האיחוד האירופי הכריז בשבוע שעבר כי תקציב המימון לאונר"א, סוכנות האו"ם לסיוע לפליטים הפלסטינים, יעמוד על 82 מיליון דולר לשנה בין השנים 2022 ל-2024. סכום זה מהווה קיצוץ משמעותי של כ-40% בהשוואה לתקציב המימון של שלוש השנים הקודמות (2021-2019), אז האיחוד הקציב לאונר"א כ-135 מיליון דולר בשנה בממוצע, על פי טבלאות התרומות של אונר"א.
הקיצוץ מגיע ככל הנראה על רקע הגינוי החריף של האיחוד נגד אונר"א בשנה שעברה. האיחוד גינה את סוכנות הפליטים כי היא משתמשת בחומרי חינוך המסיתים לשנאה ואלימות נגד ישראל ונגד יהודים בבתי הספר של האו"ם בגדה המערבית ובעזה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה האיחוד האירופי גינה את אונר"א על תכני הלימוד שלה.
במסגרת הגינוי, האיחוד האירופי דרש כי אונר"א "תסיר באופן מיידי" את חומרי ההסתה, וקבע כי כספי המימון של האיחוד "חייבים להיות מותנים" בהתאמתם של החומרים החינוכיים לערכי האו"ם, שמקדמים שלום וסובלנות. הגינוי היווה חלק מההליך התקציבי השנתי של האיחוד האירופי, שבוחן כיצד הושקעו כספי משלם המיסים האירופים בפרויקטים של האיחוד.
אמנם באיחוד האירופי לא ציינו במפורש כי הקיצוץ נובע מההסתה בחומרי הלימוד, אבל בכיר האיחוד שחתום על הכרזת המימון קרא בעצמו בשנה שעברה להתנות את כספי הסיוע לאונר"א ולרשות הפלסטינית ברפורמה של חומרי הלימוד ולחימה באנטישמיות. ראש שלוחת סוכנות האו"ם לפליטים לאיחוד האירופי, מתיאס בורצ'רד, אישר ביממה שקדמה להכרזה על התקציב כי חלה "ירידה חדה במימון האיחוד האירופי". בנוסף, התקציב לשנת 2021 כבר עבר בעת שהאיחוד גינה את אונר"א, ונראה שרק עכשיו ניתן לראות את תוצאות הגינוי.
חומרי ההסתה בתכני הלימוד של אונר"א נחשפו בשני דוחות של מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, שהוצגו לבכירים בפרלמנט ובאיחוד האירופי. המכון חוקר ומנתח תכנים של ספרי לימוד ברחבי העולם, במטרה לקדם תכנים של שלום וסובלנות. מנכ"ל המכון, מרכוס שף, אמר: "בתחילת שנת 2022 אונר"א השיקה מסע יחסי ציבור עולמי, לאחר שביצעה חקירה פנימית על התנהלותה והגיעה למסקנה שהבעיה שלה היא לא חומרי הלימוד, אלא התדמית שלה. האיחוד האירופי ומדינות נוספות ברחבי העולם רואים בבירור כי המציאות אחרת".
ראש אונר"א, פיליפ לזריני, הוזמן בספטמבר האחרון לדיון בפרלמנט האירופי, ונאלץ להכיר באופן פומבי בעובדה כי התכנים בבתי הספר של הסוכנות כוללים אנטישמיות, הסתה לאלימות והאדרה של מעשי טרור, בעקבות מבול של שאלות שהגיעו מעשרות חברי פרלמנט. לזריני אמר כי "זיהינו שלוש בעיות מרכזיות בספרי הלימוד שלנו שאינן תואמות את ערכי האו"ם: התאמת גיל, תפיסה מגדרית ונושאים הקשורים להסתה לאלימות, אפליה, אנטישמיות וחוסר סובלנות".
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן אישר בעדות שמסר בקונגרס ביוני האחרון כי "אונר"א מפיצה תכני לימוד אנטישמיים", וציין ש"רפורמות הן הכרחיות". זו הייתה הפעם הראשונה שבה ממשל דמוקרטי הודה בקיום תכנים אנטישמיים ואלימים בחומרי החינוך של אונר"א.
בשנים האחרונות מדינות נוספות צמצמו את תמיכתן באונר"א. באוקטובר האחרון בריטניה חתכה את המימון שלה לאונר"א ביותר מחצי, בעוד סעודיה, שתרמה כמעט 29 מיליון דולר בשנת 2020, לא נכנסה לרשימת המדינות שתרמו יותר מ-8 מיליון דולר בשנת 2021. איחוד האמירויות הפחיתה גם היא את המימון שלה בשנת 2020 למיליון דולר בלבד, בהשוואה ל-51 מיליון דולר בשנת 2019.
סמנכ"ל מכון IMPACT-se, אריק אגסי, הוסיף כי "אונר"א ממשיכה לסרב לספק הוכחות שהיא לא מלמדת את ההסתה שמופיעה בספרי הלימוד שבשימושה. חינוך לשלום הוא מפתח ליציבות אזורית ודה-רדיקליזציה, אבל אם אונר"א תמשיך עם לימוד וכתיבה של חומרים המהללים טרור, פיגועים ואנטישמיות - יגדלו הסיכויים שייצאו מבתי הספר שלה טרוריסטים". אגסי ציין את המחבלת דלאל מוגרבי, שרצחה 13 ילדים ו-26 מבוגרים בפיגוע "אוטובוס הדמים" בכביש החוף בשנת 1979, כבוגרת בית ספר של אונר"א שמואדרת בספרי הלימוד לכיתות ה' שבשימושם כיום.
