המבצע להצלת נוסעי הצוללת "טיטאן" שנעלמה השבוע בדרכה לשרידי האונייה טיטאניק נכנס אמש (יום ד') לישורת האחרונה, והסיכוי לחלץ את חמשת הנעדרים בחיים הולך ופוחת: משמר החופים האמריקני העריך אמש כי מאגרי החמצן הזמינים לחמישה יספיקו עד לסביבות השעה 14:00 (שעון ישראל) היום, ועל כן השעות שנותרו עד אז הן בגדר ההזדמנות האחרונה. מנהלי המבצע עדיין אינם יודעים לומר אם קולות הנקישה שזוהו שלשום במים במהלך החיפושים – קולות שעוררו לרגע תקווה בעולם – אכן הגיעו מהצוללת, אך ציינו כי רעשים דומים זוהו גם אמש.
היעלמות הצוללת "טיטאן" – עוד כותרות:
• "קולות נקישה" תת-ימיים זוהו באזור החיפושים: "יש תקווה"
• מנכ"ל OceanGate ואחד מעשירי פקיסטן
• טס לחלל, שבר שיאי גינס: זה המליארדר הבריטי שהיה בצוללת
במשמר החופים האמריקני מדגישים כי קשה לקבוע במדויק לכמה זמן יספיק החמצן בצוללת אם החמישה נותרו בחיים, משום שהדבר תלוי בגורמים שונים, אך על כל פנים אין ספק שמדובר במרוץ נגד השעון. אחד הגורמים שיקבעו לכמה זמן יספיק המאגר הוא אופן חלוקת החמצן בין הנוסעים וכמות החמצן שצורך כל אחד מהם. פרנק אואן, מומחה למבצעי חילוץ והצלה מתחת לפני הים, אמר אמש כי הפעולה הנכונה מבחינת הנוסעים תהיה לעשות כל שביכולתם כדי להאט את המטבוליזם שלהם וכך להאריך את שעות הספקת החמצן.
קודם לכן אתמול התעוררה בעולם תקווה שמציאת הצוללת תתאפשר בקרוב, בעקבות הדיווחים שמטוס צבאי קנדי מדגם P-3 – כזה המשמש לאיסוף מודיעין ימי וגם ללוחמה נגד צוללות – זיהה שלשום "רעשים תת-ימיים" באזור החיפושים. הרעשים האלה תוארו כ"קולות נקישה", ודווח שהם נשמעו במשך כמה שעות ובהפרשים של 30 דקות. משמר החופים לא פירט על אופיים של הרעשים, אך אישר כי בעקבות הזיהוי הופנו לאזור שבו נשמעו הקולות רכבי חיפוש רובוטיים. לפי שעה הסריקות הללו ללא הניבו תוצאה כלשהי.
אתמול אחר הצהריים הדגיש משמר החופים כי גם עתה לא ברור אם הרעשים שזוהו הגיעו מהצוללת, וכי מבצע החיפושים, המתנהל בעומק האוקיינוס כ-690 קילומטרים מחופי קנדה, הוא מבצע "מורכב באופן יוצא דופן". המשמר ציין כי באזור קבורתה של הטיטאניק יש חפצים מתכתיים רבים, וכי גם הם יכולים להיות מקור הרעשים שנקלטו.
גם מעל המים: הנוסעים בסכנת חנק
את התקווה שנוסעי הצוללת הם שמפיקים את הרעש עורר הדיווח כי הקול שזוהה נשמע באופן סדיר: אחד האנשים בצוללת הוא החוקר הצרפתי הוותיק פול אנרי נרז'ולה, בעל ניסיון רב בצלילה, ומומחים אומרים כי סביר להניח שהוא מכיר את הפרוטוקול שלפיו כדי לאותת לצוותי ההצלה יש להפיק רעש במשך שלוש דקות אחת לחצי שעה. עם זאת במסיבת עיתונאים שקיים אמש מסר משמר החופים האמריקני כי הוא אינו יכול לאשר שהקולות שזוהו אתמול נשמעו במרווחים של 30 דקות כפי שדווח, ואותם הדברים נכונים גם לקולות שזוהו אתמול.
גם אם הרעש שזוהה יובילו לאיתור הצוללת, חילוצה עשוי להתברר כמשימה קשה עד בלתי-אפשרית כשלעצמה. מומחים הסבירו אתמול כי אם הצוללת שקעה ונתקעה על קרקעית האוקיינוס, הסיכוי לחלץ את הנוסעים משם אפסי, משום שצוללנים אינם יכולים לצלול לעומק שכזה, וכלי שיט מעטים מאוד מסוגלים להגיע אליו – בכלל זה כלים שתוכננו במיוחד כדי לסייע בחילוץ של צוללות צבאיות. אם היא אכן נמצאת על הקרקעית, לנוסעים גם נשקפת סכנת היפותרמיה בשל הקור העז השורר שם. מדובר באזור שאור השמש אינו מגיע אליו – אור היום חודר רק עד לעומק של כקילומטר בתוך הים.
התקווה הגדולה של המחלצים היא שהצוללת לא שקעה, אלא פלטה את עצמה לנקודה אקראית מעל לפני הים, כפי שמאפשר לה לעשות אחד ממנגנוניה. לכן מטוסים ממשיכים לסייר מעל אזור החיפושים, ועד כה נסרק שטח אדיר בגודל של יותר מ-25,600 קמ"ר, בערך בגודל של מדינת לבנון. עם זאת, גם במקרה שהצוללת נמצאת מעל לפני הים יש להגיע אליה במהרה, משום שגם מעל המים היא נותרת סגורה לחלוטין ונוסעיה תלויים לגמרי באספקת החמצן שבפנים.
המומחים התריעו: "חייבים ניסוי תחת פיקוחו של צד שלישי"
הצוללת שנעלמה ביום ראשון, נזכיר, שייכת לחברת התיירות הימית OceanGate המציעה לעשירים מסעות אל שרידי הטיטאניק בעלות של 250 אלף דולר לאדם. חמשת האנשים שהיו בתוכה הם המיליארדר הבריטי חובב ההרפתקאות היימיש הרדינג; החוקר הצרפתי פול אנרי נרז'ולה, שנחשב למומחה לענייני האונייה הטרופה; איש העסקים שהזאדה דאווד ובנו סולימאן, המשתייכים לאחת המשפחות העשירות ביותר בפקיסטן; ומנכ"ל OceanGate סטוקטון ראש, שהיה גם זה שנהג בצוללת.
אחרי ששלשום צץ מחדש ריאיון מהשנה שעברה שבו הסביר המנכ"ל ראש כי יש גבול למשאבים שאפשר להשקיע בבטיחותה של הצוללת, אתמול חשף "ניו יורק טיימס" מסמכים משנת 2018, שמהם עולה כי OceanGate הוזהרה בעבר מ"בעיות בטיחות קטסטרופליות" שעלולות להתעורר בשל האופן שבו נבנה כלי הצלילה.
מהמסמכים עולה כי בתביעה שהוגשה בשנת 2018 הזהיר דייוויד לוקרידג', שהוגדר כ"מנהל הפעולות הימיות של OceanGate", כי האופן שבו החברה בוחנת את הצוללת ומאשרת אותה איננו מספק. הוא כתב כי מדובר ב"צוללת ניסיונית" וכי אופן פיתוחה "יחשוף את הנוסעים לסכנה קיצונית פוטנציאלית". החברה מסרה בתגובה כי לוקרידג' איננו מהנדס ולא נשכר או התבקש על-ידיה לבצע שירותי הנדסה ב"טיטאן". היא הוסיפה כי הצוללת שעליה דיבר הייתה רק דגם-ביניים, ולא הצוללת שנעדרת כעת.
מסמך אחר שנחשף מאותה השנה הוא מכתב ששלח למנכ"ל OceanGate ארגון בשם The Marine Technology Society, המגדיר עצמו "ארגון מקצועי של מהנדסים, טכנאים ומקבלי-החלטות המתמחים בעניינים הקשורים לאוקיינוס". במכתב זה, אף הוא משנת 2018, הזהיר גם ארגון זה מתהליך פיתוחה של הצוללת, והדגיש כי חשוב ביותר שהחברה תשלח את האבטיפוס שלה לבדיקות תחת פיקוחם של מומחים מצד שלישי לפני שתשיק את השירות, וזאת כדי להבטיח את שלומם של הנוסעים.
במכתבם הביעו אנשי הארגון "דאגה פה-אחד" מתהליך הפיתוח של ה"טיטאן", וטענו כי בדגם של הצוללת יש בעיות פוטנציאליות "קטסטרופליות". עוד הצהירו כי הטענות של OceanGate שהסטנדרטים הבטיחותיים של האבטיפוס של ה"טיטאן" גבוהים עוד יותר מאלה המקובלים בתעשייה הן טענות מוליכות-שולל.
3,800 מטר מתחת לפני הים
הצוללת "טיטאן" שאחריה מתנהלים החיפושים היא צוללת קטנה, שאורכה 670 ס"מ בלבד ומשקלה 9,072 קילוגרם. יש בה מקום לחמישה אנשים, והיא מסוגלת לצלול לעומק של יותר מ-4,000 מטרים. כדי לצלול אל שרידי הטיטאניק ולשוב אל מעל לפני הים נדרשות לה בדרך כלל שמונה שעות. שלא כמו צוללות גדולות היוצאות מנמלים וחוזרות לעגון בהם באמצעות כוח מניע משלהן, צוללות קטנות כמו ה"טיטאן" מובלות אל יעדן באמצעות כלי שיט, נשלחות ממנו אל משימתן – ואז חוזרות אליו. לצורך הביקור בשרידי הטיטאניק שכרה OceanGate את שוברת הקרח הקנדית "נסיכת הקוטב", וממנה משולחת הצוללת אל האונייה הטרופה.
האונייה "טיטאניק" שאליה ניסתה הצוללת להגיע הייתה כידוע אוניית פאר שלפני השקתה בתחילת המאה ה-20 הוגדרה "האונייה שאינה יכולה לטבוע", אבל כבר בהפלגת הבכורה שלה, באפריל 1912, פגעה בקרחון ושקעה אל המצולות. באונייה היו 2,208 איש מכל שכבות האוכלוסייה, מאילי הון ועד מהגרים חסרי פרוטה, ויותר מ-1,500 מהנוסעים טבעו באסון. סיפור טביעתה הונצח בסוף אותה המאה בסרט הקולנוע "טיטאניק" בכיכובם של ליאונרדו דיקפריו וקייט וינסלט, סרט שזכה ב-11 פרסי אוסקר.
שרידי הטיטאניק, שבעת השקתה הייתה אוניית הנוסעים הגדולה אי פעם ועשתה דרכה מסאות'המפטון שבאנגליה לניו יורק, אותרו רק 73 שנים אחרי שטבעה, ב-1985. הם נמצאו מוטלים על קרקעית האוקיינוס האטלנטי, במרחק של כ-600 קילומטרים מחופי קנדה ובעומק של כ-3,800 מטרים מתחת לפני הים.
לפי הערכות, יותר מ-200 בני אדם הגיעו עד כה אל אתר הקבורה של האונייה. על פי עדויות כל שנותר מהקורבנות ששקעו איתה אל המצולות הם מגפיים, נעליים ובגדים. עצמותיהם נעלמו במרוצת השנים. בינתיים בקטריה אוכלת-מתכות הולכת ומתפשטת באונייה, ויש המעריכים שבתוך כמה עשורים היא תיכחד לחלוטין.
פורסם לראשונה: 20:51, 21.06.23