לפי כל הסימנים, הצבא הרוסי יחתור להדק את המצור על הערים האוקראיניות הגדולות, לכתוש את הפרברים שלהן - ואז להתקדם שוב פעם באיטיות. למעשה, המתווה הוא לקחת את תושבי הערים הראשיות באוקראינה, ובראשן הבירה קייב, כבני ערובה - ועל ידי כך ליצור לחץ על ממשלת אוקראינה ועל המערב להיענות לדרישותיו של פוטין.
לפיכך, סביר לצפות שבשבוע הנוכחי נראה התקדמות איטית של הכוחות הרוסיים בכל צירי הפלישה, כשהיעד העיקרי הוא לכתר את קייב מכל עבריה: מצפון, מדרום, ממזרח וממערב. גורל דומה צפוי בערים מרכזיות אחרות: חרקוב ודנייפרו, ובדרום מריופול ומליטופול שנמצאות למעשה תחת מצור. שיטת המצור, כאמור, היא כתישה באש של הפרברים החיצוניים וערי הלוויין של הערים הראשיות - ואז לנוע לתוכן בהפגנת נוכחות באופן שיכרסם באיטיות בשטח העירוני.
המאמץ העיקרי השבוע יהיה להדק את המצור על הערים מריופול ומליטופול שלחופי הים השחור ולהשלים את המצור על קייב. טור השריון הרוסי הענק, שאורכו היה 64 ק"מ לפי צילומי לוויין, החל להתפזר ויחידות השריון עם הנגמ"שים והתותחים המתנייעים נעות עכשיו לעבר יעדים מצפון-מערב וממערב לקייב. נראה שהיחידות של הטור המשוריין הזה קיבלו אספקה והתגברו על בעיות התחזוקה והפקקים שיצרו, ועכשיו הן נעות לעבר פאתי קייב תוך שימוש בגשרים ניידים על הגשרים שפוצצו האוקראינים. אפשר להעריך שמחר-מחרתיים הכיתור של החלק הצפון-מערבי של קייב, כולל הכביש המהיר הראשי מקייב ללבוב, יושלם.
בחצות הלילה תיכנס המדיניות החדשה של ישראל לכניסת פליטים מאוקראינה. לפי המדיניות שהציגה שרת הפנים איילת שקד, ישראל תתיר לכ-5,000 פליטים מאוקראינה להיכנס לשטחה, מכסה שתסתיים בקרוב מכיוון שמפרוץ המלחמה ועד היום הגיעו ארצה כ-4,000 אזרחים אוקראינים שאינם יהודים, מתוכם סורבה כניסתם של כ-200.
מהלילה, על כל אזרח אוקראיני שיצא מישראל יוכל להיכנס אזרח אחר, בתנאי שהגיש בקשה מקוונת באתר משרד החוץ. ככל שמכסת האירוח לא התמלאה, ובהיעדר מניעה אחרת, הם יוכלו להגיע לישראל באופן זמני.
התמונות של פליטים מעוכבים בנתב"ג ללא תנאים הולמים עוררו את הזעזוע המתבקש, והביאו לשינוי מידי של הנוהל. כבר עכשיו הממתינים בנתב"ג מועברים למלון דן בתל אביב, שם הם ישהו עד להכרעה בעניינם.
לדברי שקד, הסיבה להגבלה הקפדנית על מספר הפליטים שייקלטו באופן זמני בישראל היא שהמדינה מתמודדת עם אתגר ייחודי שכן לפי ההערכות, עשרות אלפי יהודים צפויים לעלות ארצה מאוקראינה ומרוסיה בעקבות המלחמה.
ככל שהמלחמה נמשכת מספר הפניות של יהודים שמבקשים לעלות לישראל ממשיך לזנק. לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, עד כה עלו לישראל יותר מאלפיים עולים חדשים מאוקראינה ורוסיה, והתקבלו אלפי פניות נוספות – 14 אלף פניות של אזרחים רוסים שרוצים לעלות וכ-7 אלף פניות מאוקראינה. עם זאת, בסוכנות היהודית צופים עלייה של עשרות אלפי יהודים מאוקראינה עוד השנה.
ביום שני הקרוב ישתחרר מהכלא עבריין המין משה איבגי, כחצי שנה לפני הזמן. איבגי הורשע במעשים מגונים והטרדה מינית של מספר נשים, נידון ל-11 חודשי מאסר בפועל והחל לרצות את עונשו בסוף ספטמבר.
לאחרונה החליטה ועדת השחרורים לשחררו מוקדם מן הצפוי, ובפרקליטות בחרו שלא לערער על החלטת הוועדה. המשמעות – עוד עבריין מין שמשתחרר הרבה לפני שהיה אמור לסיים לרצות את עונשו.
איבגי מצטרף לשורה מכובדת של אסירים שזוכים בקיצור של עשרות שבועות מאסר כקיצור מנהלי. כל אסיר זכאי לעלות לוועדת שליש, אולם לאור העומס בבתי הכלא, אנחנו רואים יותר ויותר מקרים של עונשים שמתקצרים בצורה משמעותית.
מדובר באבסורד כפול ומכופל. יותר מ-80% מהתיקים על עבירות מין לא מגיעים בכלל לידי כתב אישום. אלו שכן, ומגיעים להרשעה, "זוכים" לעונשים קצרים ומגוחכים, שבסופו של דבר מקוצרים גם הם.
איזה מסר מעבירה מדינת ישראל לנפגעי ונפגעות עבירות מין כשהם רואים שמתייחסים לעברייני מין בכזו סלחנות? איזו מוטיבציה יש להם להגיש תלונה ולעבור את ההליך המשפטי הארוך והמייגע כשהם רואים שאפילו מקרים חמורים ומתוקשרים לא זוכים לצדק?
"אני מתחרט שהגשנו תלונה", סיפר לפני מספר שבועות אב שבתו נפגעה על ידי רונן ביטי, שגם הוא שוחרר לאחרונה בשחרור מנהלי, 11 חודשים לפני הזמן. "אני יודע שזה מסר לא טוב, אבל לפעמים כנראה עדיף להתכנס ולטפל בעצמך ולהמשיך עם החיים הלאה. בהתחלה לא רצינו להתלונן והמשטרה שכנעה אותנו. פחדנו מהתהליך, פחדנו בדיוק מהתוצאה הזאת. יש פה אי צדק משווע שאנחנו נצטרך להתמודד איתו כל החיים".
בג"ץ ידון ביום שלישי בעתירה שהוגשה נגד החלטת הממשלה בנוגע למדיניות העלייה מאתיופיה מצד הארגונים "איתן - מדיניות הגירה ישראלית", "הפורום המשפטי למען ישראל" וגורמים נוספים. בנובמבר אישרה הממשלה פה אחד את המשך מבצע "צור ישראל" להעלאת הממתינים באתיופיה שיש להם קרובים מדרגה ראשונה בישראל.
ההערכות הן שרוב הממתינים במחנות המעבר באדיס אבבה ובגונדר הם כאלו המתאימים להגדרה זו, שלשמה הוקצו 570 מיליון שקלים בתקציב הנוכחי. סכום שצפוי להגיע לכ-3,000 ממתינים.
7 צפייה בגלריה
עולים במבצע "צור ישראל". הממשלה אישרה להאריך את המבצע, בית המשפט הקפיא עד להחלטת בג"ץ
(צילום: אלה שילוב, לע"מ)
החלטת הממשלה הסמיכה את שרות הפנים והעלייה והקליטה לגבש מתווה כולל לסיום סוגיית הממתינים לעלייה באתיופיה. צוות משותף שיוקם יבחן את זכותם של הממתינים שנשארו וייתן להם תשובה סופית אם הם זכאים או לא זכאים. אחרי ההחלטה הזאת, תקודם סגירת מתחמי ההמתנה באתיופיה ומעמדם של המבקשים יחזור להיבחן בהתאם לחוק השבות.
הטענה המרכזית של העותרים נגד החלטת הממשלה היא שהממשלה והשרים עצמם אינם רשאים לקבל הכרעות עקרוניות ומשמעותיות בכל הנוגע למדיניות ההגירה מבלי שהדבר הוסדר בחוק בכנסת.
העותרים טוענים כי "בפועל יגיעו אלפי נתינים זרים שיקבלו בישראל מעמד בניגוד מוחלט להוראות החוק. אין הממשלה רשאית לקבוע לעצמה ובעצמה סטנדרטים מהותיים וקביעות בעלות משמעות עקרונית בכל הנוגע למדיניות ההגירה של ישראל ולקבל הכרעות משמעותיות בנושא".
המדינה ביקשה מבית המשפט לדחות את העתירה, אך בינתיים הוצא צו ביניים שמעקב את יישום ההחלטה בפועל עד להחלטת בג"ץ.
30 שנה לפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה
זה קרה ב-17 במרס 1992. מכונית תופת נהוגה בידי מחבל חנתה בסמוך לכניסה של מתחם השגרירות הישראלית ברחוב ארויו 910 בבואנוס איירס.
בשעה 14:50 אירע הפיגוע, אגפים שלמים של המבנה ההיסטורי קרסו. מחיר הדמים היה נורא - 29 הרוגים ויותר מ-200 פצועים מבין עובדי השגרירות, שכנים ועוברי אורח. ארבעה אזרחים ישראלים עובדי משרד החוץ נרצחו אז: דוד בן רפאל, אליאורה כרמון, זהבה זהבי ועלי בן זאב ז"ל.
חקירת הרשויות בארגנטינה הפנתה אצבע מאשימה לחיזבאללה ולאיראן, אך החקירה מוסמסה לאורך השנים והועלו לא פעם טענות לטיוח מצד גורמים בממשל בבואנוס איירס. דו"ח מיוחד של המוסד שפורסם יותר מעשור אחרי הפיגוע אישש את הטענות והצביע על כך שאיראן תכננה את הפיגוע, שבוצע על ידי חיזבאללה.
הניצולים חוזרים לשגרירות בארגנטינה 20 שנה אחרי הפיגוע
(צילום: יהונתן צור, עריכה: אלי סטרול)
לפני כשלוש שנים הגדירה ארגנטינה את חיזבאללה כארגון טרור, בעקבות מעורבותו בפיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ובפיגוע בבניין הקהילה היהודית בעיר.
הנס הגדול של פורים
השבוע יציינו יהודים ברחבי העולם את חג הפורים, שלפי המסורת מציין את הנס לעם היהודי לאחר שמלך פרס, אחשוורוש, הורה להשמידו בכל 127 המדינות ששלט עליהן. הסיבה לכך, היא סירובו של מרדכי היהודי לחלוק כבוד ליועצו של המלך, המן, ששכנע את אחשוורוש להטיל את הגזרה. לאחר שמדרכי פנה לאחייניתו אסתר, שהייתה רעייתו של אחשוורוש, הצליחה מלכת פרס למנוע את הגזרה.
ברוב הערים החג מצוין בי"ד באדר, ובערים המוקפות חומה - למחרת. בערב החג ובבוקר נהוג לקרוא במגילת אסתר, ולהרעיש כשמזכירים את שמו של המן. בבוקר נהוג גם לתת מתנות לאביונים, ולהעביר משלוחי מנות. המצווה העיקרית בחג היא בעיקר לשמוח, לערוך סעודה, ולהתבשם מעט. חג שמח!
