסר יכולת של בתי הספר להקצות משאבים ומענים לילדים הזקוקים לתמיכה, וחוסר מודעות המשפחות לזכויות ולאפשרויות לקדם את ילדיהן.
"ילד משכבה סוציו-אקונומית נמוכה שמפריע בכיתה והמורה אינה מתמודדת או משתלטת ולא מצליחה לנהל שיעור, מופנה כמעט אוטומטית לבית ספר לעיצוב התנהגות או לחינוך המיוחד", אמר מנהל אגף חינוך ברשות מקומית. "ילד עני יופנה לחינוך מיוחד כמו גם שיעורים גבוהים של ילדים מהקהילה האתיופית באופן מובהק יותר מאשר ילדים ממשפחות מבוססות".
לדבריו, "ישנה הפניית יתר גם בלי אבחון של ילדים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות במקום לתת מענה בבתי ספר רגילים ולהתמודד עם הקשיים. נוח וקל יותר לבתי ספר 'להיפטר מהבעיה' על ידי שליחתו לבית ספר לעיצוב התנהגות או לחינוך המיוחד כאשר מדובר במשפחות מוחלשות שאינן מכירות את זכויות הילדים וגם עסוקות בהישרדות שלהן. זה עצוב, אבל זו המציאות".
ממצאי המחקרים הופקו לבקשת יו"ר ועדת החינוך, ח"כ שרן השכל. "הנתונים שעולים בדוח מציגים תמונה מדאיגה ביותר שיש לבחון לעומק ומחייבת פעולות שימנעו אפליה מכל סוג", אמרה השכל. "אין סיבה שילד שמגיע מרקע סוציו-אקונומי נמוך או לחלופין בשל מוצאו, יישלח בהינף יד למסגרת חינוכית שאינה מותאמת ליכולות שלו ולהתפתחותו. ילדים שנולדים למציאות מסוימת, צריכים לקבל את היחס, את הכלים, את החום והסובלנות כדי לקבל הזדמנות שווה במסגרת חינוכית נכונה שתקבע את עתידם".
ד"ר נירית קרני-וייזר, ראש המסלול לאוכלוסיות ייחודיות וחינוך מיוחד בחוג לחינוך של המכללה האקדמית תל-חי, אמרה כי ילדים ממשפחות מצוקה וממשפחות בסיכון מופנים יותר למסגרות חינוך מיוחד בגלל שבתי הספר לא מסוגלים לספק להם מענים, בעיקר ברשויות מקומיות חלשות וגם ההורים מתקשים לשאת בעלויות הכספיות הכרוכות באבחונים, טיפולים, שיעורי עזר ושעות סיוע. "המסקנות העולות מהדוח מדגישות את הצורך הממשי בהעלאת מודעות בקרב כל שכבות האשכולות לזכויות המגיעות לילדים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד ולמימושן", היא אמרה.
ד"ר איריס בן דוד הדר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן אמרה כי משפחות משכבות מוחלשות פחות יכולות להוסיף משאבים פרטיים לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים בהשוואה למשפחות יותר מבוססות. "משפחות מרקע מוחלש חסרות את ההון החברתי והתרבותי המתאים ולעיתים לא יודעות כלל איך לבקש שילדים עם צרכים מיוחדים ישולבו או יקבלו את ההקצאה שלה הם זכאים", היא אמרה.
"לעומת זאת, משפחות ממעמד גבוה יותר יודעות כיצד להתנהל מול המערכות המתאימות ולעיתים הן בעלות יכולות השפעה פוליטיות שיכולות על ידי כך לקדם את הצרכים של ילדים עם צרכים מיוחדים", הוסיפה בן דוד הדר". "התפלגות הכישרון היא נורמלית. זה שנולדת עני לא אומר שאין לך כישרון. ולכן זו לא הסיבה. הסיבה היא באופן ההקצאה".
