ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת דנה אתמול (שלישי) בפרשת שימוש המשטרה ברוגלות (פרשת NSO), שנחשפה ב"כלכליסט", ובדו"ח ועדת מררי שחקרה אותה - וקראה להקים ועדת חקירה ממשלתית בראשות שופט. בנוסח ההחלטה נכתב כי "נותרו מספר סימני שאלה גדולים ביותר בפרשה, שללא חקירת עומק של מי שבידו סמכות חקירה לא יוכלו לקבל מענה".
עוד צוין בהחלטה כי "הנושאים המרכזיים שלשמם נדרשות סמכויות חקירה הינם: שאלת השימוש במידע האסור בתוך המערך הטכנולוגי של משטרת ישראל ובגופי המודיעין, התביעה והחקירה, וכן המודעות ליכולותיהם של הכלים הללו בשלבי הרכש ובשלבי קבלת האישורים הפרטניים לשימוש בהם מאת בית המשפט".
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, שהצביע בעד הקמת ועדת חקירה, אמר כי ברור לו שמדובר בהמלצה הצהרתית מאחר שהממשלה היא בעלת הסמכות להחליט על הקמת ועדה שכזו. לדבריו, "זו הייתה טעות קשה להקים ועדה כמו ועדת מררי שזו מערכת שחוקרת את עצמה, ולא לחקור באופן חיצוני". פרט אליו תמכו בהצעה שבעה חברי כנסת נוספים - טלי גוטליב, חנוך מילביצקי ואתי עטיה מהליכוד, אליהו ברוכי מיהדות התורה, יוני מישרקי מש"ס, יצחק קרויזר מעוצמה יהודית וגלעד קריב מהעבודה. חברי הכנסת יואב סגלוביץ' ושלי מירון מיש עתיד התנגדו.
רוטמן סיכם את הדיון כשמנה את כל הפעמים שבהן התגלה שהמציאות היתה שונה ממה שהצהירה עליה המשטרה, ואמר כי "התחלנו מזה שהשוטר מספר אחת, המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, אמר שאין פגסוס במשטרה. אחרי זה נאמר שהכול נעשה בצו ואחרי זה אמרו שרק כמה מקרים. לאחר מכן טענו שכל המידע לא הופק, וכשהודו שהופק אמרו שלא נעשה בו שימוש. שנה וחצי אחר כך אמרו פתאום שכן נעשה שימוש במידע, אבל הוסיפו 'תסמכו עלינו שאם אנחנו מגישים לכם את החומר הוא הושג כדין'. אחרי שהסנגור התעקש הסתבר שהחומר לא הושג כדין".
רוטמן הוסיף: "אנו צריכים לקבל תשובה ברורה - האם נעשה שימוש במידע העודף שאספה המשטרה? מסתבר שכל דרכי הבדיקה שנעשה בהם שימוש במסגרת דו"ח מררי לא הביאו את התוצאה הזו. זה מעורר עוד יותר את השאלה האם דו"ח מררי והבדיקות שנעשו ומה שהתרחש בתוך המשטרה - האם אנו בכלל באירוע הנכון".
הח"כים חתמו על ההחלטה והודיעו: "אנו קוראים לממשלת ישראל לעשות שימוש בסמכותה על פי חוק ולהקים ועדת חקירה/ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט שתקבל סמכויות חקירה כפי שדורש החוק, כדי לברר את הטעון בירור".
