הכנסת דנה בדיל הפוליטי, לאחר שפיטוריו של יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון נכנסו לתוקף: אחרי פיטורי גלנט וההסכם הקואליציוני שנחתם עם מפלגתו של השר גדעון סער, המליאה דנה אמש (יום ה') בצירופי השרים החדשים מהימין הממלכתי ובשינויי התפקידים בממשלה. צפו בשידור הישיר.
לפי החלטת הממשלה שתובא להצבעה בתום הדיון, במקומו של גלנט ימונה השר ישראל כ"ץ, גדעון סער ימונה לשר החוץ במקומו של כ"ץ וזאב אלקין ימונה ל"שר המינהלות" במשרד האוצר. אלקין יהיה אחראי על מנהלת תקומה ומנהלת שיקום הצפון, שיועברו ממשרד ראש הממשלה למשרד האוצר. החלטת הממשלה בעניין העברת תחומי האחריות של השר אלקין למשרד האוצר תובא להצבעה באופן נפרד בתוך 14 יום.
כל חבר כנסת מורשה לדבר חמש דקות - ובאופוזיציה מתכוונים לנצל את הזמן עד תום ולמחות על פיטורי גלנט בזמן מלחמה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד נאם בפתח הדיון ופנה לשר כ"ץ: "אם תסכים היום להתמנות לשר הביטחון, הכיסא השני הכי חשוב במדינה הזאת, בשביל להעביר את חוק ההשתמטות - זו לא הדרך שאתה רוצה להיזכר בה. יגידו שזה תרגיל של נתניהו, לא כי מישהו האמין בו, אלא כדי להעביר את חוק ההשתמטות".
לפיד קרא לכ"ץ להצהיר שיתנגד לחוקים שיאפשרו השתמטות של בני ישיבות חייבי גיוס: "אם אתה תקום למחרת המינוי הזה ותגיד 'אני לא מעביר חוקי השתמטות, התפקיד שלי הוא לא להעביר חוקים שיעבירו כסף לאנשים שבזמן מלחמה השתמטו משירות צבאי' - אתה תיזכר בהיסטוריה כמי שעמד על שלו. אין לנתניהו שום אפשרות לפטר אותך, הוא לא יכול לפטר שני שרי ביטחון במלחמה, ויגידו עליך - 'הנה יש לו עמוד שדרה'. פשוט תעשה את הדבר הנכון ותגיד לעצמך 'אני שר הביטחון של מדינת ישראל ולא של נתניהו'".
ח"כ גלעד קריב (העבודה) לעג במליאה לשר כ"ץ: "אני מציע לשר כ"ץ לדרוש עוד הלילה מראש הממשלה נתניהו לשנות את תוארו, לבל יהיה שר ביטחון סתם, ולכנותו בתואר הממלכתי המכובד והארוך 'השר לביטחון קואליציוני' או לחלופין, 'השר לביטחון המשתמטים'. כך יהיה התואר תפור למידותיו הגדולות ולנסיבות מינויו". קריב פנה גם לסער, ותהה מהן עמדותיו בנוגע למדיניות הממשלה שאליה הצטרף: "האם אתה תומך בעסקה כוללת להשבת החטופים? או שאתה מצטרף למדיניות ראש הממשלה להמשיך ולהפקירם, כפי שאמר השר גלנט היום בפגישתו עם משפחות החטופים?".
את אלקין שאל קריב: "דרשת להיות שותף מרכזי בכל דיון על היום שאחרי ברצועת עזה, כאילו אינך יודע שממשלת ישראל כלל לא טרחה לעסוק בסוגיה השולית הזו. מהו החזון שלך ליום שאחרי? האם אתה שותף לחזונו ההרסני של סמוטריץ' להקים התנחלויות בלב אוכלוסייה של 2.3 מיליון פלסטינים? מהן התשובות שלכם למשפחות החטופים? לעשרות אלפי חיילי המילואים? לתושבי הנגב המערבי וצפונה של הארץ? לכל אזרחי ישראל? כי כידוע לכם ההימצאות מתחת לאחוז החסימה בכל הסקרים, אינה תשובה מספקת".
גלנט, נזכיר, פוטר ביום שלישי על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו - שטען כי ההדחה נובעת ממשבר אמון בינו לבין גלנט. אף שמשבר שכזה אכן היה קיים בין השניים לאורך המלחמה וגם לפניה - נתניהו ניסה הרי ללא הצלחה להדיחו במרץ אשתקד - הפיטורים מהווים גם חלק מאותו דיל פוליטי שבמסגרתו מונה כ"ץ לשר הביטחון וסער לשר החוץ. הפיטורים - שהוכרזו רגע לפני הבחירות בארה"ב ושעות אחרי שהותרה לפרסום פרשה נוספת בלשכת רה"מ - נתפסים גם כחלק ממהלך שאמור לקדם חוק פטור מגיוס שיהיה נוח עבור המפלגות החרדיות, שזעמו על דרישת גלנט לחוק שיזכה ל"הסכמה רחבה" (כלומר לתמיכה מסוימת גם מהאופוזיציה).
גלנט עצמו האשים, בהצהרה שנשא במקביל להפגנות הענק שפרצו במחאה על פיטוריו, כי נתניהו הדיח אותו גם בגלל המחלוקת בין השניים סביב שאלת גיוס חרדים ובשל עמדתו ולפיה בשל המלחמה חייבים לגייסם. "אסור לאפשר לחוק מפלה ומושחת לעבור בכנסת ישראל ולפטור רבבות אזרחים מנשיאה בנטל. הגיע הזמן לשינוי", אמר. גלנט טען שפוטר גם בגלל דרישתו להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר ולמלחמה, ובשל מחויבותו להחזרת החטופים בהקדם האפשרי - כשהם עוד בחיים.
אתמול בערב, במפגש עם נציגי משפחות חטופים לפני סיום תפקידו, האשים גלנט כי השיקולים לסירוב לעסקה לשחרורם "אינם צבאיים ואינם מדיניים". ל-ynet נודע כי בשיחה אמר גלנט לבני המשפחות שאחרי שחמאס הגיש את הצעת 3 ביולי שכללה השבה של חטופים עוד לפני סיום המלחמה, הוא ומערכת הביטחון סברו כי בשלו התנאים לעסקה. הוא אמר למשפחות החטופים כי בקבינט הוא נותר בעמדת יחיד, והעסקה לא יצאה לפועל. "בסוף יולי ישראל הגישה הצעה שידענו שחמאס יסרב לה. אם ממילא הגשנו הצעה בידיעה שחמאס יסרב, למה לא עשינו את זה ב-4 ביולי? למה חיכינו שלושה שבועות?", תהה.
פורסם לראשונה: 20:14, 07.11.24