2 צפייה בגלריה
איילת שקד ויועז הנדל
איילת שקד ויועז הנדל
יש שאלה קריטית שלא זוכה למענה: "כן ביבי, לא ביבי?". איילת שקד
(צילום: יאיר שגיא )
מערכת הבחירות 2022, מהארוכות שהיו פה, לא נכנסה אפילו לתחילת שלביה המכריעים, אבל מצויה בימים קריטיים שבהם רוב השחקנים הפוליטיים מנסים לייצר עמדת פתיחה טובה ולסדר את המפה.
אולם בשלב הקיפאון הזה, רגע לפני הבחירות הפנימיות במפלגות שעוד מקיימות הליך כזה (הליכוד, העבודה, מרצ, הציונות הדתית), עוד יכולים לקרות כמה אירועים דרמטיים שישפיעו על ההמשך. הבולט שבהם יכול להיות כניסת הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט למרוץ.
איזנקוט קיים בתקופה האחרונה לא מעט שיחות עם פוליטיקאים בכירים ועם נציגים מטעמם, הכול בניסיון להכריע בשאלה שסביבה הסתובב גם במערכת הבחירות הקודמת: האם החיים הפוליטיים מתאימים לו. בשיחות רבות שהוא מקיים מחוץ למערכת הפוליטית או עם פוליטיקאים מהעבר, כמעט רוב מוחץ מייעץ אותו דבר: "תישאר בחוץ". מתוך המערכת הלחץ הפוך: "זה רגע האמת. זמן להיכנס ולהשפיע". משני הכיוונים מדובר במכבש לחצים.
מי שמשוחחים איתו מתרשמים שהוא באמת עוד לא החליט. יש לו רשימת דרישות שכוללות לא רק שני נציגים נוספים שיגיעו יחד איתו (במקומות 9 ו-16) אלא גם קווי יסוד וצורך להשתכנע שהפלטפורמה שאליה יצטרף שווה את המחיר שישלם, עם כל הרפש שעוד מחכה לו.
המלחמה על איזנקוט לא דומה למלחמה שהייתה בזמנו על גנץ. לפחות בשלב הזה, הרמטכ"ל לשעבר אמור להשתלב ולא להוביל. בסקרים הפנימיים של המפלגות ההשתלבות הזאת היא פוטנציאל להניע מנדטים, לא רבים אבל קריטיים, למפלגה שאליה ישתייך. המשקל הסגולי של החיבור הוא יתרון ועל זה נלחמים גם גנץ וגם לפיד. ההערכה היא שההחלטה של איזנקוט תיפול בעוד כשבוע וחצי, אולי קצת יותר.
2 צפייה בגלריה
גדי איזנקוט כנס מכון מדיניות אסטרטגיה אוניברסיטה אוניברסיטת רייכמן בינתחומי הרצליה
גדי איזנקוט כנס מכון מדיניות אסטרטגיה אוניברסיטה אוניברסיטת רייכמן בינתחומי הרצליה
ההערכה: ההחלטה תיפול בעוד כשבוע וחצי. איזנקוט
(צילום: מוטי קמחי)
(צילום: אבי חי)

חיבור שקד-הנדל שהוכרז השבוע באופן די צפוי הכניס לדריכות את שני צדיה של המערכת הפוליטית. שקד היא פוליטיקאית בולטת, מנוסה, מאחוריה ניסיון מיניסטריאלי וקהל מסוים שהולך איתה מימיה הראשונים בפוליטיקה (גם אם לא ברור כמה מהקהל המקורי נשאר וכמה נטש ויפנה מקום לקהל חדש). היא מתראיינת טוב, עוברת מסך ויש לה אידאולוגיה ימנית מגובשת. הבעיה של שקד מעבר להרפתקה של השנה האחרונה, היא שגם בניסיון שלה להתחדש עכשיו, ולהביא אריזה אחרת - יש שאלה קריטית שלא זוכה למענה: "כן ביבי, לא ביבי?".
שקד מביאה איתה מסר מורכב ולא בטוח אם הוא ישים ואמין. היא לא פוסלת את נתניהו, אבל אומרת גם כי לא תעניק לו מפתח לממשלת 61 צרה. היא מכוונת לממשלה רחבה ויציבה מהסוג שכמעט קשה לדמיין במציאות הפוליטית הנוכחית.
כדי שהחזון של שקד יתממש ובאמת תהיה פה ממשלה רחבה בלי פסילה של נתניהו, גוש "אנטי ביבי" יצטרך להסיר את הווטו ולהסכים לשבת איתו - או לחילופין "גוש ביבי" יצטרך להחליף את מנהיגו ולהציב מועמד אחר.
שני התרחישים לא נראים סבירים בנקודת הזמן הזאת וככל שמערכת הבחירות תתחמם, האתגר של שקד להוכיח שהתרחיש שלה יכול להתממש יגדל. מה שהרי לא קרה עד עכשיו, לא יקרה רק כי שקד מבקשת.
כך או כך, אם שקד תרוץ עד הסוף, המירוץ שלה עשוי לייצר הכרעה - ולכן הוא מטריד לא מעט גורמים. אם לא תעבור את אחוז החסימה ותבזבז קולות או אם תעבור אותו ותקבל מרחב תמרון גדול. בשני המקרים יכולת ההשפעה על התמונה הסופית היא הרבה מעבר למנדטים שיהיו לה ביד.