דיפלומטים מערביים שהעבירו שעות על גבי שעות עם סעיד ג'לילי במשא ומתן על תוכנית הגרעין של איראן זוכרים היטב את האיש, ובעיקר את הרצאותיו הבלתי-נגמרות. "כפי שאריגת שטיחים איראניים מתקדמת מילימטר אחר מילימטר, בדייקנות ובעדינות – בעזרת אללה כך יתקדם גם התהליך הדיפלומטי הזה", אמר אז ג'לילי, וידע היטב על מה הוא מדבר: תחת שרביטו כראש צוות המשא ומתן על הגרעין, מ-2007 עד 2013, העבירו נציגי טהרן והמערב שנים בשיחות עקרות על פתרון לסוגיה, תוך שהאיראנים מושכים זמן, מתבצרים בעמדותיהם ולא מציעים קצה קצהו של ויתור. לאיש הזה, מתנגד חריף של הסכם הגרעין שנחתם לבסוף ב-2015, יש סיכוי לא רע להפוך בסוף השבוע הקרוב לנשיא איראן.
הבחירות לנשיאות איראן נערכות כעת כדי לבחור את מחליפו של הנשיא איברהים ראיסי שנהרג לפני חודשיים בהתרסקות מסוק. בסיבוב הראשון לפני שבועיים התחרו שישה מועמדים, ומכיוון שאיש מהם לא השיג יותר מ-50% – השיעור הדרוש לניצחון בסיבוב זה – לסיבוב השני והמכריע העפילו שני המועמדים המובילים: מסעוד פזשכיאן, מנתח לב המשתייך למחנה הרפורמיסטי ונתפס כמתון יחסית, וג'לילי בן ה-58, איש המחנה הקיצוני. פזשכיאן הגיע למקום הראשון עם 44.3% וג'לילי לשני עם 40.3%. ביום שישי הקרוב יבחרו האיראנים אחד משניהם לנשיא, והתוצאות צפויות להתפרסם בשבת.
אף שסמכויותיו של נשיא איראן מוגבלות ביחס לאלה של המנהיג העליון עלי חמינאי, לזהותו של הנשיא הבא עשויות להיות השלכות על עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית ועל היציבות האזורית: הבחירות נערכות כשברקע דהירה איראנית ממשית לנשק גרעיני, ולפי דיווח מהחודש שעבר טהרן מתקינה כעת צנטריפוגות חדשות ומתקדמות במתקן ההעשרה פורדו, שיגבירו דרמטית את יכולת ייצור האורניום שלה. בעוד פזשכיאן מרבה לדבר על רצונו בהסכם גרעין חדש עם המערב, שבהכרח יכלול הסגה משמעותית של תוכנית הגרעין, ניצחון של ג'לילי עשוי לחסל סופית כל סיכוי למשא ומתן עם המערב – משא ומתן שקפוא כבר יותר משנתיים.
הדיפלומטים השתגעו: "לא מקנא בסטודנטים שלו"
ג'לילי, הידוע בשיערו וזקנו הלבנים והמטופחים, נולד ב-6 בספטמבר 1965 בעיר הקדושה לשיעים משהד, בן לאב כורדי שעבד כמנהל בית ספר וכמורה לצרפתית ולאם ממוצא אזרי. בגיל 21 איבד את רגלו במהלך קרב במלחמת איראן-עיראק, ובשל כך זכה לכינוי "השהיד החי". בהמשך הוא השלים תואר דוקטור לרפואה ועבד כמרצה באוניברסיטת טהרן, ואחר כך הצטרף למשרד החוץ, שם פילס את דרכו לעמדות בכירות. בשנת 2007, תחת הנשיא הקיצוני מחמוד אחמדינג'אד, מונה לראש צוות המשא ומתן האיראני על הגרעין, תפקיד שאותו מילא עד 2013.
בני שיחו המערביים של ג'לילי מספרים כי בשעות הארוכות של שיחות שקיימו איתו הוא הותיר עליהם רושם ברור. וויליאם ברנס, מי שמכהן כיום כראש ה-CIA והיה מעורב במשא ומתן עם איראן באותן שנים, העיד שג'לילי הוא "מאמין אמיתי במהפכה האיסלאמית", שהרבה בפיתולים ובמריחות זמן במהלך הדיונים, מבלי להגיע לשום נקודה ממשית: "כשהוא רצה להימנע מתשובות ישירות לשאלות, הוא היה מסוגל לנפק אמירות סתומות ועמומות ברמה שאי אפשר לתאר", סיפר ברנס. "בשלב מסוים הוא ציין שהוא עדיין מלמד במשרה חלקית באוניברסיטת טהרן. לא קינאתי בסטודנטים שלו".
דיפלומט צרפתי אנונימי שצוטט בזמן השיחות ההן תיאר את המשא ומתן עם ג'לילי כ"אסון", ובמסמך דיפלומטי אמריקני שנכתב ב-2008 ושנחשף בהמשך באתר ההדלפות "ויקיליקס" צוטט דיפלומט אירופי אחר אומר כי "נדהם" מחוסר היכולת או הרצון של ג'לילי לסטות מהמצגת שלו ולגעת בניואנסים: "הוא תוצר אמיתי של המהפכה האיראנית", קבע אז.
בשנת 2013 התמודד ג'לילי לראשונה בבחירות לנשיאות, תוך שהוא זוכה בתמיכת האייתוללה הקיצוני מוחמד טאגי מסבאח יזדי, שכתב בעבר כי איראן אינה צריכה לשלול מעצמה את הזכות לייצר "כלי נשק מיוחדים", ברמיזה ברורה לנשק גרעיני. ג'לילי הגיע אז למקום השלישי, בפער גדול אחרי המנצח חסן רוחאני, שנתפס כאיש מתון יחסית ועורר באיראנים תקווה לשינוי.
אחרי אותן בחירות הוחלף ג'לילי בתפקידו, ושנתיים לאחר מכן, ב-2015, חתם ממשלו של רוחאני על הסכם הגרעין עם המעצמות בראשותו של נשיא ארה"ב ברק אובמה. במסגרת ההסכם ההוא צמצמה איראן דרמטית את כמות האורניום המועשר שברשותה בתמורה להסרת הסנקציות הכלכליות עליה. ג'לילי התנגד נחרצות להסכם ההוא וייסד מה שתואר כ"ממשלת צללים" שפעלה בשנות כהונתו של רוחני, בניסיון לסכל את מאמציו להגיע לפשרות עם המערב.
סלפי עם חיג'אב רפוי: "10 מיליון איש הם טליבאן?"
תומכי פזשכיאן, יריבו של ג'לילי בבחירות הקרובות, מציגים את ג'לילי כאדם קיצוני שאם ייבחר יקדם באיראן מדינת הלכה בנוסח הטליבאן באפגניסטן. יש הסבורים כי ניצחון שלו, שייתפס כמבשר על פגיעה עתידית נוספת בחירויות הפרט המצומצמות ממילא, עשוי להצית מחאה חדשה נגד המשטר, כמו "מחאת החיג'אב" שפרצה בסוף 2022 בעקבות מות הצעירה מהסא אמיני בידי משטרת המוסר בטהרן, שעצרה אותה בטענה שלא כיסתה את ראשה כראוי.
אתמול התייצבו ג'לילי ופשזכיאן לעימות טלוויזיוני נוסף, ובו התייחס ג'לילי לאזהרות מפניו. "עוד לפני שתוצאות הבחירות התפרסמו כבר קוראים ל-9 או 10 מיליון איש 'טליבאן'?", שאל בגיחוך, "זה עוזר במשהו?". עם זאת הוא לא אמר מפורשות כיצד בכוונתו להתנהל בוויכוח המתמשך על סוגיית החיג'אב. גורמים אחרים בקמפיין שלו דווקא ניפקו אמירות ברורות למדי וקראו להטיל עונשים כבדים על מי שמסרבות לעטות את הכיסוי האיסלאמי. אחד מהם אף כינה נשים שאינן עוטות אותו "זונות". ג'לילי עצמו הקפיד לאורך הקמפיין לשמור על עמימות באשר לאכיפת החוק, ובמקרה אחד אף הצטלם לסלפי עם אישה שעטתה חיג'אב רפוי – תמונה שהפכה לאירוע חדשותי כשלעצמו.
במערכת הבחירות הנוכחית זוכה ג'לילי לתמיכתו של איש דת פונדמנטליסט נוסף, האייתוללה מוחמד מהדי מירבגרי, המשתייך לארגון "חזית היציבות של המהפכה האיסלאמית", מהאגף הימני הקיצוני ביותר באיראן. הארגון, שהכריז על תמיכה בג'לילי, הוא שעמד מאחורי החוק שאושר בפרלמנט ומאפשר להטיל עשר שנות מאסר על מי שאינה מצייתת לחוקי החיג'אב. החוק טרם אושר על-ידי מועצת שומרי החוקה, ועל כן טרם נכנס לתוקף.
חמינאי מודה בשיעור ההצבעה המשפיל
בעימות הטלוויזיוני אתמול הדגיש פזשכיאן שוב את רצונו לחתור להסכם גרעין חדש עם המערב, אחרי שהסכם הגרעין הקודם התפרק ב-2018 בעקבות הודעת הנשיא דונלד טראמפ שארה"ב פורשת ממנו – בין השאר בעקבות לחץ מצד ישראל. פזשכיאן הדגיש בעימות כי הסנקציות המערביות פוגעות קשות בכלכלה האיראנית, כולל אינפלציה של 40% בארבע השנים האחרונות ועלייה בשיעור העוני: "אנחנו חיים בחברה שבה רבים מקבצים נדבות ברחובות", אמר. "הממשלה בראשותי תפעל מיד בניסיון להסיר את הסנקציות ולתקן את הכלכלה".
פזשכיאן טען כי ימצא דרך להחיות את הסכם הגרעין תוך מגעים עם הפרלמנט האיראני בנוגע לחלופות אפשריות: "שום ממשלה בהיסטוריה לא הצליחה לשגשג בתוך כלוב", אמר על המצב הכלכלי באיראן עקב הסנקציות. ג'לילי, שכאמור התנגד נחרצות להסכם הגרעין של 2015, אמר אמנם שכנשיא יחדש את השיחות על הסכם גרעין, אך טען כי לפזשכיאן אין שום תוכנית ממשית להסרת הסנקציות, וכי דיבוריו ריקים מתוכן.
מלבד זהות המנצח בבחירות בסוף השבוע הקרוב שאלה רבת משמעות תהיה שיעור ההצבעה. בסיבוב הראשון הצביעו רק 39.9% מבעלי זכות הבחירה, השיעור הנמוך ביותר מאז המהפכה האיסלאמית של 1979, ואם לא די בכך מבין 24.5 מיליון הקולות נפסלו יותר ממיליון. שיעור ההצבעה הנמוך נתפס כהבעת אי-אמון של העם במשטר האייתוללות, במיוחד משום שימים אחדים לפני כן הפציר חמינאי בציבור לצאת להצביע כדי להוכיח את חיוניות המשטר. היום הודה חמינאי כי שיעור ההשתתפות היה נמוך מהצפוי.