בשלב מסוים, א' אפילו חשב כבר לשים קץ לחייו. לגמור עם זה ודי.
רק לפני כמה שנים הוא היה אזרח נורמטיבי לגמרי, שניהל עסק משגשג בתחום הרפואה, והתפרנס בכבוד. אבל אז - כך סיפר במשטרה - הגיעו אליו אנשי אבו-לטיף, שנחשב לארגון הפשע הגדול בצפון, ואחד החזקים בישראל. הם החלו לסחוט ממנו עוד ועוד כספים, איימו על חייו ועל חיי משפחתו, והותירו אותו עם חובות של מיליונים, שרק הלכו ותפחו.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
היו כבר מקרים שהוא חשב ללכת למשטרה, אבל הקוד הבלתי כתוב בצפון היה ברור: לא מדברים על אבו-לטיף. חוץ מזה, החשבוניות הפיקטיביות שאולץ להגיש כחלק ממפעל הלבנת הכספים הענק של הארגון, גם הציבו אותו בצד הלא-נכון של החוק. אז איך יפנה למשטרה?
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
8 צפייה בגלריה
''קמים איתו בבוקר והולכים לישון איתו בלילה''. כספים שנתפסו אצל הארגון בגל המעצרים האחרון
(צילום: דובורת המשטרה)
ואז, לפני כשנה, שמע רס"ב איציק קוסקס, רכז מודיעין בימ"ר צפון, את הסיפור על א'.
קוסקס הוא חלק מצוות משימה מיוחד שהקימה המשטרה, בשיתוף זרועות חקירה נוספות, בעיקר כלכליות. הצוות פועל מקומפלקס חדרים ממודר ומאובטח בתחנת המשטרה בכפר מנדא, וכולל היום כמה עשרות חוקרים בעלי התמחויות שונות, שכולם חיים, נושמים וחולמים אבו-לטיף 24/7. א' היה בדיוק מה שהם זקוקים לו כדי להתקדם בחקירה של מה שהפך לאחד מתיקי הדגל של המשטרה כיום.
"נפגשתי עם א' והוא סיפר לי הכול", משחזר רכז המודיעין קוסקס. "מדובר בבחור צעיר כבן 30, שהיה לו עסק מצליח בתחום הרפואה והוא הרוויח טוב. כשיש למישהו עסק לגיטימי, הארגון משתלט עליו וכך מלבין באמצעותו כספים. א' הפך לבובה שעוברת מיד ליד, מעבריין לעבריין. והוא מספר לי איך זה קרה כשהוא רועד ובוכה. הוא הגיע לפשיטת רגל בגללם. במשך כמה שנים רק שילם ושילם כספים והסתבך עמוק עד שהגיע לקצה, ועמד להתאבד".
קוסקס הצליח לשכנע את א' להפוך לעד מדינה. כמעט עשור חלף מהרגע שארגון אבו-לטיף עלה על הרדאר המשטרתי - אבל מעולם אף אחד לא הסכים להעיד נגדו.
נצ"מ מני בנימין, מפקד ימ"ר צפון, מה משמעות העדות של א'?
"א' פתח לנו את הדלת להבין איך עבדה השיטה, ומה היה נתיב הכסף. העדות שלו איפשרה לנו למעשה לעבור מהמישור המודיעיני למישור הראייתי".
הגיוס של עד המדינה א' נחשב להישג, במיוחד בארגון מהמגזר. "מדובר בבחור צעיר כבן 30, שהיה לו עסק מצליח, אבל הארגון השתלט עליו והלבין באמצעותו כספים. א' הפך לבובה שעוברת מעבריין לעבריין. והוא מספר לי איך זה קרה כשהוא רועד ובוכה, איך שנים רק שילם ושילם עד שהגיע לקצה, ועמד להתאבד"
וכך, לפני כשבועיים, נעצרו במבצע משטרתי נרחב 24 חשודים, כולל מי שהמשטרה טוענת כי הוא המנהיג הדומיננטי בארגון, נדאל אבו-לטיף. "תיק שאין בו כלום", אומר בתגובה פרקליט משפחת אבו-לטיף (התגובה המלאה מופיעה בהמשך הכתבה). ואכן המלחמה הזו עוד רחוקה מסיום, והיום שבו ארגון אבו-לטיף יחדול מלהפיל חיתיתו על הצפון, עוד לא הגיע.
אבל השבוע, בצעד מאוד לא שגרתי, הסכימו במשטרה לאפשר הצצה נדירה למאבק המורכב, הסיזיפי והמדמם שמתנהל בינם לבין אנשי אבו-לטיף. ככה, בשישה שלבים, מנסה המדינה לפרק ארגון פשיעה גדול:
"כדי לתקוף ארגון פשיעה, צריך קודם כל להגדיר אותו ככזה", מסביר נצ"מ בנימין. "מי שמחליט על כך זה אגף המודיעין במטה הארצי של המשטרה. כל שנה מבצעים שם הערכת מצב חדשה בהתאם לתנועות הפשיעה הקיימות בשטח, ומגדירים את היעדים".
אנשי אבו-לטיף אמנם פעילים בשטח כבר למעלה משני עשורים, אבל ההכרזה הרשמית במשטרה כי מבחינתם מדובר בארגון פשיעה, הגיעה רק לפני כעשור. על פי המודיעין המשטרתי, מדובר בארגון שפועל מהכפר הדרוזי ראמה בגליל, ושהגרעין שלו מורכב מחמישה אחים, כולם בעלי עבר פלילי.
האח הבכור ומי שמוגדר כראש הארגון הוא לטיף אבו-לטיף (52), שריצה עונשי מאסר של ארבע שנים בגין הברחת סמים, זהב ואמל"ח מלבנון, ועוד ארבע שנים נוספות, בגין גרימת חבלה חמורה והחזקת נשק. אחיו עלאא (49), שותף במאפייה המשפחתית, הספיק לרצות עשר שנות מאסר בגין הברחות סמים מלבנון. האח השלישי, סלימאן (46), הוא קבלן ובעל עסק לייצור ולמכירת ממתקים, וריצה בעבר עונש מאסר של שבע שנים, לאחר שהורשע בהריגה במסגרת סכסוכי כנופיות. האח הרביעי, לואי (44), ריצה מאסר של כשנתיים בגין החזקת נשק שלא כדין והחזקת סמים מסוכנים שהוברחו מלבנון. בעבר הוא נתפס כמנהיג הארגון, אולם בשנת 2004, בעקבות תאונת דרכים קשה שעבר, פינה את מקומו לטובת הבכור, לטיף.
האח החמישי, נדאל (42), הוא הבעלים של חברת סחר ותיווך, והיחיד שלא גר בראמה, אלא בכפר ורדים. בעבר הוא הורשע עם אחיו הגדול לטיף בקשירת קשר למעשים אחרים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, במסגרת סכסוך דמים, ובעסקת טיעון נידון לעשרה חודשי מאסר, מתוכם שלושה חודשים בפועל.
כיום נדאל נחשב בעיניי החוקרים לצד הניצי ביותר בארגון ולאחראי על אירועי ירי והצתות. נכון לכתיבת שורות אלו, נדאל הוא גם האח היחיד שנעצר במסגרת גל המעצרים האחרון. בנוסף, הוא גם מואשם בתיק אחר בניסיון רצח שבוצע לפני כחודשים וחצי. משפטו עדיין מתנהל.
לחמשת האחים גם היו שלוש אחיות, מתוכן נותרו שתיים. האחות השלישית, ראאדה נג'ם, שהייתה מורה במקצועה, נרצחה בירייה במיטתה ביוני 2015. במשטרה חשדו כי היא נרצחה במסגרת סכסוכים בתוך המשפחה, אבל התיק נסגר בפרקליטות ולמעשה לא פוענח עד היום.
אחות אחרת, רואידה (56), נשואה לראש מועצת ראמה, שאוקי לטיף, שנעצר במסגרת הפרשה הנוכחית ושוחרר בערבות. גם רואידה עצמה נחקרה ושוחררה ללא מגבלות. האחות השלישית היא דלילה סלאמה (54), שמתרחקת מהעולם הפלילי ומתגוררת בכפר עין אל אסד.
הצמיחה של הארגון החלה בתחילת המילניום. באותה תקופה, מקור ההכנסה העיקרי שלו היה מסחר באמל"ח ובסמים - בעיקר מלבנון - וחלק מהאחים נתפסו, הורשעו ונכלאו בגין עבירות הקשורות בסחר זה. אבל מחוץ לעולם התחתון בצפון ולאנשי החוק שבחיכוך עימם, השם אבו-לטיף לא היה ידוע, וכאמור, גם המשטרה לא הכריזה עליהם כארגון פשיעה.
אלא שב-2010 המצב הזה החל להשתנות. בין אנשי ארגון אבו-לטיף לבין חמולה אחרת בכפר פרץ סכסוך דמים קשה, שהוליד גם מסע חיסולים אכזרי. עד היום אף אחת מהרציחות הללו לא פוענחה. נצ"מ בנימין: "יש לכך כמה סיבות. הראשונה היא חוסר שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה עם המשטרה, שנובע מפחד מאנשי הארגון. השנייה היא בגלל המידור המשפחתי החזק. והסיבה השלישית היא שמדובר בכפר עם סמטאות קטנות בכפר ואין למשטרה זמן תגובה להגיע, והם מורידים מהרחובות את מצלמות האבטחה".
במשטרה טוענים כי לפחות באותו שלב, הארגון לא הפעיל "קבלני ביצוע" חיצוניים לרציחות, והן בוצעו על ידי מקורבים למעגל המשפחתי המצומצם, מה שהקשה עוד יותר את החדירה והפיצוח של התיקים הללו.
בינתיים, המצב בשטח הלך והסלים: ב-2013 נרצח במסגרת הסכסוך הזה דודם של האחים (ואחיו של ראש המועצה), מג'די אבו-לטיף, רופא שיניים במקצועו. התגובה האכזרית מצד הארגון לא איחרה לבוא: במשטרה קושרים לארגון שלושה מעשי רצח שבוצעו מיד אחר כך בזה אחר זה, כולם באמצעות נשק אוטומטי. כמובן שתיאוריות ומודיעין הם דבר אחד, אבל ראיות הן דבר אחר: גם הרציחות האלה לא פוענחו עד היום.
בשמונה השנים האחרונות ארגון אבו-לטיף התבסס כארגון פשיעה אכזרי ורצחני והעמיק את פעולותיו במגזר הערבי, ובמיוחד בשטחי היישובים בגליל וברכס הכרמל, בכפרים עיסאוויה ודאלית אל כרמל.
על פי חוק המאבק בארגוני פשיעה, ארגון פשיעה מוגדר כ"חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע". ב-2014 הוחלט במשטרה כי הפעילות של אנשי אבו-לטיף עונה על ההגדרה הזו בחוק, והוא הוכרז כארגון פשיעה. עכשיו המלחמה עלתה מדרגה.
עם ההכרזה על אנשי אבו-לטיף כארגון פשע, הוקם בימ"ר צפון צוות חקירה מיוחד (צח"מ), שכלל בימיו הראשונים ארבעה חוקרים, כולם התמקדו אך ורק בכול מה שקשור לאבו-לטיף. הצוות החל לאסוף מודיעין, כדי להבין מה בדיוק עומד מולו.
סנ"צ ירון בן ישי, סגן מפקד הימ"ר: "התחיל להצטבר אצלנו מידע מודיעיני על השתלטות של חברי הארגון על מכרזים ממשלתיים, על חדירת אנשיהם למוסדות שלטון מקומיים, ועל גביית פרוטקשן מפרויקטים של תשתיות לאומיות, מעסקים גדולים, מחברות הובלה וחברות אוטובוסים. מי שלא שילם - שרפו לו את הציוד הכבד, ולא פעם אחת. נגרם נזק של מיליוני שקלים. פה זיהינו לראשונה, את השימוש שלהם בחוליות ביצוע אשר לא שייכות למשפחה, שכירי חרב, בין אם מהיישוב הבדואי טובא זנגריה, או מיישובים מוסלמיים מהגליל".
נצ"מ בנימין: "בשלב הזה הוחלט להקים כוח משימה גדול יותר, שיתקוף את הארגון מכול כיוון אפשרי. לקום איתו בבוקר ולישון איתו בלילה. זו הפעם הראשונה שיחידה במחוז צפון קיבלה לטפל בארגון פשע. הצח"מ תוגבר בשבעה חוקרים, ובהמשך אף שילשנו את המספר שלהם".
החוקרים החלו לשרטט את מבנה הארגון: מי עומד בראשו, מיהן הדמויות הנוספות בו, מה ההיררכיה בארגון, מיהם אנשי הכספים, החיילים ואנשי הביצוע. אחר כך מיקמו אותו במפה הכללית של ארגוני הפשיעה: מי נחשבים לאנשי שלומם, אלו ארגוני פשיעה משתפים איתם פעולה, מי היריבים שלהם ומה מוגדר גבולות הטריטוריה שלהם.
בינתיים, תוך כדי איסוף המודיעין על אודותיו, הארגון הפך ליותר ויותר מתוחכם. סנ"צ בן ישי: "שמנו לב בשנת 2016 שהארגון עובר טרנספורמציה, ואנשיו התחילו להתעסק בהימורי רשת והונאות פורקס (סחר במטבע חוץ - ש"מ)".
נצ"מ בנימין: "מדובר בעקיצות של אנשים בחו"ל, בעיקר באירופה ובמדינות המפרץ, בסכומים של מיליוני יורו. זה כמו פירמידה, שנותנת לך בהתחלה להרוויח, וכשאת מושקעת בהרבה כסף, הם נעלמים יחד איתו. השרתים שלהם נמצאים בחו"ל ולכן קשה לאכוף אותם, וכשמדובר באנשי המפרץ, אז הם גם לא מתלוננים, כי יש אצלם עונש מוות על הימורים, זנות וסמים. להונאות פורקס יש בחלק מהארגונים גם עוד תפקיד".
איזה?
"זירות פורקס בלתי חוקיות כאלה, משמשות לא פעם גם להלבנת כספים של הארגון, תוך ביצוע עבירות מס. בחיפוש שערכנו בזמנו בבתי החשודים, תפסנו תשע מכוניות, שתיים מהן רכבי יוקרה, וגם כסף מזומן בסך 180 אלף שקל. החרמנו להם ספרי חשבונות, מסמכים וראיות נוספות. עצרנו שניים מהאחים, אבל הם שוחררו למעצר בית כעבור שבועיים. וזאת עוד נקודה כאובה, כי אנחנו מתאמצים ועוצרים, ובתי המשפט משחררים".
סנ"צ בן ישי: "במקביל לפורקס, עקבנו אחרי השלוחות שארגון אבו-לטיף החל לפרוס ברחבי הארץ, אחרי השותפויות שהוא הקים עם ארגונים אחרים כמו בני שלמה מהדרום ושמוליק הרוש מנהריה, ואחרי החדירה המשמעותית שלו באמצעות אנשיו לבתי עסק גדולים ולמוסדות שלטון מקומי. באותה עת השיטה הכי מוכרת שלהם היא להתערב בסכסוכים כבוררים. על פניו הם פותרים אותם, ואז מטילים על המשתתפים קנסות, 'קח מהעסק שלך ותעביר לי".
נצ"מ בנימין: "תפקיד כוח המשימה הוא לאגור את כל המידע שהצטבר, לנתח אותו, לקטלג ולסדר את כל מרכיבי הפאזל לכדי תמונה אחת שתסייע לנו".
למה הכוונה?
"את לא יכולה לתקוף ארגון פשיעה, אם אין לך את התמונה הגדולה, ואם את לא לומדת ומכירה אותה מכל כיוון. אם אני לא יודע לומר מה ההיררכיה בארגון, מי החיילים, מה תנועות הכסף ומה הן שיטות העבודה של הארגון - אין לי אפשרות לעבור לשלב הבא. בנוסף אתה מסתייע גם בכלים טכנולוגיים כמו ציטוטים והאזנות סתר, איכוני טלפונים, תיעודים ממצלמות אבטחה פרטיות, בבתי עסק או בדירות, צילומי לווין ועוד".
סנ"צ בן ישי: "כשאנחנו מפעילים מקורות מודיעיניים, זה מכוון בעיקר לעבר 'הכלים הכבדים' - בכירי הארגון. ותתפלאי, למען האינטרסים שלהם הם מוכנים לעשות הכול, גם אם מדובר ללכלך את הידיים".
נצ"מ בנימין: "צריך להבין שמדובר בתהליך ארוך ומורכב. עם כל הרצון הטוב, לעבוד מול ארגון פשיעה ולפרק אותו, זה לא זבנג וגמרנו. זאת ריצה למרחקים ארוכים. לפעמים לוקח שנים עד שאתה מבין איך בכלל הארגון עובד. ארגון גם לא נולד ביום אחד. לכול ארגון יש היסטוריה ואבולוציה מסוימת, ובסוף אתה אוסף את המודיעין ומשקיע פעילות אופרטיבית על ידי בלשים, יחידות סמויות ויחידות מיוחדות, שאתה מייצר בנוסף אליהם מודיעין נוסף דרך המקורות שלך בשטח".
השלב שבו צוות החקירה מחפש עדים, הוא אחד השלבים הקשים והמורכבים בניסיון לפרק ארגון פשיעה. רק במקרים נדירים, ראיות פורנזיות פיזיות, ראיות סייבר או אמצעים אחרים יובילו לראשי הארגון. הם בדרך כלל זהירים מאוד במה שיאמרו בטלפונים ובתוכנות המסרים, לא יהיו נוכחים פיזית בזירות פשיעה, וגם אם כן, כנראה לא ישאירו שם עקבות. לכן, במקרה של ארגון פשע, כמעט הכרחי לגייס מקור אנושי כלשהו, כדי שיוכל להעיד בבית המשפט על מעשיהם של ראשי הארגון ולספר על שיטות הפעולה שלו.
יש שלושה מקורות אנושיים עיקריים כאלו: סוכנים, עדי מדינה ועדי תביעה. לכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות, ולכן, כדי לבנות תיק חזק, המשטרה תשאף לגייס כמה שיותר עדים (ואם אפשר גם סוכן). אבל אם בכל ארגון פשיעה זהו אתגר, בארגון מהמגזר מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
סנ"צ בן ישי: "זה השלב הכי קשה. כל הזמן ניסינו לגייס סוכן או עד מדינה כנגד המשפחה הזאת, ולא הלך. אמרו לנו: 'אין לכם שום סיכוי. לא תצליחו להוציא מהעדה הדרוזית עד מדינה'. אמרנו, טוב, אז אולי ננסה לגייס נגדם מישהו לא דרוזי, או שאולי נצליח לגייס מספיק קורבנות שיסכימו להעיד נגדם. בפועל, נפגשנו עם כל קורבן שהיה לנו מידע מודיעיני שהוא נסחט. חלק מהם שיתפו איתנו פעולה כמקורות מודיעיניים, אבל רובם סירבו לשתף פעולה מהפחד. עד שגויס עד המדינה א'".
א', שכאמור היה בעל עסק במקצוע הרפואה, הגיע לשלב שבו הייאוש ממצבו ניצח את הפחד מאבו-לטיף. התברר שיש לו מידע פנימי על השיטה שבאמצעותה הלבינו לכאורה אנשי הארגון כספים רבים. במשטרה מסרבים למסור עוד פרטים, אבל יש להניח כי בהתחשב באכזריות שמיוחסת לארגון, א' יקבל חליפת הגנה כוללת ומיוחדת מהמשטרה ומהרשות להגנת עדים.
הוא לא חושש לחייו?
רס"ב קוסקס: "מצד אחד, אין לו מה להפסיד. מצד שני, הוא היום האיש הכי אמיץ בצפון. כל העבריינים הגדולים מתים מפחד מאבו-לטיף, א' היחיד שהיה לו אומץ לצאת החוצה. הוא אמנם פסיק אחד שהסכים לדבר, אבל אנחנו יודעים שיש מאות שנסחטו כמוהו, ומקווים שהם יבואו אלינו בעקבותיו".
לכאורה, במהלך כל איסוף המודיעין וגיוס העדים - שלבים שיכולים להימשך אפילו לאורך שנים - ארגון הפשיעה ממשיך לפעול, עד למכה הנצחת. אבל במהלך השנים הבינו במשטרה כי עדיף להלום בארגון מהלומות "קטנות" שוב ושוב ושוב, מאשר לחכות רק למהלומה הגדולה הסופית.
יש שתי סיבות מרכזיות לכך: הסיבה הראשונה ברורה - הארגון ממשיך לייצר פשיעה, ולא ייתכן שהמשטרה תדע על ניסיון לרצח, למשל, ופשוט תניח לו להתבצע. הסיבה השנייה היא שהרבה תקיפות קטנות פוגעות כלכלית בארגון. ככל שארגון נפגע כלכלית, גובר הסיכוי שחייליו יערקו ואולי גם יהפכו לעדים, וגם גובר הסיכוי שמתוך לחץ ראשי הארגון יבצעו טעות.
למקבץ הפעולות שמבוצעות נגד הארגון קוראים במשטרה "תצריף תקיפות". נצ"מ בנימין: "מדובר בזרם תקיפות שלא מפסיק לאורך זמן, עד שאתה מוביל להכרעה. כאשר במהלך התקיפות האלה אתה כל הזמן מחפש את הבטן הרכה, ולשם אתה רוצה להיכנס ולתת את המכה הכי חזקה".
אבל בינתיים, הם ממשיכים לפעול ולהטיל אימה על התושבים.
"עבודה מול ארגון פשיעה משולה לזירת אגרוף. כמו שאתה מכה, כך אתה צריך לדעת גם לספוג, וארגון אבו-לטיף בהחלט יודע גם לתת. אין אף ארגון פשיעה בארץ כמו הארגון הזה שחוטף מהמשטרה, ו'מחזיר' מכה לאזרחים, בתור אקט של ענישה קולקטיבית. וזה קרה כבר מספר פעמים".
למשל?
"בצענו נגדם שרשרת תקיפות בדצמבר 2020, ואז התעוררנו לסוף שבוע שהיו בו כ-15 אירועי ירי, אשר כוונו לעבר בנקים וחנויות. בפעם אחרת הם הניחו מטענים ליד משרד השיטור הקהילתי, או ירו לעבר מספר חנויות במרכז הקניות ביג בכרמיאל - וזה תג מחיר. באוקטובר לפני שנתיים, הייתה פשיטה משטרתית על עסקים בבעלות הארגון באזור כפר ראמה וסאג'ור. הוצא צו סגירה למאפייה של המשפחה, והוטלו צווים וקנסות בסך עשרות אלפי שקלים על עבירות מס שונות".
ואיך הם הגיבו?
"הרופאה המחוזית הייתה חתומה על צו הסגירה למאפייה, אז למחרת הם שלחו אליה אנשי ביצוע ששמו מטען בכניסה למבנה משרד הבריאות בנצרת, ופוצצו את הדלת. במבצע משותף שלנו עם השב"כ איתרנו את החשודים והוגשו נגדם כתבי אישום.
"ביולי אשתקד התפתח קרב יריות בין בלשים של תחנת טבריה, לחוליה של אנשי הארגון במע'אר, שירו על בית עסק של מקומי. הרגנו אחד ופצענו שניים. חשוד נוסף שנפצע מהירי ונמלט, נעצר בהמשך. כתבי אישום הוגשו נגד שלושה מעורבים.
"מכה נוספת נגד הארגון, הייתה כתב אישום שהוגש על סחיטת דמי חסות מתושב מג'ד אל-כרום, באמצעות הנחת מטען חבלה שהתפוצץ בכניסה לביתו. החשודים נתפסו על חם, ובביצוע המעצר בוצע ירי לעבר הכוח, שהשיב אש. חשוד אחד נהרג השני נפצע".
ולאן כל זה הוביל?
"אנשים שראו את כל הפעילויות שלנו נגד הארגון, הבינו שאנחנו לא מתכוונים לוותר להם, אזרו אומץ ובאו להתלונן, וכך למעשה איתרנו גם את העד א'. ואגב, בתגובה למעצרים הנוכחיים, תג המחיר שלהם היה ניפוץ חלונות של 14 רכבים בחצור הגלילית. עברו עם פטיש ושברו חלון אחרי חלון".
הרכבים הללו שייכים לאזרחים תמימים, שאין להם כל עניין עם אבו-לטיף. לחלק מהרכבים שזגוגיותיהם נופצו צורף מכתב: "משטרת המושחתים", נכתב שם באותיות מודבקות, "עוצרים נשים ואנשים מכובדים. זה רק ההתחלה, אבו-לטיף".
צינור החמצן של כל ארגון פשיעה, הוא תזרים ההכנסות שלו. ככל שההכנסות גדולות יותר, הארגון יכול לשלם יותר לחיילים שלו - ובכך גם להבטיח את נאמנותם - לדאוג למאבטחים, לעורכי דין, להכין דרכי מילוט מתוחכמות ועוד.
החוקרים מצח"מ אבו-לטיף גילו שראשי הארגון וחלק מאנשיו מחזיקים מגוון רחב של עסקים חוקיים, בהם מסעדות, פיצוציות, חברה קבלנית לעבודות עפר, תחנות טוטו ווינר, צ'יינג'ים להמרת מטבע חוץ, סחר ברכבי יוקרה ועוד. "הדבר שהיה לנו הכי קשה אצלם, הוא הערבוב בין העסקים הלגיטימיים ללא לגיטימיים", מודים במשטרה. "רק נושא החשבוניות הפיקטיביות, למשל, הוא תחום מפחיד בתחכום שלו, הכי קל לביצוע, והם עושים בו הרבה כסף".
איך זה עובד בעצם?
סנ"צ בן ישי: "מישהו מהארגון יכול למשל לתת לאדם חשבונית על מיליון שקלים מבלי לעשות עסקה, ואז לקבל בחזרה מהמדינה את המע"מ, 17 אחוז, ובזה הם מתחלקים".
על פי המודיעין המשטרתי, עוד אחד מאפיקי ההכנסות המרכזיים של ארגון אבו-לטיף, היה זכייה במכרזים ממשלתיים ושל השלטון המקומי. התברר שהארגון הקים חברות שעוסקות במגוון נושאים: מזון, ניקיון, תחזוקה, שמירה ואבטחה, שיפוצים, עבודות עפר ותשתיות. החברות האלו ניגשו למכרזים בצפון - ובמקרים רבים זכו. במשטרה טוענים כי חלק מהזכיות הושגו תוך סחיטה באיומים, או שימוש בגורמים שאנשי אבו-לטיף מפעילים בשלטון המקומי.
כשהתברר היקף הפעילות של הארגון, צורפו עוד ועוד חוקרים, ומשרד האוצר הקצה 22 מיליון שקל למאבק, כולל כ-50 חוקרי מס הכנסה. כל הצוות, שכולל עשרות אנשים שחיים ונושמים אבו-לטיף, פועלים מתוך קומפלקס מאובטח וממודר בתוך תחנת כפר מנדא. המיקום איננו מקרי
לפני כשנתיים הבינו גם במשרד האוצר את הנזק, והקצו 22 מיליון שקל כדי לצרף חוקרים כלכליים לצוות המשימה. "זה כי כדי לפרק ארגון פשע, המשטרה לא יכולה לפעול לבד", אומר מפקד כוח המשימה המיוחד, סנ"צ תומר פינצ'י. "הבנו שאנחנו צריכים לשלב זרועות עם כל גורמי האכיפה: מס הכנסה, מע"מ, רשות לניירות ערך, כונס נכסים, אפוטרופוס כללי, יחידות ארציות והמטה הארצי. וכך היה. אבל אין לנו אשליות: כדי לפרק ארגון לגמרי צריך לסגור לו את כל המקורות הכספיים, בין אם מדובר בעסקים לגיטימיים או לא, ולעודד את הקורבנות לבוא ולהתלונן".
כל הצוות המיוחד שחוקר כרגע את ארגון אבו-לטיף - מדובר בעשרות אנשים - יושב בתוך הקומפלקס המאובטח בתחנת המשטרה בכפר מנדא. התחנה הזו הותקפה קשות באירועי שומר החומות ב-2021, ומבחינת המשטרה, לשכן דווקא פה את הצוות שנאבק בארגון הפשיעה שפוגע בראש ובראשונה במגזר - זוהי אמירה. אבל גם לא לוקחים פה סיכון: מחוץ לבניין המשטרה ניצבת קבוע ניידת עם שני שוטרים חמושים ברובים שמאבטחים מסביב לשעון את המבנה.
אנחנו עוברים דרך שלוש דלתות חשמליות מקודדות עד שמגיעים לקומה השלמה שהוקצתה במיוחד לכוח המשימה. החדרים עמוסים בארגזים עם חומרי חקירה שנאספו בפשיטות, ומדי פעם חוצה את המסדרון חשוד נוסף לחדר החקירה.
כאן גם יושבת ב', ראש צוות החקירה של מס הכנסה במאבק מול ארגון אבו-לטיף. לרשותה כ-50 חוקרים, שיושבים ונוברים באינספור קלסרים עבים וקובצי מחשב, שהוחרמו בפשיטות על עסקים שלכאורה מקושרים לארגון, ובפשיטות על משרדי רואי חשבון שלהם. כמה מרואי החשבון הללו כבר נעצרו.
"הם ניסו להציג מצג שווא של עסקים לגיטימיים של אנשי הארגון", מסבירה ב'. "כשצללנו לתוך הספרים, ראינו את המשחקים של התשלומים מול חשבוניות פיקטיביות, שנפרעו בצ'יינג'ים. לפי החוק, הצ'יינג'ים אמורים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון, וכאן זה לא נעשה במרבית המקרים. אנחנו בודקים עכשיו שמונה צ'יינגים מהצפון ומהמרכז".
מה התרומה של העד א' לחקירה שלכם?
"הוא נתן לנו את הנתיב של הכסף. הוא סיפר איך השתלטו עליו - וזה אותו רואה חשבון שנתן לו הנחיות מה לעשות וכמה להפקיד ואיפה, וגרם לו להפסיד את הכול. הבנו מהעדות שלו איך הם מלבינים כסף ואיך הם משתלטים על העסק. אני מקבלת מהצח"מ את השמות והיעדים של אנשי הארגון, וכשאנחנו עושים את הבדיקות שלנו ומצליבים מידע - אנחנו רואים שאותם אנשים שקשורים לארגון, ניכו כספים בהיקף לא מבוטל בצ'יינג'ים. לא בכדי הם השתמשו באותו רואה חשבון, כדי להלבין את העסק. היקף הכספים שהתגלגלו בין חברי הארגון הוא כמיליארד שקלים".
ההערכה הזו, שהיקף הלבנת הכספים של הארגון הגיע לכמיליארד שקלים, העניק במשטרה את הכינוי למבצע המעצרים "המיליארד השחור". לא בטוח שאם וכאשר יגיעו כתבי האישום יצליחו רשויות החוק להוכיח הלבנה של סכום מטורף כזה, אבל לפחות תקשורתית זה תפס לא רע.
שלב הפרוץ, הרגע שבו עוברים למעצרים גלויים, בדרך כלל לא מהווה הפתעה גדולה מדי עבור חברים בארגוני פשיעה, אבל עדיין התקווה היא שהם יהיו מופתעים מספיק כדי לא להיעלם וכדי להשאיר ראיות שייתפסו בחיפושים.
ביום רביעי לפני כשבועיים, בשעה שלוש בבוקר, פשטו 700 שוטרים על בתיהם של 24 חשודים. הבכיר שביניהם היה נדאל אבו-לטיף, אבל היו שם גם שני רואי חשבון, רופא שיניים, גמלאי שב"כ, עורך דין, כמה חיילים מארגון ג'רושי, בעלי צ'יינג'ים (שתיים מהם נשים) ועוד. הם חשודים בעבירות כלכליות ובעבירות לפי חוק המאבק בארגון פשע, כל אחד לפי חלקו.
השוטרים גם תפסו סכומי כסף גדולים, ו-28 רכבי יוקרה, כולל מרצדס מייבאך, רכב שעלותו מתחילה בסביבות מיליון ורבע שקל.
פרשה נוספת שעל פי החשד קשורה לארגון, נחקרת בימים אלו בלהב 433. חוקרי המשטרה חושדים כי מכרזים של משרד הביטחון בתחום הבינוי, הוטו לטובת חברות, תמורת שוחד. לטענת המשטרה, לחשוד המרכזי שנעצר בפרשה, שרון דן, יש קשר עסקי עם נדאל אבו-לטיף ועם גורמים נוספים שמזוהים עם הארגון. בחקירותיו דן הכחיש את כל המיוחס לו.
האם המהלכים הללו יהיו המכה הסופית לארגון? ההערכה היא שהתשובה לכך היא לא. ארגון פשע מתוחכם, שיש הטוענים כי הוא הגדול והחזק כיום בישראל, לא נופל כל כך מהר. "אנחנו לא קרובים לפצח את הארגון", מודה גם נצ"מ בנימין. "אבל הארגון חטף מכה קשה שיהיה לו קשה להתאושש ממנה".
אז מה יקרה עכשיו?
"החקירה שלנו נמשכת ועוד נכונות לארגון מכות כואבות".
עו"ד באסל פלאח, פרקליט משפחת אבו-לטיף, מסר בתגובה: "חלפו כבר מעל שבועיים מאז ביצוע המעצרים. עד עכשיו אנחנו מחפשים את הבסיס לכותרות שפירסמה המשטרה. אין שום בסיס לסכומים שדיברו עליהם. עצורים בפרשה כבר שוחררו. ראש המועצה שנטען לגביו שסחט באיומים וסייע לארגון פשיעה, כבר בביתו. לפי מה שהחוקרים מציגים לחשודים, אני מאמין שבימים הקרובים רוב העצורים ישוחררו. המיליארד היחיד בפרשה זה הכסף שהמשטרה הוציאה על תיק שאין בו כלום".
