תחקיר שהתפרסם בסוף השבוע שופך אור חדש על המעורבות של חברות אירופיות, בגרמניה ובשווייץ, בפיתוחה של תוכנית הגרעין בפקיסטן בשנות ה-80 של המאה הקודמת – שבתורה סייעה לפיתוח תוכנית הגרעין של איראן. בין היתר מתברר כעת הניסיון הכושל של האמריקנים להביא את ממשלותיהן של גרמניה המערבית ושווייץ לפעול נגד הסיוע והרכיבים הרגישים שסיפקו אותן חברות לפקיסטנים – והתגובה הישראלית, שהגיעה לפי התחקיר בדמות הפעלת מטעני נפץ במתקנים הקשורים לחברות הללו.
את התחקיר פרסם בשבת העיתון השווייצרי Neue Zürcher Zeitung, שיוצא לאור בציריך בשפה הגרמנית. עורכיו הדגישו כי המעורבות בעבר של חברות באירופה בתוכניות הגרעין של פקיסטן ואיראן ידועה כבר זמן רב – אולם כעת נחשפו פרטים ממסמכים חדשים שהגיעו לידי העיתון, שחושפים חלק מהניסיונות של ארה"ב וישראל למנוע מפקיסטן נשק גרעיני, ניסיונות שבסופו של דבר נכשלו.
"עבור ישראל, האפשרות שפקיסטן תהפוך למדינה האיסלאמית הראשונה עם פצצת אטום היוותה איום קיומי", נכתב בדיווח של ה-NZZ, שבו נטען כי סוכנים שחשודים כאנשי מוסד היו אחראים לשלושה פיצוצים נגד מתקנים או בתים שקשורים לשלוש מהחברות האירופיות המדוברות, וכולם התרחשו ב-1981.
הפיצוץ הראשון התרחש באותה שנה ב-20 בפברואר, בבית של מהנדס בכיר של חברה בשם Cora Engineering Chur, אך בדיווח לא מצוין היכן בדיוק; הפיצוץ השני אירע ב-18 במאי, במפעל של חברה בשם Wälischmiller בעיירה מרקדורף בדרום גרמניה; והשלישי ב-6 בנובמבר, במשרדיו של מהנדס בשם היינץ מבוס, בעיר ארלנגן שבבוואריה. לפי הדיווח, בכל שלושת הפיצוצים לא היו נפגעים בנפש – מלבד כלבו של מבוס שנהרג – אך נגרם בהם נזק.
3 צפייה בגלריה
ג'ימי קרטר. ממשלו ניסה לשכנע את גרמניה המערבית ושווייץ לפעול נגד החברות, ללא הצלחה
(צילום: EPA)
לפיצוצים, כך נטען, נלוו גם שיחות טלפון מאיימות מצד זרים שדיברו באנגלית או בגרמנית קלוקלת. באחת השיחות שהתקבלה במשרדיה של חברה רביעית בשם Leybold-Heraeus, נטען כי המתקפה השנייה במאי 1981 "יכולה לקרות גם אצלכם". זיגפריד שרטלר, שבאותו זמן היה בעליה של חברה אחרת בשם Vakuum-Apparate-Technik, דיווח למשטרת שווייץ כי המודיעין הישראלי יצר עמו קשר: לפי תיקי החקירה שהגיעו לידי העיתון השווייצרי, שרטלר סיפר כי עובד בשגרירות הישראלית בגרמניה, אדם בשם דוד, דחק בו להפסיק את "העסקים האלה", כשהכוונה לפעילות הקשורה לגרעין.
לפי העיתון השווייצרי, הפיצוץ הראשון מבין השלושה התרחש כמה חודשים אחרי ניסיון כושל של הממשל האמריקני – שבראשותו עמד אז הנשיא ג'ימי קרטר – לגרום לממשלותיהן של גרמניה המערבית ושווייץ לפעול נגד אותן חברות שעבדו עם פקיסטן. בעיתון ציטטו תכתובת בין דיפלומטים ממחלקת המדינה ב-1980, שנחשפה רק לאחרונה, ופקיד אמריקני מאשים בה את ברן ב"הסרת ידיה" מהסוגיה, ואף העלמת עין ממנה.
למרות הקישור הברור שעושה העיתון בין הפיצוצים למוסד, הוא מצטט גם היסטוריון שווייצרי בשם אדריאן האני, שאומר כי למרות שנראה שארגון הביון הישראלי מעורב במתקפות הללו – הוא מדגיש כי לא נמצא "האקדח המעשן" שיוכיח זאת. בעיתון מציינים כי לאחר אותן מתקפות בגרמניה ובשווייץ, קיבל עליהן אחריות ארגון לא-מוכר בשם "הארגון למניעת הפצת נשק גרעיני בדרום אסיה".
בדיווח של ה-NZZ מתואר גם חלקו ביחסים מול אותן חברות אירופיות של עבדול קאדיר חאן, מי שנחשב ל"אבי הפצצה הפקיסטנית", ואשר הלך לעולמו רק לפני חודשיים. לאורך שנות ה-80 חאן ניסה להשיג מחברות וממוסדות מערביים טכנולוגיה שדרושה לפיתוח נשק גרעיני, או מידע שיאפשר לו לקדם טכנולוגיה שכזו. בין היתר הואשם שגנב טכנולוגיה להעשרת אורניום מהולנד. הוא הוביל את תוכנית הגרעין של ארצו, שב-1998 ביצעה ניסויים גרעיניים ראשונים.
לפי התחקיר שהתפרסם כעת, חאן נפגש ב-1987 במלון בציריך עם משלחת איראנית. במפגש אחר בשווייץ נועדו אנשיו של חאן עם שני מהנדסים גרמנים – אחד מהם הוא אותו היינץ מבוס שמשרדו הופצץ. באותה פגישה, כך נטען, השתתף בכיר איראני שהשתתף גם בפגישה במלון בציריך. פגישות נוספות נערכו לפי הדיווח בדובאי.
בתחקיר מצוין כי מההתכתבויות של הדיפלומטים האמריקנים עולה כי ארה"ב ייחסה באותה עת לכשש חברות משווייץ ומגרמניה המערבית פעילות עסקית שתרמה לפקיסטן לפתח נשק גרעיני. החברות הללו, כך דווח, גלגלו לידיהן מיליוני דולרים בעסקאות עם הפקיסטנים, וניצלו את העובדה שהציוד שמכרו להם היה דו-שימושי: רוב החלקים הדרושים להעשרת אורניום, כמו שסתומים בעלי דיוק רב, משמשים גם לצרכים אזרחיים.
