הסנקציות הישראליות שעליהן החליט הקבינט המדיני-ביטחוני נגד הפלסטינים בעקבות הפנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג, צעד שהגיע כשבוע אחרי הקמת הממשלה בראשות בנימין נתניהו, עשוי להביא להתנגשות בין הממשל האמריקני לבין הממשלה החדשה – שפועלים בשני מסלולים מנוגדים. בעוד שהממשלה בישראל אימצה צעדי ענישה, הממשל האמריקני דווקא פועל להפך – כולל סיוע של מאות מיליוני דולרים לפלסטינים, וגם מתן אפשרות לגורמים רשמיים ברשות לבקר בארה"ב.
הממשלה החדשה, כך נראה, תקשה על המועצה לביטחון לאומי של ביידן לנסות לשנות כיוון ולעסוק פחות במזרח התיכון ויותר ברוסיה ובסין. החודש צפוי להגיע לארץ היועץ לביטחון לאומי של ביידן, ג'ייק סאליבן, ולפי גורמים בממשל האמריקני – ייתכן שלאחר מכן יגיע לארץ גם מזכיר המדינה אנתוני בלינקן. המסרים של סאליבן ובלינקן לא יעסקו רק במתיחות עם הפלסטינים – אלא גם בבקשה לא להתקרב מדי לרוסיה - עד כדי "לא להתחנף אליה", במיוחד כעת – כשהיא מסתמכת על איראן במלחמה באוקראינה.
6 צפייה בגלריה
ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שלשום, ואבו מאזן. הוחלט על הטלת סנקציות
(צילום: קובי גדעון /לע"מ)
מאז שנתניהו ניצח בבחירות בנובמבר האחרון, האמריקנים ניסו להימנע מהתנגשות בין הצדדים – והזכירו כל פעם מחדש שהממשלה תיבחן לפי פעולותיה, ולא לפי האנשים שמאיישים אותה. גם ביידן עצמו דאג כל פעם מחדש לדבר על מערכת היחסים הארוכה שלו עם נתניהו. "הוא ידיד שלי כבר שנים, ואני מצפה לעבוד איתו על האתגרים וההזדמנויות של ישראל במזרח התיכון – כולל איומים מצד איראן", אמר ביידן בשבוע שעבר, עם כניסתו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה. מיד לאחר מכן החליט השר בן גביר לעלות להר הבית, וגרר גינויים מהעולם הערבי והודעות "מודאגות" מצד ארה"ב.
הסנקציות שעליהן החליטה ישראל נגד הרשות הפלסטינית כוללות העברה של כ-139 מיליון שקלים מתוך כספי הרשות הפלסטינית לנפגעי הטרור לצורך קיום פסק הדין בתיק "ליטבק", שמפצה משפחות של קורבנות טרור שנרצחו מפיגועי טרור פלסטיני. כמו כן, הוחלט על החלה מיידית של קיזוז תשלומי הרשות למחבלים ובני משפחותיהם לשנת 2022 בהתאם לדוח מערכת הביטחון.
בנוסף, הוחלט על הקפאה של תוכניות בנייה של הפלסטינים בשטחי C "בעקבות ניסיונות השתלטות לא חוקיים של הרשות הפלסטינית, בניגוד להסכמים הבינלאומיים" וכן שלילת הטבות לאח"מים שמובילים את המאבק המשפטי-מדיני נגד ישראל. עוד הוחלט על פעולות מול ארגונים ביהודה ושומרון, שמקדמים פעילות טרור או כל פעילות עוינת, לרבות פעילות מדינית-משפטית נגד ישראל בכסות של פעילות הומניטרית.
הסנקציות הישראליות על הפלסטינים הגיעו דווקא בתקופה שבה ממשל ביידן פועל בדיוק בכיוון ההפוך: מאז כניסת הנשיא לבית הלבן, ממשלו ביטל את האיסור שהטיל טראמפ על סיוע לפלסטינים – והעביר יותר מ-800 מיליון דולר לסיוע לפלסטינים, גם דרך אונר"א.
תיעוד מכינוס ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, שלשום
(צילום: רועי אברהם /לע"מ)
6 צפייה בגלריה
בית הדין הבינלאומי בהאג. הפלסטינים ביקשו שיבחן את
חוקיות הכיבוש", ישראל הטילה עליהם סנקציות
(צילום: shutterstock)
מלבד זאת, לפני כמה חודשים פרסם משרד המשפטים האמריקני חוות דעת שמאפשרת לגורמים פלסטיניים רשמיים לבקר בארה"ב ולבצע עסקאות בשטחה. חוות הדעת הזו הגיעה במטרה לעקוף את החוקים שאוסרים על כניסתם. בחוות הדעת של משרד המשפטים האמריקני נכתב כי "הממשל עשוי להעריך שמניעת אירוח של משלחות אש"ף בוושינגטון תפגע קשות במאמצים הדיפלומטיים של הנשיא".
בהמשך, בדיוק שבוע לפני כניסתו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה, מחלקת המדינה האמריקנית הטילה סנקציות נגד ההנהגה הפלסטינית, אבל חזרה בה מיד – והודיעה שהקשרים עם הפלסטינים הם עניין של ביטחון לאומי. סגניתו של מזכיר המדינה, וונדי שרמן, הודיעה לקונגרס כי אותם אנשי הנהגה "לא עומדים" בדרישה למנוע פיגועי טרור נגד ישראלים ולגנות אותם, אבל באותה הודעה כתבה שרמן כי ויתרה על האיסור לאפשר להם להיכנס לארה"ב, מאחר ש"ויתור כזה הוא ויתור על האינטרסים הביטחוניים-לאומיים של ארה"ב".
לממשל ביידן נותרו בקנה צעדים שעליהם ויתר בתקופת כהונת ממשלת בנט-לפיד: פתיחת הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים, ששימשה עד סגירתה בתור אחת מנקודות הקשר המשמעותיות של הפלסטינים עם ארה"ב, ולצד זאת גם פתיחת משרדי אש"ף בוושינגטון מחדש.
לפי שעה, האמריקנים לא עושים סימנים של כוונה לפתוח את הקונסוליה מחדש – וגם לא מראים כוונה לפתוח את משרדי אש"ף בוושינגטון. שני המתקנים הללו, שעשויים להיחשב אמצעי לחץ על ישראל, נסגרו בימי ממשל טראמפ.
