שעות ספורות לפני המשבר בקואליציה - שבמרכזו עומדים השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מפלגת ש"ס וראש הממשלה בנימין נתניהו – רמז יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני בישיבת ועדת הכספים כי הממשלה מתקרבת לסוף ימיה. בהמשך אומנם הבהיר גפני כי זו הייתה "בדיחה", אך טעם האכזבה שלו מהממשלה נותר בפיהם של היושבים בדיון גם אחרי ההסבר.
"לפזר את הבניין הזה? לשם אנחנו הולכים": ה"בדיחה" של גפני
(צילום: ערוץ כנסת )
לקואליציה נכנסו ראשי המפלגות החרדיות עם הסכמים קואליציוניים שבהם כל תאוותיהם בידיהם והצ'ק עוד פתוח, ממשלת ימין-דתיים "מלא-מלא" עם אפס התנגדות לנושאים שחשובים לחברה החרדית. הסעיפים שסוכמו היו ברורים: חוק גיוס שיענה על הדרישה לפטור כל בחור ישיבה משירות ביטחוני, "חוק יסוד: לימוד תורה", מעורבות המשרד לשירותי דת בבחירות רבני ערים, תקצוב ממשלתי לרשתות החינוך החרדיות – ואלה היו "רק" המנות העיקריות.
יותר מ-100 סעיפים נוספים סוכמו בין הסיעות לליכוד. תקצוב של המדינה לגופי שאלות הלכתיות, לגניזת ספרי קודש ולימודי קודש גם לבתי ספר חילוניים.
ש"ס קיבלה את משרדי הפנים, הדתות והבריאות, יהדות התורה קיבלה את משרד השיכון, ראשות ועדת הכספים ומשרד מיוחד שנתפר עבורם עם תקציב של עשרות מיליוני שקלים – משרד ירושלים ומסורת ישראל. בשבועות האחרונים עלו על שולחן ועדת הכספים עוד תוספות תקציבים עבור משרד ירושלים ומסורת והחינוך העצמאי, אבל בעיני חברי הכנסת החרדים בנושאים החשובים ביותר כשנה וחצי אחרי כינון הממשלה - חוזרים חברי הכנסת למצביעיהם בידיים ריקות.
את התפקידים הנחשקים בממשלה – הם קיבלו. תפקידי השרים ויושבי ראש הוועדות החשובים להם בידיהם וכן הקרבה של יו"ר ש"ס אריה דרעי לראש הממשלה נתניהו הפכה אותו לגורם ללא תפקיד רשמי, אך כזה שמשפיע בכל ענייני המלחמה - בעיקר בשל ניסיונו הרב. עם זאת, אף אחד מההישגים הפוליטיים האלה לא מתורגם למימוש האינטרסים של מצביעיהם.
את שנת 2024 פתחו אמנם החרדים עם תקציב ישיבות גדול במיוחד - 1.734 מיליארד שקל - עבור מוסדות לימוד התורה, 200 מיליון שקלים לרשתות החינוך החרדיות, ו-300 מיליון שקלים לתלושי המזון שיזם דרעי למשפחות מעוטות יכולת. אך בשנה זו - החל לחרדים להימאס ממה שלא הצליחו להשיג.
חוק פטור מגיוס לא חוקק, וה"וואקום" שנוצר הביא את בג"ץ לקבוע בדיוק את ההפך ממה שכיוונו החרדים – חובת גיוס שוויונית לכלל הצעירים מבלי מעמד "תורתו אומנותו" המעניק פטור ללומדי תורה מגיוס, תקציב הישיבות – קוצץ בשל אותה החלטה שיפוטית וחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה כי אין להעביר כספים והטבות כלכליות למי שחייב בגיוס ולא התייצב בבקו"ם. היום גם הגיעה הודעה משלכת שר הביטחון, לפיה יואב גלנט קיבל את המלצת צה"ל - וצעירים חרדים יקבלו זימון לצו ראשון כבר בחודש הקרוב.
האיום המשמעותי עוד יותר הוא גם אפשרות של הפסקת סבסוד מעונות היום, הנחות בביטוח הלאומי ואף על זכאות להירשם להגרלות דירה בהנחה. החרדים נכנסו לקואליציה כשהם בטוחים כי תקציבי הישיבות יהיו גדולים מאי-פעם, במקום זאת הם מצאו את עצמם שולחים את בכירי הרבנים לקושש תרומות מתורמים בארצות הברית. "חוק יסוד: לימוד התורה" גם הוא נפל בשל המחאה והביקורת שהוא עורר ובעולם הישיבות החרדי חשים כי למעשה הממשלה לא עוזרת בדבר.
נוסף על משבר הגיוס והתקציבים לישיבות – גם רשתות החינוך החרדיות נותרו מאחור. כאן האיום המשמעותי על מוקדי הכוח החרדיים, אם אין קמח - אין תורה, אם אין תקציב - אלפי ילדים חרדים יועברו ללמוד במסגרות משרד החינוך המוגדרות "ממלכתי-חרדי", מוסדות שהינם חלק ממשרד החינוך, מאפשרים מערכת לימוד חרדית ותורנית לצד לימודי ליבה וניהול מסודר של כל נושא המשכורות, התשלומים ותנאי המורים והתלמידים. במשרד האוצר עמלים על מתווה מימון במאות מיליוני שקלים לאותן הרשתות, עם כללים של שקיפות ופיקוח אך בשלב זה הניסיונות נתקלים בקשיים.
בהיעדר תקציב חסידויות וקהילות משמעותיות מנהלות משא ומתן על הצטרפות לחינוך הממלכתי-חרדי, מדובר על יותר מ-10,000 ילדים שייתכן שיפתחו את שנת הלימודים הבאה תחת משרד החינוך, אל מול אלה התייצב הבוקר המנהיג הליטאי במכתב נוקב, בלי המימון המדובר – לחרדים אכן אין מה לחפש בקואליציה כאשר מוקד השליטה החשוב ביותר עבורם – מתפרק.
