נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו על התפטרותו מתפקידו כשופט אד-הוק בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. "התפטרותי היא מטעמים אישיים-משפחתיים", כתב. "אני מודה על האמון שניתן בי". כעת, המדינה תצטרך להחליט אם לבחור בשופט אחר במקומו.
הדיון האחרון בהאג: "ישראל חייבת לעצור את המבצע ברפיח"
(צילום: UN WEB TV)
4 צפייה בגלריה
השופט אהרן ברק באחד הדיונים בבית הדין בהאג. יש מחליפים אפשריים, אם יוחלט למנות מי מהם
(צילום: UN)
ברק שימש השופט מטעמה של מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, והחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות אותו, בהמלצת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, פורסמה לראשונה ב-ynet.
גורמים משפטיים אמרו בשיחה עם ynet כי כלל לא בטוח שייבחר שופט אחר לבית הדין בהאג. "יהיו התייעצויות על כך בסוף השבוע", הוסיפו הגורמים. כך או כך, מועמדים אפשריים לתפקיד הם נשיאות העליון בדימוס דורית ביניש ואסתר חיות, והמשנים לנשיאות העליון בדימוס אליקים רובינשטיין וחנן מלצר. לארבעה בקיאות במשפט הבינלאומי, והממשק שלו עם טרור, שליטת ישראל בשטחים, הוראות פתיחה באש ונושאים הומניטריים. הפסיקות שלהם הקנו לבית המשפט העליון את התואר "השכפ"ץ של המדינה".
בכירים בישראל ציינו כי סביר שישראל תמנה שופט אחר אם בית הדין יישאר פחות או יותר ענייני. "נכון להיום לא ניתנו צווים שפגעו ביכולת של צה"ל להתקדם להשגת מטרות המלחמה. אם זה יישאר המצב, ניתן להניח שימונה שופט חדש", אמרו.
השופט ברק נעדר מהדיון האחרון בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל, גם כן מסיבות משפחתיות. הוא היה אחד משני שופטים שהתנגדו להוצאת צו להפסקת הפעולה ברפיח.
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר כי הוא מבקש להודות לברק על תפקידו בתקופה רגישה וחשובה. "תרומתו והשפעתו הסגולית על עולם המשפט בישראל ובעולם היו בעלות חשיבות רבה מאוד במערכה המשפטית כנגד מבקשי רעתנו", הוסיף.
"כשהפרוטוקולים ייפתחו יתברר איך סייע"
החלטתו של ברק לעזוב היא מקור כבד לדאגה בקרב חוגים משפטיים ומדיניים, לאור מצב המדינה שעלולה להיקלע לסנקציות בתחום המשפטי והמדיני לאור הפעילות בעזה ובשטחים. ברק נחשב לאחד המומחים המשפטיים הגדולים בעולם בכל הקשור לחוק הבינלאומי – בטרור, ביטחון והתנחלויות. יש לו פסיקות רבות בנושאי חוקיות, מידתיות, ואיזונים – ופסיקותיו בנושאים הללו נלמדו בבתי ספר למשפטים ברחבי העולם ועל-ידי ממשלות שנתקלו בטרור.
גורמים משפטיים אמרו כי כשייפתחו הפרוטוקולים של דיוני האג, יתברר כיצד ברק בדרכו המיוחדת תרם מאחורי הקלעים להקלה בצווים שכבר הוצאו נגד ישראל – ובעיקר לכך שלא נכפתה עליה הימנעות מפעולה ברפיח.
4 צפייה בגלריה
עשן מיתמר מרפיח. ברק כתב: "אין מניעה מישראל, כל עוד היא ממלאת את התחייבויותיה"
(צילום: Eyad BABA / AFP)
תרומתו של בית המשפט העליון תחת שרביטו של ברק נחשבת מכרעת. העליון של ברק נחשב חלוץ בקרב המדינות המערביות בהתמודדות עם סוגיות של טרור, ביטחון ומשפט בינלאומי. פסקי הדין התקדימיים של בג"ץ באשר לאופן ההתמודדות של דמוקרטיות עם איומי טרור נלמדים בכל רחבי העולם, ולעיתים קרובות, העובדה שבג"ץ אמר את דברו בנושא מסוים, מסייעת לפורומים זרים למשוך את ידיהם מהעיסוק בנושא.
בית המשפט של ברק היה הראשון שנחשב כ"שכפ"ץ" של מדינת ישראל נגד התביעות של מדינות וארגונים פלסטיניים. מאז שהוקם בית הדין הפלילי הבינלאומי בתחילת שנות האלפיים השתמשה ישראל בפסיקותיו כדי לדחות תביעות של מדינות נגד ישראל, בשם עקרון "המשלימות" שעל-פיו אם מדינה עם מערכת משפט עצמאית בודקת את התלונות והתביעות במסגרת מוסדותיה העצמאיים ניתן לייתר תביעה המתנהלת במוסדות חוק בינלאומיים ובתוך מדינות. פסיקותיו של ברק הצילו את ישראל ממהלכים נגדה באירופה בנוגע לגדר ההפרדה, ופסק הדין שלו בפרשת הסיכולים הממוקדים השפיע על הדיונים הבינלאומיים בקשר לפגיעה באזרחים מעורבים ובלתי מעורבים בלחימה.
כניעה ללחצים ולדעת הקהל
בחוות דעתו במסגרת בקשת דרום אפריקה לעצור את הפעולה ברפיח, ברק מתח ביקורת חריפה על בית הדין, שלדבריו נכנע ללחצים ולדעת הקהל. לברק הצטרפה השופטת מאוגנדה ג'וליה סבוטינדה, שהתייצבה לצד ישראל גם בדיון בחודש ינואר.
ברק כתב בחוות דעתו את הפרשנות שלו לגבי עצירת הלחימה ברפיח: "צעד זה מחייב את ישראל לעצור את המתקפה הצבאית שלה בנפת רפיח רק במידה שיידרש כדי לעמוד בהתחייבויותיה של ישראל על -פי אמנת רצח העם. במובן זה, הוא רק מאשר מחדש את ההתחייבויות הקיימות של ישראל על-פי האמנה. גם ללא צו שניתן על-ידי בית המשפט, מתקפה צבאית שעלולה לגרום להפרת חובותיה של מדינה על-פי אמנת רצח העם תצטרך להיפסק. ישראל מעולם לא חלקה על כך. לפיכך, האמצעים שציין בית המשפט שונים באופן מכריע מאלה שביקשה דרום אפריקה.
4 צפייה בגלריה
הדיון האחרון בהאג, ללא ברק. אחד משניים שהתנגדו לצו שקורא לעצירת הפעולה ברפיח
(צילום: REUTERS/Johanna Geron)
"במקום להורות על השעיה גורפת ועל נסיגה מוחלטת מרצועת עזה, צו בית המשפט מוגבל במפורש לפעולה פוגענית בנפת רפיח. מכיוון שהצעד מכיל קשר מפורש להתחייבויות הקיימות של ישראל על-פי אמנת רצח העם, אין מניעה מישראל להמשיך להוציא את פעולתה הצבאית בנפת רפיח כל עוד היא ממלאת את התחייבויותיה על-פי אמנת רצח העם. כתוצאה מכך, האמצעי הוא צעד כשיר, השומר על זכותה של ישראל למנוע ולהדוף איומים והתקפות של חמאס, להגן על עצמה ועל אזרחיה ולשחרר את בני הערובה".
בדיון הקודם בבית הדין בהאג, שגם בו ביקשה דרום אפריקה לעצור את המלחמה - אך לא נענתה, כתב ברק על חוויותיו כילד בשואה, והביע התנגדות נמרצת להאשמות של דרום אפריקה, "שביקשה לייחס להבל את פשעו של קין", כלשונו. ברק הדגיש אז כי הפסיקה שהתקבלה בידי בית הדין שונה מזו שביקשו נציגי פרטוריה. למרות זאת, ברק כן הצטרף לדעת הרוב בשני סעיפים מבין הצווים נגד ישראל - הקוראים להעמדה לדין על הסתה לרצח עם, ולצעדים להעברת סיוע הומניטרי.
פורסם לראשונה: 22:28, 05.06.24
