המרד ברוסיה שהוביל מנהיג ארגון שכירי החרב "קבוצת וגנר" יבגני פריגוז'ין היה אמנם קצר מועד, והסתיים בכישלון בתוך יממה אחת, אבל הטלטלה שחוותה המעצמה הגרעינית הייתה האתגר הגדול ביותר שעמד בפני שלטונו בן 23 השנים של הנשיא ולדימיר פוטין, ובעולם תוהים כעת מה יהיו השלכותיה העתידיות על רוסיה ועל שדה הקרב באוקראינה – שם ממשיכה קייב לנהל מתקפת-נגד במטרה לשחרר מידי הרוסים שטחים כבושים.
הדרמה ברוסיה, נזכיר, התחוללה בסוף השבוע בקצב מסחרר: שכירי החרב של "קבוצת וגנר", שלקחו חלק מרכזי במאמץ המלחמתי של הרוסים באוקראינה, פלשו משם בלילה שבין שישי לשבת אחרי שפריגוז'ין האשים כי הצבא הרוסי הוציא לפועל מתקפה נגד כוחותיו – והבטיח נקמה. הם השתלטו ללא כל התנגדות על מתקני הצבא בעיר רוסטוב-על-הדון ובעיר וורונז' והמשיכו להתקדם לעבר מוסקבה – ולטענת פריגוז'ין הגיעו עד למרחק של 200 ק"מ בלבד מעיר הבירה. הם התקדמו ללא התנגדות משמעותית, והטנקים והמשוריינים שלהם תועדו מוחצים מחסומים שהוקמו על הכבישים בדרך, בעוד במוסקבה עצמה נערכו לאפשרות של קרבות מדממים: לוחמים הוצבו בעמדות ירי, והתושבים נקראו להישאר בבתים.
פריגוז'ין טען כי מטרתו היא להדיח את שר ההגנה סרגיי שויגו והרמטכ"ל ולרי גרסימוב, עמם הוא מסוכסך כבר זמן רב ואותם הוא מאשים בכישלונות הרוסיים באוקראינה, והדגיש כי ההתקדמות למוסקבה אינה "ניסיון הפיכה" אלא "צעידה למען הצדק". פריגוז'ין המשיך בהתקדמות לעבר הבירה גם אחרי שפוטין נשא נאם מיוחד בטלוויזיה וכינה את מעשיו "בגידה" ו"סכין בגב" ואיים להעניש את המורדים. אולם אמש פריגוז'ין הודיע לפתע כי הורה לכוחותיו לסגת חזרה לבסיסיהם באוקראינה, בעקבות הסכם שהושג בתיווכו של רודן בלארוס אלכסנדר לוקשנקו. פריגוז'ין ודובר הקרמלין דמיטרי פסקוב טענו שניהם כי מטרת הפשרה היא למנוע שפיכות דמים.
לדברי הקרמלין, במסגרת ההסכם שהושג בתיווך לוקשנקו, פריגוז'ין ייצא לגלות בבלארוס והחקירה נגדו ברוסיה בגין קריאה למרד תיסגר. פוטין עמד לפי החשד מאחורי שורה ארוכה של חיסולים של יריביו לאורך השנים, אבל דוברו פסקוב הדגיש אמש כי פוטין סיפק הבטחה לשלומו של פריגוז'ין. "קבוצת וגנר", כך משתמע מדברי הקרמלין, תפורק למעשה: הלוחמים שמרדו יחד עם פריגוז'ין יקבלו חסינות מהעמדה לדין על מעשיהם, וכל השאר יידרשו לחתום על חוזים אישיים מול משרד ההגנה – באופן שבו יהיו כפופים למרותו. מדובר במהלך שמשרד ההגנה החל לקדם כבר לפני שבועיים, בגיבויו של פוטין, בניסיון להשליט סדר על "קבוצת וגנר" בצל הסכסוך בין פריגוז'ין לבין הנהגת הצבא, שהלך והסלים בחודשים האחרונים.
גורמים במערב, יצוין, מעריכים כי הסיבה האמיתית למרד הכושל הייתה אותה דרישה לחתימה על חוזים אישיים של לוחמי "וגנר" מול משרד ההגנה. ההערכה הזו מטילה לפיכך ספק בטענתו של פריגוז'ין כי פתח במרד בגלל מתקפה לכאורה נגד כוחותיו מצד הצבא הרוסי, מתקפה שמוסקבה הכחישה את קיומה. למודיעין האמריקני, כך דווח הלילה, הגיעו כבר מאמצע החודש אינדיקציות על כוונה של פריגוז'ין לצאת לפעולה נגד הצבא – אבל האופי והתזמון שלה לא היו ברורים. בוושינגטון חששו אמנם מהשלכותיו של כאוס ברוסיה על הארסנל הגרעיני שלה, אבל לא חשפו את המידע הזה: לפי "ניו יורק טיימס" האמריקנים חששו שחשיפת המידע תאפשר לפוטין להאשים דווקא את וושינגטון בתכנון הפיכה נגדו, ולא רצו גם לחסוך ממנו משבר מביך שיעיד על חולשות בשלטונו.
במרד שלו, ראוי להדגיש, פריגוז'ין לא ערער על עצם שלטונו של פוטין, מי שהיה עד לאחרונה בעל בריתו הקרוב, אבל העובדה שכוחותיו התקדמו כמעט ללא כל התנגדות לעבר מוסקבה – גם אם הסיכויים שלהם להוביל מרד של ממש היו מוטלים בספק – מהווה לפי הפרשנים מכה קשה עבור פוטין. הנשיא הרוסי הודה בעצמו שהמרד של פריגוז'ין הוא "מכה" עבור רוסיה, והזהיר בנאומו אתמול כי הוא מהווה איום קיומי של ממש. כמה מהפרשנים סבורים שבכך נחלשה תדמיתו של פוטין כמנהיג רב-עוצמה: "פוטין נחלש מהפרשייה הזו לעולמי עד", העריך ג'ון הרבסט, השגריר האמריקני לשעבר באוקראינה, בריאיון ל-CNN.
לוחמי ה"רוסגוורדיה" לא פעלו, פוטין "נדהם"
ב"מכון לחקר המלחמה", מכון מחקר שמושבו בוושינגטון ואשר מספק לאורך המלחמה באוקראינה שלל דיווחים מהמתחולל בשטח, מעריכים כי הקרמלין התקשה להוביל "תגובה קוהרנטית" למרד, באופן שלדבריהם מדגיש פגמים במערכת ביטחון הפנים ברוסיה. לדברי המכון, פגמים אלו נובעים בין היתר מהאבדות הכבדות שספגו הכוחות הרוסיים באוקראינה. במכון מציינים כי למרות הפעלת כוח המשמר הלאומי, המכונה "רוסגוורדיה" (שעליו שולט פוטין באופן ישיר), לא זוהתה אף התנגשות ישירה בין הכוחות הללו לבין שכירי החרב המורדים: "משימתו של הרוסגוורדיה היא להגן מפני איומים פנימיים על ביטחונה של הממשלה הרוסית, כגון התקדמות לעבר מוסקבה, ולפיכך ראויה לציון העובדה שלוחמי הרוסגוורדיה לא התעמתו עם כוחות וגנר גם כאשר הם השתלטו על נכסים צבאיים ברוסטוב-על-הדון והשמידו כלי טיס רוסי".
פוטין, כך מדווחת רשת ABC האמריקנית מפי מקור אמריקני בכיר, "נדהם" מההתקדמות המהירה של שכירי החרב בתוך רוסיה. לפי הדיווח לממשל האמריקני לא ברור מדוע החליט פריגוז'ין לעצור את התקדמותו ולסגת חזרה, אבל הגורם הבכיר מציין כי פריגוז'ין היה "נרגש מאוד" וכי ייתכן שחשש שמעשיו יביאו לחורבן בארצו, או שהבין כי אם ימשיך במרד הוא ימצא את מותו. הגורם הדגיש כי לא ניתן לדעת אם פריגוז'ין באמת סבור שפוטין יכבד את התחייבותו שלא לפגוע בו. הגורם הוסיף גם כי ארה"ב מעריכה שפוטין הסכים כחלק מהעסקה שהושגה ל"פשרות" מסוימות בנוגע לעתידם של שר ההגנה שויגו ושל גורמים אחרים, אבל מבקש כעת לבצר את מעמדו ולא רוצה להיתפס כמי שנאלץ לשאת ולתת על עתידו של שר ההגנה שלו.
גם ההשפעה הגדולה של רודן בלארוס לוקשנקו על סיום המשבר, כך לפי "המכון לחקר המלחמה", מהווה "השפלה" עבור פוטין. פוטין נחשב אמנם לפטרונו של לוקשנקו, אבל כעת היה זה הנשיא הבלארוסי שהפעיל את כובד משקלו וקשרים אישיים כדי לנהל משא ומתן מוצלח מול פריגוז'ין. במכון המחקר מעריכים שלוקשנקו יבקש כעת למנף את ההצלחה שלו ולקדם את יעדיו שלו: הוא מעוניין לפי הפרשנים לדחות את הידוק הקשרים המדינתיים בין רוסיה לבלארוס ולמנוע מפוטין להשתמש בכוחות הבלארוסיים במלחמה באוקראינה.
זלנסקי: "האיש מהקרמלין מפחד"
למרד עשויה כמובן להיות השפעה על שדה הקרב: אם "קבוצת וגנר" אכן תפורק תהיה זו מכה עבור הכוחות הרוסיים, שכן לוחמיה היו מבין היעילים ביותר בקרבות מול האוקראינים. לזכותם נזקפת בין היתר ההצלחה הגדולה ביותר שרשמה מוסקבה בחודשים האחרונים – כיבוש העיירה בחמוט בדונייצק, שהקרב עליה היה הקשה והממושך ביותר במלחמה. אתמול, בשיאן של ההתרחשויות ברוסיה, הודיעה אוקראינה כי פתחה במסגרת מתקפת-הנגד שלה במתקפות נוספות בחזית המזרחית, ובין היתר טענה להתקדמות קטנה בסביבות בחמוט. אולם מזכיר המועצה לביטחון לאומי אולכסיי דנילוב נשמע זהיר למדי, ואמר כי לא הבחין בנסיגה של הרוסים מקווי ההגנה שלהם: "הם נשארים כולם במקומם, הם ממשיכים להתנגד".
למרות זאת, בקייב הביעו לאורך היממה האחרונה שביעות רצון מהעימות הפנימי שאליו גלשה רוסיה, ושר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה אמר אמש: "כל כאוס מאחורי קווי האויב עובד לטובתנו". הנשיא וולודימיר זלנסקי, שבשבוע שעבר הודה כי מתקפת-הנגד של כוחותיו מתקדמת לאט מכפי שהיה רוצה, אמר בנאומו הלילי: "האדם מהקרמלין מפחד מאוד וכנראה מתחבא איפשהו, לא מראה את עצמו. אני בטוח שהוא לא במוסקבה. הוא יודע ממה הוא מפחד, כי הוא יצר את האיום הזה". זלנסקי מתייחס בדבריו לעובדה שפוטין היה זה שטיפח לאורך השנים את "קבוצת וגנר" של פריגוז'ין, שסייעה לו לקדם את האינטרסים הרוסיים ברחבי העולם, מהקרבות שפרצו במזרח אוקראינה עם תחילת הסכסוך שם ב-2014 ועד סוריה ומדינות שונות באפריקה. לדברי זלנסקי, המרד ברוסיה מוכיח לעולם כולו שמוסקבה "לא שולטת בשום דבר", גם לא על שטחיה שלחה.
בתוך כך, ברוסיה מדווחים הבוקר כי לא הוסרו עדיין כל ההגבלות על האזרחים שהוכרזו אתמול בעקבות המרד, למרות שכבר בלילה התפנו שכירי החרב המורדים מהבסיסים שעליהם השתלטו ברוסטוב-על-הדון, פינוי שנעשה בליווי של תושבים מקומיים שהריעו להם וביקשו להצטלם עמם ועם הרכבים המשוריינים שלהם. חלק מההגבלות אמנם הוסרו, אבל לפי הדיווחים האיסור על נהיגה באחד המקטעים בכביש המהיר M4, ששימש את שכירי החרב כדי להתקדם למוסקבה, לא הוסרו עדיין. במוסקבה עצמה לא הוסר לפי שעה משטר החירום המיוחד שהוכרז בה אתמול, שמעניק לרשויות סמכויות מיוחדות. ראש העיר סרגיי סוביאנין גם לא ביטל את הודעתו ולפיה מחר לא יידרשו התושבים לצאת לעבודה.