המשא ומתן הקואליציוני מתקדם אמנם בעצלתיים, בעיקר בגלל דרישתו של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' לקבל את תיק האוצר או את תיק הביטחון, אבל דבר אחד כן מתקדם במהירות יחסית: ניסיונם של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ויו"ר ש"ס אריה דרעי להכשיר את מינויו של האחרון לשר בכיר בממשלה המתגבשת, למרות שהורשע בעבירות מס שייתכן שיש עמן קלון.
בשבוע הבא צפוי הניסיון הזה להתקדם בשתי זירות נפרדות: האחת בכנסת, באמצעות קידום הצעת חוק לתיקון חוק יסוד: הממשלה, כזו שתמנע פסילה אפשרית של מינוי דרעי בבג"ץ; והשנייה דרך היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – שאליה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, צפוי לפנות בבקשה לקבלת חוות דעת בנוגע לשאלה אם ההרשעה של דרעי בעבירות מס מקימה עליו קלון, כזה שלפי החוק ימנע ממנו לכהן כשר.
דרעי, נזכיר, הורשע בינואר השנה בעבירות מס לאחר שהגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות. הייתה זו הרשעה שנייה שלו, אחרי שב-1999 הורשע בשוחד ובעבירות נוספות ונידון לשלוש שנות מאסר. אז הושת עליו גם קלון, שמנע ממנו לכהן בתפקידים ציבוריים. מועד הקלון ההוא חלף בתום שבע שנים, ודרעי חזר למערכת הפוליטית ושב לכהן כשר הפנים, תפקיד בו כיהן גם לפני הרשעתו הראשונה.
בניגוד לאותה הרשעה, סוגיית הקלון בהרשעה החדשה בעבירות מס טרם הוכרעה. במסגרת עסקת הטיעון שהושגה מול היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, הוסכם כי דרעי יודה ויורשע בכתב האישום וכי הצדדים יעתרו במשותף לכך שייגזר עליו עונש מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 180 אלף שקל. גזר הדין אימץ את הסדר הטיעון במלואו. הסדר הטיעון דחה למעשה את העיסוק בשאלת הקלון: דרעי התפטר לפני הרשעתו מהכנסת, וכיוון שהפסיק להיות נבחר ציבור באופן רשמי, מנדלבליט הודיע אז כי אין מקום לעסוק בשאלה הזו. דרעי לא התחייב שלא לרוץ מחדש לכנסת, והוא אכן התמודד במערכת הבחירות הנוכחית. ביום שלישי האחרון הושבע מחדש כחבר הכנסת ה-25.
כעת עולה מחדש שאלת הקלון, כשברקע דרעי נאבק על תיק האוצר מול סמוטריץ', אבל עשוי להתפשר גם על חזרה למשרד הפנים. כדי למנוע מצב שבו יו"ר ש"ס ייפסל, חבר סיעתו ח"כ משה ארבל הגיש הצעת חוק לתיקון הסעיף בחוק יסוד: הממשלה שעוסק בתנאים הנדרשים כדי להיות כשיר לכהן כשר. הסעיף המדובר פוסל כהונה של מי שנידון לעונש מאסר וטרם עברו שבע שנים מריצוי מאסרו או מיום מתן פסק הדין, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות לכנסת קבע כי אין במעשיו קלון. הסעיף המדובר לא מבהיר במפורש אם ב"מאסר" נכלל גם מאסר על-תנאי, כפי שנגזר על דרעי, ובהצעה שלו מבקש ח"כ ארבל לתקן זאת.
הצעת החוק מבקשת להגדיר במפורש כי רק מאסר בפועל, ולא מאסר על-תנאי, רלוונטי לסוגיית הכשירות לכהן כשר. על מנת שההצעה תעבור דרוש רוב של 61 ח"כים, ולקואליציה המתגבשת יש 64 ח"כים. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר הממשלה באמצעות בחירתו על ידי רוב חברי הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו, אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות ולקונה בנוסח החוק".
עוד נכתב בדברי ההסבר כי "תיקון זה נועד ליצור ודאות ובהירות, להביא להרמוניה חקיקתית בין הוראות הכשירות החלות על שרים ואלה החלות על חברי כנסת וחברי מועצת רשות מקומית, ולהבטיח באופן מיטבי את הזכות להתמנות לשר – שכן מינויו של שר מתבצע באמצעות אישור הכנסת ברוב חבריה והבטחת פרשנותו הנכונה של סעיף הכשירות משרתת את תכלית זו".
השופט מאשר את עסקת הטיעון עם דרעי: "לא היה אקטיבי בקרימינליות"
(צילום: אלכס גמבורג, דוברות הרשות השופטת)
הצעת החוק צפויה להידון בהקדם בוועדת הכנסת שבה יהיה לקואליציה החדשה רוב. במהלך הכנת החקיקה בוועדה, צפויה היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה להביע עמדה משפטית על הצעת החוק. מומחים למשפט חוקתי מעריכים שהיא לא תוכל להתנגד משפטית לחקיקה הזו, שכן זו זכותה של הכנסת לפעול כך. עם זאת, בהרב-מיארה צפויה למתוח ביקורת על הצורך לתקן חוק יסוד בשל צורך קואליציוני – ולהביע חשש שמדובר בחוק פרסונלי שאינו יאה לשיטת המשפט הישראלית.
הציר השני שבו תתקדם שאלת הקלון על דרעי הוא דרך ועדת הבחירות המרכזית, שדרעי אמור לפנות ליו"ר שלה, השופט עמית, כדי לבקש שיקבע שאין קלון על עבירות המס שלו (הסיבה היא כאמור שעל דרעי הוטל רק עונש מאסר על תנאי, ולא מאסר בפועל של מעל לשנה, כזה שהיה מטיל עליו קלון ברור ומונע ממנו להתמנות לשר למשך שבע שנים). כל החלטה שיקבל יו"ר ועדת הבחירות, בעד דרעי או נגדו, צפויה להגיע בסופו של דבר להכרעה בבג"ץ.
דרעי, יצוין, טוען שכלל אינו צריך לפנות ליו"ר ועדת הבחירות. כפי שפורסם על ידי העיתונאי גיא פלג, עורך דינו של דרעי, נבות תל צור, שיגר לבהרב-מיארה חוות דעת הטוענת לפרשנות מקלה לסעיף המדובר בחוק יסוד: הממשלה. "לעמדתנו, מאסר על תנאי איננו בא בגדר המונח 'מאסר'... חוק יסוד: הממשלה מתייחס אך ורק למאסר בפועל אשר יכול וירוצה בדרך של עבודות שירות, אך לא מתייחס למאסר על תנאי. על כן, התנאי הסטטוטורי הראשון למניעת כשירות למינוי, לא מתקיים".
תל צור טען עוד כי "משעה שלא מתקיים התנאי של רכיב המאסר, מתוך שני תנאי הכשירות המצטברים, אין כלל צורך לבחון את התקיימות התנאי השני, שעניינו קלון, וממילא אין צורך בפנייה כלשהי ליו"ר ועדת הבחירות. קלון הינו מונח שאינו מוגדר בחוק. בהתאם לפסיקה ישנן עבירות שמעצם טיבן טבוע בהן קלון, כגון עבירת מרמה, שוחד, העלמה מכוונת ובעורמה של מיסים ועוד. ייאמר מיד כי כלל העבירות, בהן הורשע הרב דרעי, הינן עבירות דיווח המצויות ברף התחתון. התוצאה היא שאין כל מניעה למינויו של הרב דרעי לתפקיד שר בממשלה, ואין גם שמץ אי סבירות במינויו כחבר הממשלה".
בתשובתה, שנשלחה לראש הממשלה המיועד נתניהו, דחתה היועצת בהרב-מיארה את פרשנותו של עו"ד תל צור. לאחר שהתייעצה עם בכירי משרדה, היא קבעה: "מסקנתי היא שהוראת סעיף 6 העוסקת בתנאי כשירותם של שרי הממשלה חלה גם על מי שנגזר עליו מאסר על תנאי". היועצת טוענת כי הוראות הכשירות של כנסת לכהונת שר קבעו רף נורמטיבי מחמיר מזה של חבר כנסת, "זאת נוכח ההבדלים המהותיים בין התפקידים ובשים לב לכך שכהונה כח"כ מצויה בליבת הזכות לבחור ולהיבחר. במילים אחרות, בהתאם לחוקי היסוד האמורים יכול אדם שהורשע בעבירה פלילית להיות כשיר להיבחר כחבר כנסת, אך לא בהכרח יהיה כשיר לכהן כשר בממשלה".
בהרב-מיארה נמנעה מלחוות דעתה בשאלת הקלון של דרעי, אך בחוות דעתה לנתניהו היא הוסיפה: "על מנת למנות את ח"כ דרעי לכהן כשר בממשלה יש לפעול בהתאם לחוק יסוד: הממשלה וקודם למינוי יש להגיש ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בקשה על מנת שיקבע האם בעבירה שבה הורשע בנסיבות העניין יש משום קלון".
