בזמן שהקואליציה מקדמת את חוקי המהפכה המשפטית, נמשכים כיפופי הידיים וההתנגשויות מול הייעוץ המשפטי: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד בתחילת השבוע הבא לשתי הצעות חוק נפיצות שיידונו בוועדת השרים לחקיקה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין.
אחד החוקים עוסק בגירוש משפחות מחבלים, שעליו כבר הצהיר ב-2018 קודמה של בהרב-מיארה בתפקיד, אביחי מנדלבליט, שהוא אינו חוקתי. הצעת החוק השנייה שצפויה לעלות לדיון בוועדת החוקה ואשר פרטיה נחשפו בשבוע שעבר ב-ynet מכונה "חוק דרעי 2", ומטרתה להחזיר את יו"ר ש"ס אריה דרעי לשולחן הממשלה למרות פסילת כהונתו כשר הפנים ושר הבריאות בבג"ץ.
בשבוע שעבר אושרה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ברוב של 89 ח"כים מול שמונה מתנגדים הצעת החוק לביטול אזרחות או תושבות של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור. במקביל, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) הגיש הצעת חוק שלפיה שר הפנים יוכל לגרש משפחות של מחבלים תושבי ישראל שהיו מעורבים בפיגועים. בהרב-מיארה צפויה כאמור להתנגד להחלטה זו.
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מנדלבליט הודיע כאמור לפני חמש שנים לראש הממשלה בנימין נתניהו כי החוק אינו חוקתי ושימוש בו יפגע פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, בשל מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם. "קיימת מניעה חוקתית מקידום החקיקה המוצעת", ציין אז מנדלבליט. בנוסף, הוא סבר ש"ההצעה מעוררת קשיים במישור הבינלאומי", מתוך כוונה לאפשרות שבין הדין הבינלאומי בהאג יתבע את קציני צה"ל בשל ביצוע פשעי מלחמה.
עוד ציין אז היועץ המשפטי לממשלה כי סמכות תיחום המגורים קיימת כיום כחלק מתחיקת הביטחון באיו"ש ונדונה בפסיקה הישראלית ובפרט בפסק דין של בג"ץ ב-2002, שבו נקבע בין היתר כי ניתן "לתחם מקום מגורים" אך ורק בהתקיים קיומה של מסוכנות פרטנית מהאדם כלפיו מבקשים להפעיל את הסמכות ולאחר בחינת מידתיות הפעלת הסמכות. ועדת השרים לחקיקה אישרה אז את החוק לאחר דיון בקבינט המדיני-ביטחוני בהשלכות החוק. עם זאת, בהמשך ההצעה לא קודמה לאישור במליאת הכנסת.
על שולחן הכנסת הונחה ביום שני הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון - ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי) לצורך החזרתו של יו"ר ש"ס לממשלת נתניהו. התיקון להצעת החוק, שעליו חתמו יו"ר הקואליציה אופיר כץ וכל חברי הכנסת מהקואליציה פרט לדרעי עצמו שמצוי בניגוד עניינים, קובע כי בג"ץ לא יוכל להתערב באמצעות ביקורת שיפוטית על מינוי שרים וזהותם.
לפי הנוסח של התיקון שמבקש להחזיר את דרעי לתפקיד שר הפנים ושר הבריאות למרות פסילת כהונתו בבג"ץ, "בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם, מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המכונן". היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה תאמר שמדובר בחוק שאינו חוקתי ולא תגן עליו בבג"ץ במקרה שיוגשו נגדו עתירות לבג"ץ.
מליאת הכנסת אישרה בדצמבר האחרון ברוב של 63 תומכים מול 55 מתנגדים את "חוק דרעי 1", שהיה אמור לאפשר ליו"ר ש"ס להתמנות כשר בממשלה אף על פי שהוטל עליו מאסר על-תנאי בעת הרשעתו בעבירות מס. ואולם, בהמשך בג"ץ קבע ברוב של 10 מול 1 כי דרעי פסול מלכהן כשר עקב "חוסר סבירות קיצוני". בעקבות כך נאלץ ראש הממשלה נתניהו לפטר אותו מהממשלה.
יו"ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן קרא לאופוזיציה להחרים את ההצבעות על החוקים שמקדמת הקואליציה. "יש פה רוב דורסני שלא רואה בעיניים ומנסה באופן חד-צדדי להתעלם מכל מסורת ההידברות והפשרות ולכן התשובה היחידה שאנו כאופוזיציה, כמיעוט בכנסת, יכולים לתת היא להחרים את ההצבעות במליאה על חבילת החוקים שמביאים נתניהו ולוין", אמר ליברמן במליאת הכנסת. "אסור שאלו יהיו חוקים של הכנסת - אלו הם חוקים פרסונליים ואפורטוניסטיים של נתניהו, דרעי ולוין ולכן אני קורא לכל אנשי האופוזיציה להחרים ולא להשתתף בהצבעה, לא להתנגד ולא להימנע".
ליברמן אמר עוד: "אני קורא לראשי המפלגות לקיים ביום שני הבא מסיבת עיתונאים משותפת ולהציג עמדה אחידה וברורה והיא שאנחנו לא נהיה חלק מהתהליך הבזוי שכרגע מובילים נתניהו, דרעי ולוין בכנסת ישראל. את כל חבילת החוקים הזאת חובה לעכב בוועדות, ולמשוך את הדיונים שמתקיימים במליאת הכנסת אבל לא להשתתף בהצבעות עצמן - כי גם כאשר אתה מצביע נגד - אתה הופך את ההצבעה על החוקים ללגיטימית".
