משרד החינוך פרסם היום (ראשון) את "התמונה החינוכית", הכוללת בין היתר את נתוני הזכאות לתעודת בגרות בבתי הספר לשנת הלימודים תשפ"ג (2023). הממצאים מראים כי חלה עלייה בשיעור הזכאות לבגרות, הפער בין תלמידי החברה הערבית לתלמידים היהודים הולך ומצטמצם – והפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לתלמידים מהשכבות החלשות גדל. לפי הנתונים, הבנות ממשיכות להוביל בשיעור הזכאות לבגרות, אך הבנים מצליחים לצמצם את הפער. עיינו כאן ובחנו את הנתונים המלאים מהתיכון שלכם.
בראש טבלאות הזכאות והמצטיינים, כמעט ללא שינוי, ישנו רוב לבתי ספר חזקים, ממיינים, אולפנות, ישיבות תיכוניות ובתי ספר כנסייתיים.
כאמור, "התמונה החינוכית" מביאה עימה בשורה של עלייה בזכאות לתעודת בגרות. שיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מתוך התלמידים הלומדים בכיתה י"ב עומד על 76.3%, לעומת 75.9% בשנה שלפני כן. למען ההשוואה, בשנת 2018 עמד שיעור הזכאות לבגרות על 69.9%, נתון המהווה עלייה של יותר מ-6% בשיעור הזכאים לבגרות תוך חמש שנים.
יש לציין כי מדובר במחזור תלמידים שחווה את משבר הקורונה, שהביא עימו שיבושים בלמידה הסדירה, למידה בזום, סגרים, הידבקויות ופערים לימודיים רגשיים וחברתיים – ולכן היה חשש כבד ליכולתם של התלמידים להתמודד בהצלחה עם בחינות הבגרות. בשל נסיבות אלו החליט משרד החינוך על הקלות והתאמות, בהן היבחנות פנימית במקצועות מדעי הרוח והחברה ובמקצוע מוגבר אחד. עם זאת, התלמידים לא קיבלו תוספת זמן, ולא היה מיקוד בחומר.
הפער בין הבנים לבנות נעשה קטן יותר
ישנה גם עלייה בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי החינוך החרדי: מ-25.6% בשנת 2022 ל-26.2% בשנת 2023 – עלייה של 0.6%. בשנת 2014 עמד שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי החינוך החרדי על 15.9% בלבד. המשמעות היא עלייה של יותר מ-10% בשיעור הזכאים תוך עשור.
לעומת זאת, כאמור, נתון עגום חושף כי הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לתלמידים מהשכבות החלשות גדל ב-1.2%: מ-12.3% בשנת 2022 ל-13.5% בשנת 2023. עם זאת, בשנת 2019 הפער עמד על 22% לטובת תלמידים מהשכבות הכלכליות החזקות. הפער בין התלמידים הערבים ליהודים, כפי שצוין, הולך ומצטמצם. בשנת 2023 הפער עמד על 0.6% בלבד לטובת תלמידי המגזר היהודי, לעומת 6.4% בשנת 2020.
גם הפער בין הבנים לבנות מבחינת הזכאות לתעודת בגרות נעשה קטן יותר – 76.4% בקרב התלמידות לעומת 76.1% בקרב התלמידים – פער של 0.3% בלבד לטובת הבנות.
לפי הנתונים, ביחס לשנת 2022 חלה ירידה בשיעור הזכאות לתעודת בגרות מצטיינת מ-13.5% ל-12.4%. תעודת בגרות מצטיינת היא תעודת בגרות ברמת 5 יחידות לימוד באנגלית ולפחות 4 יחידות לימוד במתמטיקה, שממוצע הציונים שלה הוא לפחות 90 – וכוללת הצלחה מרובה בתוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית קהילתית.
הממצאים מראים עלייה בשיעור הזכאות לבגרות ברמה של 5 יחידות לימוד באנגלית – מ-44.6% בשנת 2022 ל-46.2% בשנת 2023. עם זאת, חלה ירידה בשיעור הזכאות לבגרות ברמה של 5 יחידות לימוד במתמטיקה – מ-17.3% בשנת 2022 ל-16.2% בשנת 2023.
התקצוב – והפערים
"התמונה החינוכית" מתייחסת גם לסוגיית התקצוב, ומצביעה על ארבעה ממצאים עיקריים. לפי הנתונים, תלמיד יסודי המתגורר בפריפריה ובמחוזות הדרום והצפון מתוקצב יותר מאשר תלמיד במרכז: תלמיד בבית ספר יסודי מירושלים מתוקצב בממוצע ב-24,211 שקל, תלמיד מהדרום מתוקצב בממוצע ב-23,627 שקל, תלמיד מהצפון מתוקצב בממוצע ב-23,397 שקל, תלמיד מהמרכז ב-20,396 שקל ותלמיד מתל אביב מתוקצב ב-20,277 שקל.
גם בחטיבות הביניים נרשמו הבדלים. תלמיד בחטיבת הביניים מירושלים מתוקצב בממוצע ב-27,895 שקל, תלמיד מהצפון מתוקצב בממוצע ב-27,636 שקל ותלמיד מהדרום מתוקצב בממוצע ב-26,724 שקל – לעומת תלמיד מתל אביב המתוקצב ב- 23,666 שקל ותלמיד מהמרכז המתוקצב ב-23,198 שקל.
יש לציין כי מדובר בתקציב משרד החינוך שאינו מתייחס לתוספת שמקבלים בתי ספר מרשויות חזקות ומתשלומי הורים המשלמים על תוכניות לימוד נוספות, ולכן הנתונים אינם משקפים תקצוב פר תלמיד.
אירועי 7 באוקטובר – ושיעורי הגיוס בבתי הספר
שמונה בתי ספר תיכוניים, מתוכם ארבעה בתי ספר אזוריים של החינוך ההתיישבותי, מככבים עם 100% גיוס בקרב הבנים: תיכון רנה קסין דרכא בירושלים, תיכון מרדכי גור במודיעין מכבים רעות, מקיף שרת בנוף הגליל, תיכון הדסים באבן יהודה, מקיף ז' רביבים בראשון לציון, קבוצת יבנה במועצה אזורית חבל יבנה, מקיף צפית במועצה אזורית יואב ומקיף שקמה במועצה האזורית חוף אשקלון.
שני תיכונים מהחינוך ההתיישבותי נמצאים בראש הטבלה מבחינת אחוזי גיוס בקרב הבנות: תיכון הר וגיא במועצה אזורית גליל עליון ותיכון איתן במועצה אזורית גזר. מועצה אזורית חבל יבנה מובילה באחוזי גיוס הבנים עם 100%, אלעד במקום האחרון עם 9.6%. במגידו שיעור גיוס הבנות עומד על 98.5% – המקום הראשון בטבלת הנתונים.
משרד החינוך מפעיל תוכנית להגברת המוטיבציה לגיוס משמעותי לצה"ל ולשירות לאומי בכיתות י"א–י"ב. במסגרת התוכנית קצינים מגיעים לבתי הספר כדי לספר על השירות האישי שלהם, ומקיימים שיח עם הצוותים החינוכיים על היבטים ערכיים ולאומיים ועל חשיבותו של שירות משמעותי. התלמידים נחשפים לתפקידים השונים בצה"ל, מבקרים בבסיסים ומשתתפים בפעילויות נוספות.
במערכת החינוך משוכנעים כי בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, שיצרה תחושת סולידריות והגבירה את הרגשות הלאומיים, תחול עלייה בשיעורי הגיוס בכלל בתי הספר.
שר החינוך יואב קיש מסר כי "אחד המפתחות המרכזיים לצמצום הפערים החברתיים והגדלת שוויון ההזדמנויות בחברה הישראלית הוא השקעה מתמדת ועיקשת בחינוך למצוינות. לאור זאת, אני מקדם את תוכנית 'סמסטר ראשון כבר בתיכון', המעניקה לכלל התלמידים דריסת רגל משמעותית באקדמיה כבר בשלב לימודי התיכון ופורצת באחת תקרות זכוכית של דורות ראשונים להשכלה".
לדבריו, "תוכנית זו מצטרפת כעוד כלי חשוב שאנו מעמידים במערכת החינוך לצמצום הפערים הלימודיים בין תלמידים משכבות כלכליות שונות. התוצאות שאנו מפרסמים כעת הן כלי עבודה חשוב בהקשר זה. אנו נלמד אותן ונישען גם עליהן בדרך להזנקת מערכת החינוך קדימה".
מנכ"ל משרד החינוך מאיר שמעוני ציין: "התמונה החינוכית והשקיפות התקציבית מאפשרות לנו למקד מאמצים ומשאבים במקומות שבהם נדרש שיפור, ולהמשיך להשקיע במהלכים המובילים לשיפור איכות החינוך של תלמידי ישראל. ההשקעה בדור העתיד שלנו היא הדרך להניע שינוי כלכלי וחברתי במדינת ישראל".
בתי הספר שעשו קפיצה משמעותית בשיעור הזכאות לבגרות
הקריה למנהיגות ולמדעים אורט לוד, תיכון מעורב שבו לומדים ומלמדים יהודים, ערבים, דתיים וחילונים, היא מופת לדו-קיום ולקבלת האחר, אך גם השראה והוכחה לכך שעם אכפתיות, מעטפת אישית והחזרת האמון של התלמידים בעצמם אפשר להוביל את בית הספר לפסגת המצוינות.
שיעור הזכאות לבגרות של בית הספר בשנת 2023 עומד על 100%. לשם השוואה, בשנת 2012 הוא עמד על 83%, בשנת 2020 על 76% – ובשנת 2022 הוא כבר קפץ ל-99%.
ההישג המרשים בולט לאור הפרופיל הסוציואקונומי הבינוני-נמוך של בית הספר, שאינו ממיין וכולל כיתות ל"תלמידים מאתגרים" שהצליחו כנגד כל הסיכויים להגיע לפסגה.
מנהלת בית הספר אפרת שלום הובילה במוסד החינוכי את המסר שלפיו אפשר להגשים כל חלום. "לצייר לתלמידים תמונת עתיד מגוונת שיכוונו גבוה, שיחלמו בגדול", הסבירה. "הבוגרים שלנו נמצאים ביחידות מובחרות ורבים הולכים למכינות ולשנות שירות. גם הבוגרים הערבים מתנדבים באופן משמעותי".
מהי נוסחת ההצלחה?
"החיבור והשותפות לקהילה, ההבנה שבשביל להצליח חייבים משמעת ומצוינות, צוות מגויס ומעטפת לכל תלמיד. כשילד מקבל מעטפת, הוא רוצה להיות מצליחן. הצוות מתייחס לעבודתו ביראת קודש, זו משימת חיים עבור כולם. התלמידים יודעים שגם השמיים הם לא הגבול. הם מקבלים קורסים, תגבורים, קפיטריה בחינם, מלגות ושיעורים פרטניים".
רכזת השכבה פנינה בוקובזה אמרה שאחד הדברים שהובילו לשינוי המשמעותי מתוך מכלול תהליכים, היה הקשר האישי עם התלמידים שהתבטא בהקשבה, בהכלה ובהעצמת החוזקות לצד הצבת גבולות וכללים ברורים. בוקובזה מקפידה על קשר ישיר עם כל תלמיד, ובהתאם לצורך אף מגיעה אליהם הביתה בבוקר ומסיעה אותם לבית הספר.
היא תיארה כדוגמה תקופה שבה הגיעה לביתה של אחת מהתלמידות פעמים רבות כי לעורר בה את האמונה בכוחותיה. "הבהרתי לה שאני מחכה לה ולא נוסעת לבית הספר בלעדיה, מה שגרם לה להבין שאני לא מוותרת עליה. לא פעם הבאתי אותה במכוניתי לבית הספר, לתגבורים ולמבחנים. עם הזמן צמצמנו את הפערים, והתלמידה סיימה עם תעודת בגרות מלאה", סיפרה בוקובזה.
המורים שהעלו את נתוני הזכאות לבגרות ב-50%: "לא מוותרים על אף תלמיד"
לפני שבע שנים רק 62% מתלמידי הישיבה התיכונית אמי"ת נתיבות-דרור באור עקיבא היו זכאים לתעודת בגרות. בשנת 2023 הנתון כבר קפץ ליותר מ-96%.
הישיבה קולטת תלמידים מאור עקיבא ומכל האזור, המבקשים את האווירה המיוחדת של חינוך למצוינות ערכית ולימודית ברוח דמותו של אל"ם דרור וינברג, המפקד הנערץ שנהרג בפיגוע בשנת 2002 לפני שעמד להיכנס לתפקידו כמח"ט הצנחנים.
מנהל הישיבה הרב מתן הומינר אמר כי הרוח המיוחדת של המחנכים והמורים עושה את ההבדל. "אצלנו מחנכים כל תלמיד למצות את היכולת שלו, ומנסים לתת לו את הכלים לכך. המורים שלנו שואפים לסייע לתלמידים לבנות את עצמם לחיים", ציין.
"הבגרות היא אתגר, ומחזקת את שרירי הלמידה וההתמדה. לפני הבגרויות המורים שלנו לא מוותרים על אף תלמיד. אם צריך, מגיעים אליו הביתה, נשארים איתו אחרי שעות הלימודים ואפילו בחופשים, ופותחים קבוצה משותפת שפעילה כל היום וכל הלילה כדי לעזור, לתמוך ולקדם הצלחה. המסר בבית הספר הוא שהתלמיד נמצא במרכז והצוות כולו מושקע בהצלחתו. כך צריך לפעול מקום המבקש לעשות עבודה חינוכית המתאימה לדור הזה".
בכמחצית מהשנה האחרונה שירת המנהל במילואים כקצין המבצעים של חטיבה 261. "בשטחי הכינוס בעזה פגשתי בוגרים שלנו, לוחמים המוכנים למסור את נפשם למען המדינה, ועל כך גאוותנו האמיתית", סיפר. "הבגרות חשובה, אבל האנרגיה שלנו מוקדשת בעיקר להקניית ערכים ולקידום כל תלמיד להגשים את חלומותיו ולתרום למדינה ולחברה".
בית הספר האתגרי ברנקו וייס באילת הוא מוסד חינוכי המיועד לנערים ולנערות שהתקשו להשתלב בתיכונים המקיפים בעיר. התלמידים נקלטים עם קשיים שונים לאחר שצברו פערים לימודיים ותחושות של כישלון וחוסר מסוגלות, ובית הספר מהווה עבורם הזדמנות נוספת וייחודית. בשנת 2022 שיעור הזכאות לבגרות עמד על 49%, ובשנה לאחר מכן טיפס ל-62% – קפיצה משמעותית מאוד לבתי ספר מסוג זה.
בבית הספר נעשתה קפיצת דרך משמעותית בגידול הזכאות ובשיפור איכות תעודות הבגרות. יותר ויותר תלמידים מסיימים 4 או 5 יחידות לימוד באנגלית. לפי הנתונים, 42% מהתלמידים סיימו 4 או 5 יחידות לימוד באנגלית – לעומת 26% בלבד בשנת 2022.
חרף המורכבות, או דווקא בשל כך, הצוות החינוכי רתום לסייע ולקדם את התלמידים, ולהסיר חסמים תוך אכפתיות, מחויבות והכלה. מנהל בית הספר מתן הפנר הסביר את השינוי החיובי: "בהינתן הכלים והפלטפורמות המתאימים לכל תלמיד, אנו יוצרים מענה פרטני והוליסטי. הצלחת התלמידים היא השתקפות של צוות מחויב המוכן ללכת עבורם רחוק בכל תחומי החיים. הצוות רואה בכל תלמיד אדם שלם הפועל במרחבים רבים, בעבודה משותפת עם רשות הבוחרת לשים את הנוער שהתקשה במרכז".
תוך שנתיים הצליח צוות התיכון עתיד ביר אל-מכסור להזניק את התלמידים משיעור של 40% זכאות לבגרות ל-75%. בית הספר, השוכן בצפון, חווה את המלחמה בצורה מאוד משמעותית בשנה האחרונה, וההישג בבחינות הבגרות מהווה בשורה מעודדת.
וופיק אגבריה, מנהל אשכול ביר אל-מכסור ברשת החינוך עתיד, סיפר: "התחלנו לעבוד אישית עם כל תלמיד, בקבוצות קטנות, והראינו לכל אחד מהם שהוא עולם ומלואו. הבאנו תלמידים מהבתים כדי שילמדו, האורות בבית הספר נשארו דלוקים גם בשעות הערב – אפילו ערכנו מתכונת בשעה 21:30 בערב. נתנו לתלמידים להתחיל להאמין בעצמם ולחוות חוויית הצלחה משמעותית. יש לנו עוד כברת דרך לעשות, אבל אנחנו בדרך הנכונה".
פורסם לראשונה: 11:57, 29.09.24
