ועדת החוקה דנה הבוקר (שני) לראשונה בהצעת חוק פסקת ההתגברות של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). הצעת החוק הנידונה הינה מרכיב חשוב נוסף במהפכה המשפטית שמובילה הקואליציה. לקראת הדיון נשלח לחברי ועדת החוקה מסמך הכנה מטעם הייעוץ המשפטי של הוועדה ובו נכתב כי "הפעלת מנגנון ההתגברות ביחס לעקרונות משטריים וזכויות הקשורות בהליך הדמוקרטי מסכנת יותר את השיטה הדמוקרטית עצמה".
רוטמן אמר בפתח הדיון כי חברי הוועדה קיבלו שני נוסחים שונים לחקיקה המוצעת - המודל ה"מרוכך" של יו"ר הוועדה עליו הודיע אתמול, והמודל השני הקרוי "המודל הבריטי", במסגרתו בית המשפט לא מבטל חוק אלא רק מצהיר על אי התאמה בין החוק לחוק היסוד, ומחזיר את החקיקה לשולחן הכנסת ללא צורך בהרכב או רוב מיוחד. "המודל הבריטי" מאפשר לבית המשפט לבטל את החוק רק אם הוא לא התקבל ברוב דרוש או במספר הקריאות הדרושות.
לפי נוסח פסקת ההתגברות שמונח על שולחן ועדת החוקה, הכנסת תוכל "לחסן" חוק מראש מפני ביקורת שיפוטית, גם אם הוא סותר את חוקי-היסוד, כל עוד התקבל ברוב של 61 חברי כנסת ויצוין מפורשות שהוא "תקף על אף האמור בחוקי היסוד". בנוסף, הכנסת תוכל "להתגבר" על פסק דין של בית המשפט העליון שביטל הוראת חוק, ולחוקק אותו מחדש, מבלי שבית המשפט יוכל לבטלו בשנית. נוסח הצעת החוק מחריג ממנגנון ההתגברות את ההוראה שהכנסת לא תוכל להאריך את תקופת כהונתה, אלא ברוב של 80 חברי הכנסת.
במסמך מטעם הייעוץ המשפטי לקראת הדיון נכתב כי "על-פי המודל המקובל במדינות דמוקרטיות רבות, לבית המשפט סמכות לערוך ביקורת שיפוטית על חקיקה ולבחון את התאמתה לחוקה, ובמדינות שבהן הונהגה ביקורת שיפוטית 'חזקה' – גם לבטל חקיקה שסותרת את החוקה. פסקת ההתגברות בנוסח המוצע היא חריגה למודל זה ומבוססת על תפיסה המדגישה את עיקרון ריבונות הפרלמנט, ומבקשת להעניק למחוקק את 'המילה האחרונה' בשאלות חוקתיות".
הייעוץ המשפטי של הוועדה העלה את ההשלכות של השינויים המוצעים, שעלולים לפגוע בזכויות אדם ובכלל בדמוקרטיה בישראל: "נראה כי קיימים מספר קשיים ספציפיים בהחלת פסקת ההתגברות על הסדרים משטריים והזכויות הכרוכות בהליך הדמוקרטי: ראשית, כאמור לעיל, הצדקה מרכזית לפסקת התגברות היא במתן עדיפות לרשות המחוקקת, הנבחרת על ידי העם, בכל הנוגע לעריכת איזונים ערכיים. הצדקה זו מאבדת מכוחה כשמדובר בעקרונות משטריים (הקמת רשויות השלטון, הסדרת אופיין והיחסים ביניהן) שהם לרוב פחות עמומים ואינם מערבים איזונים ערכיים עדינים.
בכל הנוגע לפגיעה בעקרונות משטריים וזכויות הקשורות בהליך הדמוקרטי, מתעורר חשש כבד יותר כי הכנסת, ובפרט הרוב הקואליציוני, ימצא ב'ניגוד עניינים מוסדי', אם יינתן להם הכוח לשנות את 'כללי המשחק' לטובתם בלא ביקורת שיפוטית על כך. על כן, הפעלת מנגנון ההתגברות ביחס לעקרונות משטריים וזכויות הקשורות בהליך הדמוקרטי מסכנת יותר את השיטה הדמוקרטית עצמה".
רוטמן הודיע אתמול כי יקיים ביום רביעי הצבעה בקריאה ראשונה בוועדה שבראשותו על החוק שיגביל את היכולת של בית המשפט העליון לפסול חוקים רגילים, בגרסה "מרוככת", לפיה חקיקה רגילה תוכל להיפסל ברוב של 12 שופטים המתנגדים לה מתוך 15. מדובר ביישור קו עם הצעתו המקורית של שר המשפטים למהפכה המשפטית, ובריכוך בעמדתו של רוטמן. על פסקת ההתגברות תצביע הוועדה בהמשך וייתכן שלקראת ההצבעה במליאת הכנסת, שתי ההצעות (הגבלת ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים ופסקת ההתגברות) יאוחדו לאחת.
