המלחמה הגיעה הבוקר (יום רביעי) לנקודת רתיחה עם ירי משמעותי לעבר העיר צפת, העיר הגדולה בקו הגבול הצפוני, שבו נהרגה סמ"ר עמר בנג'ו ונפצעו עוד שמונה. הירי תפס את התושבים מבוהלים ולא מוכנים: מאות שקנו בשוק העירוני (שמתקיים מדי רביעי) התחילו לרוץ לכל עבר, הורים נזעקו להוציא את ילדיהם מהמסגרות החינוכיות לאור היעדר מיגון בחלק לא מבוטל מהם, ואם לא די בכך - תושבים הלינו שגם חלק מהמקלטים הלא רבים שקיימים היו נעולים ובמצב לא ראוי.
את זעם התושבים ניתן היה לחוש בקבוצות הוואטסאפ והרשתות החברתיות שהוצפו בהודעות, סרטונים ותמונות. כך למשל תועדו ילדים ששהו במקלט מוצף במים בבית הספר האר"י, תושבים שנשארו מחוץ למקלט נעול בזמן האזעקה בשכונת מנחם בגין, ומקלטים במצב מחפיר בשכונת איביקור, הסמוכה לפיקוד הצפון. "גם אם לא נערכו מבעוד מועד, קיבלנו מתנה של ארבעה וחצי חודשים להיערך כראוי. מה עשו בכל הזמן הזה?", הלין אלי, תושב העיר.
הוא הוסיף: "למה לא נרכשו עשרות מיגוניות, ולמה המקלטים לא נפתחו ולא הוכנו כראוי? מישהו מזלזל בביטחון שלנו, וחושב שלהאשים את הממשלה זה הפתרון. מנהיגים צריכים גם לעשות ולא רק לדבר". והוא לא היחיד שזועם על המצב. לא מעט הורים לא שולחים כלל את ילדיהם למסגרות החינוכיות בשל היעדר מקלטים.
שירה, תושבת העיר, החליטה לא לשלוח את בתה לגן מאחר ואין מרחב מוגן במקום, והמקום נמצא סמוך לפיקוד צפון, אחד המקומות האסטרטגיים ביותר עבור חיזבאללה. "זה כבר מטורף, ארבעה חודשים שהילדה ללא מסגרת בגלל היעדר מקלטים. בחרתי לא לסכן את הבת שלי ולא אשלח אותה לגן. זה מתסכל מאוד. אם יש אזעקה פשוט אין מה לעשות מלבד להתפלל שלא ייפול שם טיל. המצב עצוב ומדאיג", אמרה.
גם בגן של בנו של אביחי טרבלסי, תושב העיר, אין מרחב מוגן. "מ-7 באוקטובר לחצנו שיביאו מיגונית או שנעבור מקום. זה לא קרה. כשנפל בפיקוד הצפון לפני מספר שבועות זה עלה מדרגה, והגננת דרשה מהעירייה להציב מיגונית. הם משכו אותנו ולא קיבלנו עד היום שום מענה. בהתחלה ההורים לא שלחו את הילדים לגן, אבל כשהבינו שהמצב נמשך לא הייתה להם ברירה. אחרי מה שקרה היום, ההורים לא מתכוונים להחזיר את הילדים. המצב עצוב והזוי", הוא מספר.
גם בשאר מסגרות החינוך בעיר המצב אינו שונה. דגנית כהן, שבנה לומד בחינוך המיוחד, מספרת על המציאות ההזויה שבה ילדים שמתקשים להסביר את מצבם, נאלצים ללמוד במבנה ללא מרחב מוגן. "בכל פעם שיש אזעקה הילדים עוברים למסדרונות. הבן שלי לא מדבר ולא יכול להסביר מה הוא מרגיש. הוא נכנס לסטרס, וכמוהו גם שאר הילדים", היא מספרת. "אם אני לא אגיע לעבודה ואשב בבית, מי ישלם לי את המשכנתא? למה אני צריכה לסכן את הבן שלי? אני צריכה לחיות על שעון חול? בושה שככה המצב".
חבר מועצת העיר צפת, נחמן גלבך, מספר על האזהרות שהגיעו לעירייה, וגם על הדחתו של מהנדס העיר על ידי ראש העיר שוקי אוחנה, לאחר שהתריע על הנושא. "ב-31 באוקטובר פנינו, חברי המועצה, במכתב רשמי לראש העיר, וביקשנו ממנו להעלות לסדר היום הקצאה לרכישת מיגוניות לשכונות חסרות מיגון ולמוסדות החינוך", הוא מציין. "הוא סירב להעלות את הנושא להצבעה, ומאז ניסינו להציף את הנושא אך הוא המשיך לסרב. כעת אנחנו מצפים לעזרה מכל מי שרק מסוגל לסייע".
מחר בבוקר צפויים עשרות הורים להגיע לבניין עיריית צפת על מנת למחות על היעדר המרחבים המוגנים בעיר.
מעיריית צפת נמסר בתגובה: "מערכת החינוך בצפת פועלת אך ורק בהתאם להנחיות פיקוד העורף. צפת מוגדרת כעיר ירוקה מזה חודשים וגם אחרי ירי הטילים לא בוצע שינוי במדיניות פיקוד העורף, ועל כן ניתן לקיים פעילות במוסדות החינוך כולם, כולל במוסדות שאין בהם מיגון תקני.
"נדגיש כי בעיית המיגון בצפת לא החלה עם תחילת המלחמה והנושא נמצא על סדר היום כבר מספר שנים. בעקבות תרחישי ייחוס מורכבים לצפת, בירת הגליל, שבה נמצאים מספר לא מבוטל של נכסים אסטרטגים, קיימת החלטה מצד ממשלת ישראל להקים מרחבים מוגנים ברחבי העיר, כולל במוסדות חינוך. לצערנו עד היום החלטה זו לא יושמה ולמרות קריאות חוזרות ונשנות בנושא, דבר לא בוצע. כולנו תקווה כי אירועי אתמול ידליקו נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות במדינת ישראל".