אלינה קפטסינה חולמת לעתים קרובות שהיא מקבלת שיחת טלפון מאמה. בחזיונות האלה, אמה אומרת לה שהיא חוזרת הביתה. גברים במדי צבא לקחו את ויטה האניץ' בת ה-45 מביתה במזרח אוקראינה באפריל. היא מעולם לא חזרה. מאוחר יותר נודע למשפחתה כי האניץ', שסבלה זמן רב מהתקפים בגלל ציסטה במוח, נמצאת במעצר באזור שנכבש על ידי הרוסים בדונייצק.
קפטסינה אמרה כי עדיין לא ברור מדוע אמה – "אישה שליוה, אזרחית וחולה", שמעולם לא החזיקה בנשק – נעצרה. האניץ' היא רק אחת מאוקראינים רבים שאינם לוחמים המוחזקים על ידי הכוחות רוסיים במשך חודשים לאחר פלישתם לאוקראינה. חלקם נחשבים שבויי מלחמה, למרות שמעולם לא השתתפו בלחימה. אחרים נמצאים בסוג של לימבו משפטי – לא עומדים בפני אישום פלילי ולא נחשבים לשבויי מלחמה. לפי ההערכות האוקראיניות, מספרם של אלו נע בין מאות לאלפים רבים.
האניץ' לבשה רק טרנינג ונעלי בית כשנתפסה על ידי כוחות רוסיים שכבשו את הכפר שלה וולודימיריבקה כמה שבועות לאחר הפלישה ב-24 בפברואר. הכפר עדיין נמצא בשליטה של מוסקבה. משפחתה חשבה בהתחלה שהיא תחזור הביתה מהר. ידוע שכוחות רוסיים עצרו אנשים למשך יומיים או שלושה ל"סינון" ואז משחררים אותם, אמר קפטסינה, ולהאניץ' לא היו קשרים לצבא או לגורמי אכיפת חוק.
כשהיא לא שוחררה, קפטסינה וסבתה בת ה-64 פתחו בחיפושים. בתחילה, מכתבים וביקורים אצל פקידים וגופים ממשלתיים שונים ברוסיה באזור דונייצק לא הניבו תוצאות. "התשובות מכל מקום היו זהות: 'לא לקחנו אותה'. אז מי לקח אותה, אם אף אחד לא לקח אותה?", אמרה הבת, שעזבה את הכפר במרץ לעיר דניפרו שבשליטת אוקראינה.
ואז, סוף-סוף הן קיבלו קצת הבהרות: האניץ' נכלאה באולניבקה, עיר אחרת בשליטה רוסית, כך על פי מכתב ממשרד התובע שמינתה מוסקבה באזור דונייצק. צוות הכלא אמר לסבתה של קפטסינה כי האניץ' הייתה צלפית. טענה מגוחכת לדברי המשפחה בהתחשב במצבה הבריאותי. מסמכים רפואיים אישרו שיש לה ציסטה במוח, כמו גם אנצפלופתיה שיורית ו"התקפי עוויתות כלליים".
4 צפייה בגלריה
"מבצעים טיהורים של הלא נאמנים". קפטסינה עם שלט: "החזירו את אמא שלי מהשבי"
(צילום: AP )
אנה וורושבה, ששהתה 100 ימים באותו מתקן שבו מוחזקת האניץ', סיפרה על תנאים קשים ובלתי אנושיים: מי שתייה מצחינים, ללא חימום או מקלחות, צורך לישון במשמרות וקולותיהם של אסירים חדשים צורחים כשמכים אותם.
וורושבה, בת 46, אמרה שלא נאמר לה מדוע היא נעצרה, מלבד "גיחוכים ובדיחות על נאצים" – התייחסות לטענות הכוזבות של רוסיה שאמרה ש"המבצע הצבאי המיוחד" שלה נועד לטהר את אוקראינה מהנאצים. היא גם אמרה שהצוות אמר לה: "תשמחי שאנחנו לא מרביצים לך".
שלטונות דונייצק סיווגו את האניץ' שבויית מלחמה ולאחרונה סיפרו למשפחתה שהיא כלואה בעיר הכבושה מריופול. עדיין לא ברור מתי, אם בכלל, היא תוכל להשתחרר. לארגון זכויות האדם הבכיר באוקראינה, המרכז לחירויות האזרח, יש בקשות הנוגעות לכ-900 אזרחים שנלכדו על ידי רוסיה מאז תחילת המלחמה, כשיותר ממחציתם עדיין במעצר.
דמיטרו לובינץ, נציב זכויות האדם באוקראינה, אמר שהמספר גבוה עוד יותר. בסוף השבוע אמר כי משרדו קיבל פניות הנוגעות ליותר מ-20 אלף "בני ערובה אזרחיים" שנעצרו על ידי רוסיה.
יצא לקנות אספקה - ולא חזר
עורך הדין הרוסי ליאוניד סולוביוב אמר שהוא צבר יותר מ-100 בקשות הנוגעות לאזרחים אוקראינים. הוא אמר שהוא הצליח לעזור ל-40-30 אנשים לאשר שהאדם שהם חיפשו נמצא במעצר רוסי ללא כל מעמד חוקי – בדיוק כמו הלקוח שלו, מיקיטה שקריבין.
שקריבין, סטודנט מאזור חרקוב שבצפון-מזרח אוקראינה נעצר על ידי צבא רוסיה במרץ ומאז הוחזק מבלי שהוגש נגדו כתב אישום או שנפתח נגדו הליך משפטי. שקריבין, אז בן 19, תפס מחסה מהלחימה במרתף עם משפחתו. אמו, טטיאנה, סיפרה שבהפסקה, הוא יצא לקנות אספקה – ולא חזר. היא אמרה שנודע לה מעדים שחיילים רוסים תפסו אותו.
חודשים לאחר מכן קיבל סולוביוב אישור ממשרד ההגנה הרוסי כי שקריבין נעצר בשל "התנגדות למבצע הצבאי המיוחד". לדברי עורך הדין, אין עבירה כזו בספר החוקים של רוסיה וגם אם הייתה, שקריבין היה מואשם ונחקר רשמית, אבל זה לא קרה. המשרד סירב לחשוף את מקום הימצאו.
יתרה מכך, כשסולוביוב הגיש תלונה לוועדת החקירה של רוסיה בערעור על המעצר, היא אישרה כי לא נפתחו חקירה פלילית נגד שקריבין, כי הוא אינו חשוד ואינו נאשם. שקריבין, שמלאו לו 20 בשבי, לא סווג כשבוי מלחמה, אמר עורך הדין והוסיף: "המעמד המשפטי שלו הוא בן ערובה".
ישנם מקרים נוספים דומים להחריד לאלו של שקריבין והאניץ'. בחודש מאי עצרו כוחות רוסיים את מומחית טכנולוגיית המידע אירינה הורובצובה בעיר חרסון שבדרום המדינה כשנכבשה על ידי מוסקבה. אחותה, אלנה קורניי, סיפרה שהכוחות פשטו על דירתה של הורובצובה, תפסו מחשב נייד, שני טלפונים סלולריים וכמה החסנים ניידים, ולאחר מכן לקחו אותה משם. הם הבטיחו להוריה שהיא תהיה בבית באותו ערב – אבל זה לא קרה.
הורובצובה נשארה בעיר והתבטאה נגד המלחמה ברשתות החברתיות לפני שנעצרה, אמרה קורניי. היא השתתפה בהפגנות נגד רוסיה וגם סייעה לתושבים בכך שהסיעה אותם לעבודה או מצאה מעט תרופות. "היא לא הפרה שום חוק אוקראיני", אמרה קורניי, וציינה שלאחותה אין שום קשר לצבא.
עורך דינה של הורובצובה, אמיל קורבדינוב, אמר כי הוא מאמין שכוחות הביטחון הרוסיים מבצעים "טיהורים של הלא נאמנים" בחרסון. הוא שמע משירות הביטחון הפדרלי של רוסיה שהיא עדיין במעצר. משרד הפנים בחצי האי קרים שסופח לרוסיה אמר לו שהורובצובה נמצאת בבית מעצר שם. כשקורבדינוב ניסה לבקר אותה, גורמים רשמיים סירבו לאשר שהם מחזיקים באסירה כזאת.
באשר לסיבה שבגינה נעצרה, אמר עורך הדין שהרשויות אמרו לו כי "היא התנגדה למבצע הצבאי המיוחד, והחלטה לגביה תתקבל כשהמבצע הצבאי המיוחד יסתיים". הוא תיאר אותה כ"כלואה שלא כדין".
4 צפייה בגלריה
אין מנגנון חוקי להחלפת לא-לוחמים. קרובי משפחה של אסירים אזרחיים מפגינים במרכז קייב, בחודש שעבר
(צילום: AP)
דמיטרו אורלוב, ראש העיר הכבושה אנרודר באזור זפוריז'יה, אמר שגורל סגנו היה זהה – "מעצר שרירותי לחלוטין". איוון סמוידיוק נלקח על ידי חיילים רוסים זמן קצר לאחר שתפסו את תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה במרץ, ולא הוגשו נגדו כתבי אישום. "אנחנו אפילו לא בטוחים אם הוא חי", אמר ראש העיר. "אם לא נוכל לקבל הבהרות מהרוסים לגבי גורלו של סגן ראש עיר, דמיינו את גורלם של אזרחים אוקראינים רגילים".
מיכאילו סאווה ממועצת המומחים של המרכז לחירויות האזרח אמר כי אמנות ז'נבה מאפשרות למדינה לעצור אזרחים באופן זמני באזורים כבושים, אך "ברגע שהסיבה שגרמה למעצרו של האזרח הזה תיעלם, אז יש לשחרר את האדם הזה". הוא הוסיף כי "אין תנאים מיוחדים, אין עסקאות, רק שחרור", וציין כי לא ניתן להכריז על אזרחים כשבויי מלחמה על פי החוק הבינלאומי.
יוליה גורבונובה, חוקרת בכירה בארגון זכויות האדם Human Rights Watch, אמרה כי החוק הבינלאומי אוסר על צד לוחם להעביר בכוח אזרח לטריטוריה שלו או לטריטוריה שהוא כובש, והדבר עלול להיחשב פשע מלחמה. לדבריה, ניתן להחליף שבויי מלחמה, אבל אין מנגנון חוקי להחלפת לא-לוחמים, מה שמקשה על המאמצים לשחרר אזרחים מהשבי.
עם זאת, מאז שהחלה המלחמה, קייב הצליחה להחזיר חלק מהם הביתה. אנדריי ירמק, ראש הסגל של נשיא אוקראינה, אמר ב-8 בינואר כי 132 אזרחים הוחזרו מהשבי הרוסי ב-2022.
לובינץ, נציב זכויות האדם באוקראיניה, נפגש החודש עם עמיתתו הרוסית, טטיאנה מוסקלקובה. לדבריו, הוא מסר למוסקלקובה רשימות של כמה מ-20 אלף האזרחים האוקראינים שלדבריו מוחזקים בידי רוסיה, ו"הצד הרוסי הסכים לברר היכן הם נמצאים, באיזה מצב ומדוע הם מוחזקים". לדבריו, לאחר שיתקבל מידע כזה, תועלה שאלת "הליך החזרתם".
