תיעוד התקיפה לאחר ההפגנה, אמש
(צילום: גיל אלכסנדר)
גיל אלכסנדר (70), תושב הקיבוץ מעלה גלבוע ואב שכול לשני בנים, יצא אמש (מוצאי שבת) להפגנה בצומת עין הנצי"ב נגד המהפכה המשפטית - ולא תיאר לעצמו שאירוע המחאה יסתיים בתקיפתו. "מה שעשו לנו היה כמעט לינץ'", סיפר אלכסנדר, "זרקו עליי אבן, נפלתי על הרצפה. צרחתי כדי להזעיק עזרה".
אלכסנדר סיפר על ההפגנה שנערכה דרומית לבית שאן, בשבת ה-12 של המחאות נגד תוכנית נתניהו-לוין שמקדמת הממשלה. "באנו להפגין בצורה תרבותית, רגועה ומאופקת. לאחר כמה דקות נתקלנו בקבוצה שקיללה אותנו, השליכה עלינו אבנים, בקבוקים וביצים, וחטפה מאיתנו את דגלי ישראל".
לדבריו, "בזמן ההפגנה השוטרים ניסו לחצוץ בינינו. אחרי המחאה, כשהתפזרנו, הקבוצה יצאה לכיוון המכוניות - ושם התחילה האלימות הגדולה. אחרי שפסית (ממארגני ההפגנה) הצליחה לצאת, הם זרקו עליי אבן. נפלתי על הרצפה מהמכה, צרחתי כדי להזעיק עזרה ואז כולם ברחו ממני". הוא הוסיף: "דפקו את המכונית שלנו, הוציאו לפסית את כל הציוד שהיה לה בתא המטען. ריססו לה גז פלפל לתוך הרכב, זה נגמר בסיוט. לא חשבתי שזה יגיע לאלימות כזאת, הרגשתי שנאה כלפיי. זו לא שנאה המאפיינת את תושבי בית שאן - אנחנו חיים איתם בהרמוניה. היה לי מאוד עצוב".
אלכסנדר ציין: "מאז שהתחילו ההפגנות בצומת עין הנצי"ב אני יוצא אליהן מדי מוצאי שבת. במחאות משתתפים תושבי בית שאן, קיבוצניקים ומושבניקים מהאזור, חילונים ודתיים - כל עם ישראל. עד אתמול בערב ההפגנות היו שקטות ומאופקות, שוטרים לא נאלצו להתערב".
האב השכול סיפר על הסלמת האלימות בהפגנות, מגמה מתגברת בשבועות האחרונים למחאות. "אתמול בערב, אחרי שעשינו הבדלה, ירדנו למחאה הקבועה בצומת. היינו בערך 200 איש, החזקנו דגלי ישראל ושרנו שירי מולדת. בשלב זה הגיעו קומץ של 100 אנשים מוסתים, שהפעילו מערכת רמקולים רעשנית במיוחד והשמיעו שירים בעד ביבי. הם קיללו אותנו וירקו עלינו. נשארנו לשיר ולא הגענו לאלימות. צעקו לי 'תתבייש שאתה עם כיפה, אתה בכלל לא יהודי. למה אתה שונא את המדינה שלך?'. אחר כך נשמעו גם קללות יותר גסות".
אלכסנדר אמר כי היה רוצה לקיים מפגש עם תושב בית שאן: "אני רוצה לבוא עם פסית. נשב שלושתנו בכיכר של המועצה ונזמין את כל תושבי העיר למעגל הידברות, להכיר אותנו. זה משהו שחייב להסתיים בדיבור כדי להבין את הכאב של האחר. אני לא מתעלם מהכאב שלהם ואני מצפה שהם יקבלו את הכאב שלי".
הפגנה בבית שאן, מוצאי שבת
פסית שיח, שכאמור הותקפה גם כן בהפגנה, הוסיפה: "אם לא הייתה משטרה, הייתי עכשיו בבית חולים או בבית קברות. הייתה הידרדרות קשה לכל אורך הערב. מצאתי את עצמי לבד, מוקפת בעשרות אנשים שירקו עליי, בעטו בי, ריססו אותי בגז פלפל וחסמו את הדרך לרכב שלי. הם הוציאו את זעמם על הרכב, גרמו לו לנזקים, עקרו לוחית רישוי וגנבו דגלים וציוד".
לדבריה, "התחלנו את ההפגנה בבית שאן, כבר שם הייתה אלימות כלפינו. היו אמירות קשות: 'לכו לאירופה, לרכבות - שם יטפלו בכם', 'ארורים', 'בזויים', אמירות מיניות בוטות תוך כדי תנועות מגונות כלפינו - וזה לא אחד או שניים. זה היה נורא, עומדים ממרחק של מטר מאיתנו אנשים שהם שכנים שלי, ושולחים אותי למות ברכבות של הנאצים באירופה".
היא הוסיפה: "אחר כך עברנו לצומת עין הנצי"ב, לפי התכנון, והם באו אחרינו. אישה נכה שישבה לידי קיבלה אבן בראש. החזקתי באנר ביד, נער חטף לי אותו ורצתי אחריו. התנתקתי מהקבוצה ומצאתי את עצמי מוקפת בעשרות אנשים שיש להם שנאה בעיניים. מעולם לא הרגשתי כל כך מאוימת. אני רוצה להדגיש שמדובר בקומץ ולא בכל תושבי בית שאן, אני מאמינה שתושבי העיר לא מסכימים עם ההתנהגות הזו ומוקיעים אותה".
