4 צפייה בגלריה
כ-85% מהנאשמים ב-2020 הורשעו, בעבירות מין הנתון נמוך יותר. אילוסטרציה
(צילום: עידו בקר)
דו"ח הפרקליטות לשנת 2020 חושף מגמת שיפור ניכרת בטיפול בתיקי עבירות המין - אך עדיין, כ-2,700 מהתיקים הללו נסגרו ב-2020 ללא כתבי אישום, רובם בגלל חוסר ראיות. בפרקליטות אומרים כי נתונים אלה אינם שונים מהותית מהנתונים בעבירות אחרות, אך מציינים כי "קיימים אתגרים אינהרנטיים בתיקים אלה". לצד עבירות המין, דו"ח הפרקליטות עוסק גם בשיעור כתבי האישום הכללי, בעבירות הסייבר, בעבירות הסתה ובסוגיות רבות נוספות. קראו את הדו"ח המלא כאן.
"קושי ראייתי אינהרנטי בטיפול בעבירות מין"
הפרקליטות ציינה בדו"ח כי היא רואה בטיפול בעבירות המין כשליחות של ממש. בדומה לשנה שקדמה לה, בשנת 2020 נפתחו בפרקליטות כ-4,100 תיקים שכללו לפחות עבירת מין אחת, ביחס ל-4,736 חשודים. כשליש מהתיקים סווגו מראש ע"י המשטרה כמיועדים לסגירה ללא כתב אישום.
ב-2020 נמשכה מגמת העלייה במספר כתבי האישום שהוגשו על ידי הפרקליטות בעבירות מין, כאשר הוגשו 744 כתבי אישום שכללו עבירות מין. מדובר בעלייה של כ-7% לעומת 2019 ובעלייה של כ-30% בתוך חמש שנים. בכ-16% מכתבי האישום הנאשמים היו קטינים. כ-60% מכתבי האישום ב-2020 בגין עבירות מין התייחסו לתיקים שנפתחו באותה שנה בפרקליטות – שמייחסת זאת למאמצים לקצר את משך הטיפול בתיק טרם הגשת כתב האישום.
כ-79% מהנאשמים בעבירות מין שניתן פסק דין בעניינם בשנת 2020 הורשעו באופן מלא או חלקי, וביחס ל-6% נוספים נקבע כי ביצעו את העבירה שיוחסה להם, אך אין להרשיעם (רובם קטינים). זאת, לעומת האחוז הכללי, שעמד על כ-85% מהנאשמים שהורשעו באופן מלא/חלקי וכ-5% נוספים שלגביהם נקבע כי ביצעו את העבירה.
ב-2020 הוצג לבית המשפט הסדר טיעון (שכלל הודאה באשמה) בעניינם של 434 נאשמים בעבירות מין שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים באותה שנה. נאשמים אלה מהווים כ-76% ממי שהורשעו או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה וכ-62% מכלל הנאשמים שהסתיים ההליך השיפוטי בעניינם בשנת 2020 (לעומת כ-83% וכ-74% מהנאשמים בכלל העבירות, בהתאמה). הפרקליטות מציינת כי "מתוך הבנה של המורכבות האינהרנטית הקיימת בתיקי עבירות המין, בין היתר בשל הקושי של נפגעי העבירה בניהול ההליך, עמדת נפגע/ת העבירה מהווה את אחד השיקולים המכריעים בנוגע להגעה להסדרי טיעון".
בשנת 2020 הסתיימו ההליכים השיפוטיים נגד 267 נאשמים בעבירות מין, בלא שהוצג לגביהם הסדר טיעון. בכ-60% מהמקרים ההליך הסתיים בהרשעה חלקית או מלאה, או בקביעה שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה (בדומה לכלל העבירות). כ-12% מהנאשמים הללו זוכו באופן מלא, לעומת כ-9% בכלל העבירות. נתונים אלה מלמדים, בין השאר, על הקשיים בניהול והוכחת אישומים בעבירות מין ועל הסיכויים לכך שההליכים במקרים אלה יסתיימו בזיכוי.
בפרקליטות מציינים עם זאת כי הרף הראייתי להגשת כתב אישום בעבירות מין הוא כמו בכל תיק אחר - "סיכוי סביר להרשעה", ולכן ישנם תיקים שנסגרים בפרקליטות, בעיקר בשל היעדר ראיות מספיקות. עם זאת, אחוז התיקים הנסגרים בעבירות מין אינו גדול משיעור התיקים הנסגרים בשאר תיקי הפרקליטות. בשנת 2020 נסגרו במחוזות הפרקליטות ללא הגשת כתב אישום כ-2,700 תיקי מין, הנוגעים לכ-3,000 חשודים. כ-36% מהתיקים הללו סווגו על-ידי המשטרה כמיועדים לסגירה ללא כתב אישום. ברוב המכריע של המקרים (כ-68%) שבהם נסגר התיק ללא הגשת כתב האישום, נבע הדבר מחוסר ראיות מספיקות. לשם השוואה, בכלל העבירות, זו הייתה עילת הסגירה בכ-59% מהמקרים. לפי הפרקליטות, "הדבר ממחיש את הקושי הראייתי האינהרנטי הקיים בטיפול בתיקים שעניינם עבירות מין, שפעמים רבות אינו מאפשר הגשת כתב אישום".
מתוך כלל ההחלטות הסופיות שהתקבלו בפרקליטות בעניין עבירות מין, בכ-29% מהמקרים הוחלט להגיש כתב אישום, בכ-70% הוחלט לסגור את התיק ובכ-1% הסתיים ההליך בדרך של הסדר מותנה. לפי הפרקליטות, "נתונים אלה כמעט זהים לנתונים ביחס לכלל העבירות. הדבר מלמד על כך שאחוז הגשת כתבי האישום בעבירות מין אינם נמוכים בהשוואה לכל העבירות, וזאת חרף האתגרים האינהרנטיים בתיקים אלה".
כ-20 אלף מכלל התיקים בפרקליטות נסגרו
בשנת 2020 עסקו כ-15% מהתיקים בעבירות מין, לצד 41% בעבירות אלימות, 8% בעבירות רכוש וכ-7% בעבירות של הפרת הסדר הציבורי. בדומה לשנים קודמות, כ-85% מהנאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2020 הורשעו באופן מלא או חלקי, וביחס ל-5% נוספים נקבע שביצעו את העבירה שיוחסה להם מבלי שהורשעו. 59% מהנאשמים שניהלו הליך פלילי עד תומו, ללא הסדר טיעון, הורשעו באופן מלא או חלקי או שנקבע שביצעו את העבירה ללא הרשעה. לגבי יתר הנאשמים, ב-14% מהמקרים חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום ללא זיכוי, לגבי 14% נוספים ההליכים הופסקו או הותלו (לרוב מסיבות בריאותיות או במקרים שלא ניתן להמשיך לנהל את ההליך) ורק 9% מהנאשמים זוכו.
בעניינם של כ-3,900 מהנאשמים שההליך השיפוטי בעניינם הסתיים בשנת 2020, הוצג לבית המשפט הסדר טיעון שכלל הודאה באשמה. הם מהווים כ-83% ממי שהורשעו או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה, וכ-74% מכלל הנאשמים שהליכים בעניינם הסתיימו באותה שנה.
לצד הסדרי הטיעון הרבים, מהדו"ח ניכר שיפור בטיפול בסחבת המשפטית - כלומר, משך הטיפול בכל תיק. בכ-70% אחוז מהתיקים התקבלה הכרעה סופית בתוך כחודש ימים ממועד קבלת התיק מהמשטרה, שיפור לעומת שנת 2019, שבה עמד הנתון על 67%.
גורמים במשטרה משמיעים לעיתים קרובות ביקורת על מערכת המשפט, שלא ממצה לטענתם את הדין עם העבריינים. בפרקליטות, מנגד, אומרים כי כתב אישום מוגש רק במקרה של סיכוי סביר להרשעה. המחלוקת הזו נחשפת היטב בדו"ח: ב-2020 נפתחו בפרקליטות 29,263 תיקים שהועברו מהמשטרה - ובעוד שבכ-39% מהמקרים המשטרה סיווגה את התיקים מראש כמיועדים לסגירה, מבין היתר רק בכ-30% הוחלט להגיש כתב אישום. הפרקליטות סגרה 69% מהתיקים הללו ללא הגשת כתב אישום, וב-2% נוספים הוחלט לסיים את התיק בהסדר מותנה.
ב-2020 נסגרו בפרקליטות ללא כתב אישום כ-20 אלף תיקים נגד כ-31 אלף חשודים, יותר ממחיצתם סווגו על-ידי המשטרה כמיועדים לסגירה. מדובר בתיקים שנפתחו ב-2020 ולפני כן. ב-57% מהתיקים העילה לסגירה הייתה חוסר ראיות, 20% בעילה של היעדר אשמה ו-16% בעילה שלפיה מכלול נסיבות העניין לא מצדיק העמדה לדין.
הפרקליטות, יש לציין, מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, שעוסקים בעבירות החמורות ביותר. יתר התיקים מטופלים בעיקר על-ידי חטיבת התביעות במשטרת ישראל וגופי תביעה אחרים. בסך הכול שנת 2020 הוגשו 4,278 כתבי אישום, עלייה של כ-7% ביחס ל-2019, וכשליש מהם עסקו בעבירות אלימות כעבירה מרכזית.
האינטרפול ביקש לסגור 3,600 אתרים
בשנת 2020 נפתחו 144 תיקים פליליים ביחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, העוסקים בעבירות שהתרחשו במרחב המקוון. מדובר בעלייה ניכרת לעומת שנת 2019 בה נפתחו רק 57 תיקים, יותר מפי 2. בשנת 2020 הוגשו 42 כתבי אישום על-ידי יחידת הסייבר בנוגע לעניינם של 422 נפגעי ונפגעות עבירה. מדובר בעלייה של כ-40% לעומת שנת 2019.
יחידת הסייבר יוזמת גם מהלכים משפטיים כופים - פעילות זו כוללת העברת דרישות להסרת תוכן, חסימת גישה אליו או סינונו מתוצאות חיפוש, מכוח הוראת חוק או צו שיפוטי. בשנת 2020 הוגשו 35 בקשות כאלה לבתי המשפט המחוזיים, שהתייחסו ל-3,624 אתרי אינטרנט שונים. כמחצית מהבקשות נגעו לאתרי הימורים, 16 בקשות לאתרים המפרסמים שירותי מין ושתי בקשות לפרסומי תועבה פדופיליים. שתי הבקשות האחרונות התבססו על מידע שהתקבל מהאינטרפול ונגעו לכ-3,600 אתרי אינטרנט שבהם פורסמו פרסומי תועבה.
בשנת 2020 הופנו ליחידת הסייבר 4,830 בקשות להסרת תוכן או לצמצום גישה, רובן המכריע כוון לפלטפורמה של פייסבוק. בכ-92% מהמקרים הגישה היחידה בקשה להסרת תוכן או לצמצום גישה אליו, לאחר שבחנה את הבקשה בעיון.
ירידה בכתבי האישום בגין הסתה
הפרקליטות מציינת כי היא נוקטת במדיניות זהירה בכל הנוגע לעבירות שקשורות לחופש הביטוי, ולכן גם נדרש אישור מראש של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק, בין השאר, בעבירות של הסתה לאלימות, הסתה לגזענות, הסתה לטרור וגילוי הזדהות עם ארגון טרור.
בהתאם לכך, לצד העלייה במספר הבקשות לפתיחה בחקירה בגין הסתה לאלימות וטרור (226 פניות בסך הכול) – מספר כתבי האישום שהוגשו דווקא ירד. בשנת 2020 נמשכה המגמה – העקבית בחמש השנים האחרונות – של ירידה בכמות כתבי האישום שהוגשו וכללו עבירות הסתה. בשנה זו הייתה ירידה של כ-50% לעומת שנת 2019.
בפרקליטות ציינו כי מניע גזעני או מניע של עוינות כלפי הציבור עשויים להוות נסיבה מחמירה בעת העמדה לדין בעבירות מסוימות, והכללתם בכתב אישום טעונה אישור של המשנה לפרקליט המדינה. ב-2020 הוגשו 17 כתבי אישום הכוללים נסיבה זו, לעומת 10 כתבי אישום ב-2019.
