בעקבות ריכוז הכוחות הרוסיים בגבול אוקראינה, וההערכה שוולדימיר פוטין יפלוש בקרוב למדינה השכנה, קראה אוקראינה לבעלות בריתה במערב לסייע לה להגן על עצמה מפני פלישה רוסית. שלוש המדינות הבלטיות, שבעבר היו חלק מברית המועצות וכיום חברות בברית נאט"ו, הודיעו אמש שהן יעבירו לקייב נשק מתוצרת ארה"ב – כולל טילים נגד טנקים ונגד מטוסים.
שרי ההגנה של אסטוניה, לטביה וליטא פרסמו אמש הצהרה משותפת על משלוח הנשק המתוכנן, ואמרו שהמדינות מחויבות לתמוך בריבונותה של אוקראינה "לאור התוקפנות הממושכת של רוסיה". מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, בירך על הצעד ואמר שוושינגטון מצדיעה לשלוש המדינות.
בחודש דצמבר אישר הממשל של ג'ו ביידן סיוע צבאי לאוקראינה בהיקף של כ-200 מיליון דולר. היום הודיעה ארה"ב שהמשלוח הראשון של הסיוע הגיע לקייב, ושהוא כולל תחמושת לכוחות בחזית. השגרירות בקייב אמרה שהמשלוח מראה את המחויבות לזכותה של אוקראינה להגן על עצמה.
גם בריטניה נענתה לבקשתה של אוקראינה. לפי "סקיי ניוז" הצבא הבריטי שלח טילים נגד טנקים, וכן כ-30 חיילים מיחידות מובחרות שיאמנו את הכוחות האוקראיניים לתפעל את המערכות.
לצד הסיוע הצבאי, וההבטחה של ממשל ביידן שכל פלישה רוסית תיענה בתגובה נחרצת, מנסות מדינות המערב לקדם את הפתרון הדיפלומטי: בלינקן נפגש אתמול בג'נבה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, אך הפגישה הסתיימה ללא תוצאות. בשבוע הבא ייפגשו בפריז יועצים פוליטיים מגרמניה, צרפת, רוסיה ואוקראינה, ובפברואר תבקר ברוסיה שרת החוץ של בריטניה ליז טראס.
רוסיה, נזכיר, ריכזה בחודשים האחרונים כ-100 אלף חיילים בגבול אוקראינה, ובמערב חושדים זה זמן רב שהיא נערכת לפלוש אל המדינה. מוסקבה טענה מצדה כי דווקא הממשלה בקייב היא זו שנערכת למבצע צבאי, נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, וכי ריכוז הכוחות הרוסי נעשה לכל היותר כדי להגיב על מבצע שכזה. עם זאת, במערב טוענים כי הקרמלין משתמש באוקראינה כקלף מיקוח: רוסיה העבירה לאחרונה לארה"ב רשימת דרישות, שבהן היא תובעת מנאט"ו להפסיק להתקרב לגבולותיה, לחדול מלצרף אליה מדינות במזרח אירופה (בהן אוקראינה), ולהסיג לפחות חלק מהכוחות שהציבה שם בשנים האחרונות. בוושינגטון ובריסל יש המעריכים כי באמצעות האיום הממשי על אוקראינה רוצה מוסקבה לאלץ את המערב להיענות לדרישותיה אלה.
במגעים עם ארצות המערב רוסיה מתעקשת שלא תפלוש לאוקראינה, ומסרבת להסיג את כוחותיה מהגבול. במקביל המערב דוחה את הדרישות המרכזיות של מוסקבה שלטענתה יכולות להרגיע את הרוחות. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר השבוע שאספקת הנשק של ארצות המערב לאוקראינה מסוכנת מאוד, ושמשלוחי הנשק "לא עושים דבר כדי להרגיע את המתיחות".
בעקבות המתיחות וחוסר הוודאות תצמצם ארה"ב את מספר הדיפלומטים שלה באוקראינה. השגרירות האמריקנית בקייב ביקשה ממחלקת המדינה לפנות את כל העובדים שאינם חיוניים, ואת בני משפחותיהם, לאור החשש מפלישה רוסית והגעת הסיוע הצבאי. מקורב לממשלת אוקראינה אמר לרשת CNN שהפינוי של הדיפלומטים ובני משפחותיהם צפוי להתחיל בתחילת השבוע הבא.
מחלקת המדינה מזהירה כיום את אזרחי ארה"ב שלא לבקר באוקראינה בעקבות מגפת הקורונה. לאור החשש מפלישה רוסית היא מייעצת להם לשקול מחדש את נחיצות הנסיעה לאוקראינה.
19 צפייה בגלריה
הפגישה בין לברוב לבלינקן הסתיימה ללא תוצאות
(צילום: Russian Foreign Ministry/Handout via REUTERS)
הבית הלבן מנסה בימים האחרונים לתקן את הנזק שגרם ג'ו ביידן, שהעריך השבוע שרוסיה אכן תפלוש לאוקראינה – אך עשה הבחנה בין פלישה נרחבת לפלישה "קטנה". נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הגיב בזעם ואמר שהוא "רוצה להזכיר למעצמות הגדולות שאין פלישות קטנות - או חללים קטנים". הבית הלבן ניסה להרגיע את הרוחות, והבטיח שארה"ב תגיב לכל חדירה רוסית.
אתמול היה זלנסקי מפויס יותר, וצייץ מחדש בטוויטר קטע שבו ביידן הבהיר שאם כוחות רוסיים יחצו את הגבול לאוקראינה ההשלכות יהיו חמורות. "תודה לך על תמיכה דיפלומטית וצבאית חסרת תקדים", כתב זלנסקי.
19 צפייה בגלריה
הפגנת תמיכה באוקראינה בפראג, צ'כיה. השוואה בין פוטין לאדולף היטלר, שפלש לצ'כוסלובקיה ב-1938
(צילום: AP)
בניגוד לארה"ב, בריטניה והמדינות הבלטיות, גרמניה סירבה לבקשת אוקראינה לספק לה נשק. שרת ההגנה הגרמנייה, כריסטינה למברכט, אמרה שברלין כבר סיפקה לקייב מכונות הנשמה ושחיילים אוקראינים שנפצעו קשה בשדה הקרב מקבלים טיפול רפואי בבתי חולים של הצבא הגרמני. היא ציינה שברלין תספק לקייב תשתיות להקמת בית חולים שדה, אך "העברת נשק לא תועיל כרגע".
בממשלת אוקראינה זעמו על הסירוב הגרמני. שר החוץ, דמיטרו קולבה, קרא לברלין להפסיק "לעודד את ולדימיר פוטין". קולבה אמר שהצהרותיה של גרמניה סותרות "את המצב הביטחוני הנוכחי".
שר החוץ האוקראיני הוסיף: "בימים אלה האחדות של המערב בהקשר הרוסי חשובה מתמיד. השותפים הגרמנים שלנו חייבים להפסיק לערער את האחדות הזאת עם מילים ומעשים כאלה, או לעודד את ולדימיר פוטין לבצע מתקפה חדשה נגד אוקראינה". קולבה ציין שאוקראינה "אסירת תודה" לגרמניה על הסיוע שכבר קיבלה ממנה – אך הדגיש כי "ההצהרות הנוכחיות מאכזבות".
בתקרית נפרדת, שעוררה כעס בקייב ומבוכה בברלין, הצהיר היום מפקד חיל הים הגרמני כי את פוטין "צריך לכבד". המפקד, קיי-אכים שונבך, אמר על נשיא רוסיה: "קל לתת לו את הכבוד שהוא רוצה, וכנראה גם מגיע לו". בנוסף אמר שונבך שאוקראינה צריכה להשלים עם העובדה שחצי האי קרים – שרוסיה סיפחה ממנה ב-2014 – לא יחזור לידיה לעולם. העמדה של מדינות המערב היא שהסיפוח אינו חוקי ושאסור להשלים איתו. סנקציות רבות הוטלו על מוסקבה בעקבות הסיפוח.
בעקבות הסערה אמר שונבך שהוא מתחרט על הדברים, והערב הודיע לשרת ההגנה על התפטרותו. לפני התפטרותו משרד ההגנה התנער מהדברים, ואמר שהם לא משקפים את עמדתה של גרמניה.
