תחת הכיפה הסרוגה תמיד היו גוונים רבים. המגזר, שפעם שאף להיות המקף המחבר בין הציבור החילוני לציבור התורני, התפתח בכיוונים שונים וסותרים. משברים שפקדו אותו - מהקדמה הטכנולוגית ועד השלכות ההתנתקות - שינו אותו ללא היכר. לתופעה הסוציולוגית הזו יש גם השלכות פוליטיות. חרף המחלוקות הרבות, לא לשווא ניתן למצוא ח"כים המזדהים כחרדים רק בשתי רשימות לכנסת, אבל בני הציונות הדתית חברים בסיעות מימין ומשמאל. על הרקע הזה, המאמץ של המפלגה בעלת השם המגזרי היומרני "הציונות הדתית" לכונן רשימה אחת שתייצג את כלל הגוונים נראה מבורך.
בפברואר האחרון הכריז יו"ר המפלגה בצלאל סמוטריץ' על מהלך אמיץ במיוחד: "אנשי הציונות הדתית והמחנה הלאומי כולו מוזמנים להצטרף למפלגת הציונות הדתית ולהיות שותפים מלאים לדרך ולקבלת ההחלטות". המפלגה פתחה במפקד שבסופו עתידה להתקיים הצבעה כללית לבחירת רשימת המועמדים לכנסת.
על פניו, פריימריז הם יוזמה מבורכת. דמוקרטיה מפלגת היא ערובה לחיותה של תנועה פוליטית. זה נכון לליכוד, לעבודה, למרצ, לחד"ש ולבל"ד. זה נכון גם לציונות הדתית. אבל מאחורי שמה של המפלגה לא מסתתר מגזר אחיד ועובדה שרבות המפלגות שנולדו ממנו. רק ברשימה שהתמודדה לכנסת האחרונה נכללות שלוש תנועות שונות - "תקומה", "עוצמה יהודית" ו"נעם", כאשר בחוץ נותרו "ימינה" ו"הבית היהודי". לא רק קרבות אגו הולידו את כמות הרשימות שרוצות לייצג פלח במגזר, אלא גם פערים אידאולוגיים. לא לשווא הגוונים הליברליים יותר בציונות הדתית לא מצאו את עצמם מיוצגים ברשימה שקראה לעצמה בשם של המגזר.
וכשזה המצב, מה הטעם ללכת לפריימריז? כשלא כל הזרמים רואים עצמם חלק מהמפלגה, הם נותרים מחוץ להתפקדות. מה שיקרה בפועל ביום הגשת הרשימות לכנסת הוא מה שקרה בארבע הפעמים הקודמות: בעשרה לעשר, דקות לפני הדד-ליין המחייב של ועדת הבחירות, ייכנסו נציגי הרשימה הדתית המאוחדת ויגישו רשימה המעורבבת מהמפלגות שנכנסו וללא המפלגות שנותרו בחוץ. אלה שיוותרו מחוץ למעגל ישמיצו את אלו שבתוכו, ואלו שבפנים יציגו עצמם כעליונים מוסרית על אלו שדחקו הצידה.
סמוטריץ' במאי האחרון על שיקלי: מסוכן להקים עוד מפלגה
(צילום: נויל האריס)
כשמתפקד ליכוד, עבודה או מרצ ניגש לפריימריז הוא יודע שהרשימה שתיבחר תורכב ברובה המוחלט באמצעות ההצבעה שלו (למעט שריוני יו"ר המפלגה). מנגד, מתפקד הציונות הדתית יבחר רשימה וימצא שביום הגשת הרשימות עברה הצבעתו דילול משמעותי. במקרה הטוב הוא ישפיע על מקומות 1, 4, 7 ו-10. המקום משלים המניין, שזכה להישג מכובד בפריימריז, ימצא עצמו מייחל לחוק נורווגי מורחב במיוחד.
עקיבא לםדניס ויסלפולמה לנציגי עוצמה יהודית להתמודד בקלפי אם בחדר המו"מ ישיגו מיקומים מובטחים וגבוהים יותר? האם מישהו יטרוק את הדלת בפני נציגי הבית היהודי? מישהו יכול להבטיח שאם ימינה או מפלגתו של עמיחי שיקלי לא יעברו אחוז חסימה, רשימת הציונות הדתית לא תהפוך לעיר מקלט שתבטיח את שלטון הימין? ובואו לא נתחיל את הוויכוח על המיקומים, שבוודאי יוליך לעלבון רבתי.
על הנייר קיום פריימריז הוא הדבר הנכון לעשות כי הוא יותר מסתם איתות לסגולה מיוחדת (virtue signaling) של המגזר הדתי. אבל כל עוד עוצמה יהודית, נעם והבית היהודי (שלא לומר ימינה ואפילו נציגי התנועה ההיסטורית של מימ"ד) לא נוטלות חלק אינטגרלי במערכה, מוטב לוותר על הפריימריז ולקבוע את הרשימה לכנסת בחדר המו"מ. ואם אפשר, עדיף לפני עשרה לעשר. בשביל השקט הנפשי.
- עקיבא לם הוא יועץ תקשורת ובעל הבלוג "קצת על הרבה"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
